בניגוד לשמו – אין לירק כל קשר לארטישוק או לעיר ירושלים ■ נמרוד פלד, המרכז את גידול ארטישוק הירושלמי ב”חבל מעון”; הירק מוכר היטב ליוצאי עדות המזרח. ומוכר במספר שמות; “בטטה קאסבייה”, “תפוח אדמה ירושלמי” או “חמנית הפקעות”.
ארטישוק ירושלמי – העונה תיפתח במחצית השניה של אוקטובר
במחצית השניה של חודש אוקטובר צפויים להגיע לרשתות השיווק ולחנויות הירקות ביכורי הארטישוק הירושלמי. קיבוצי חבל מעון בנגב המערבי, מגדלי ארטישוק ירושלמי הגדולים בישראל, הצליחו להאריך את עונת השיווק של הירק בישראל והיא צפויה להמשך שבעה חודשים, עד סוף חודש מאי.
על פי התחזית יסתכם יבול הארטישוק הירושלמי של קיבוצי חבל מעון ב-360 טון, מתוכם 310 טון יופנו לשוק המקומי ו-50 טון ליצוא ל; צרפת, אנגליה, אוסטריה, שוויץ, קפריסין וארצות סקנדינביה.
נמרוד פלד, המרכז את גידול ארטישוק הירושלמי ב”חבל מעון”, מסר שהירק מוכר היטב ליוצאי עדות המזרח. הוא נקרא במספר שמות; “בטטה קאסבייה”, “תפוח אדמה ירושלמי” או “חמנית הפקעות”.
בשנים האחרונות התרחב השימוש ב”ארטישוק הירושלמי” וכיום הוא מקובל על בני כל העדות ובסוגי מאכלים רבים. הוא משמש כתחליף תפוח אדמה ומתאים למאכלי בשר ולהכנת חמין.
ל”ארטישוק הירושלמי” אין כל קשר לא לצמח ארטישוק ולא לעיר ירושלים. הוא שונה מבחינה בוטנית מהארטישוק הרגיל וגדל בדרך שונה כירק שורש. הוא נקרא גם בשפות לועזיות בדרך זו, מאחר ולחוקר שגילה את הירק אצל האינדיאנים בצפון אמריקה הוא הזכיר את טעמו של הארטישוק. שמה של העיר ירושלים נקשר לירק בשל הדמיון בין המילה חמנית באיטלקית (Girasole) לשמה של ירושלים בלועזית.
מפעלי חבל מעון, המאגדים 13 קיבוצים בנגב המערבי, הם יצרני ויצואני ירקות השורש הגדולים בישראל. “חבל מעון” משווק תפוחי אדמה וגזר בישראל תחת מותג האיכות “דוד משה”, צנונית תחת המותג “סלטינה” ובנוסף לכך עוסק בגידול ועיבוד בוטנים.
