רשות המיסים החליטה להטיל מע”מ בגין ייבוא שחקני כדורגל והוציאה שומות לקבוצות במיליוני שקלים

עו”ד (רו”ח) ג’ק בלנגה, המייצג את רוב הקבוצות בליגת העל טוען בפנייה לביה”מש: רשות המיסים החליטה להטיל מיסים על “מסחר בבני אדם” • החלטת רשות המיסים צפויה לדיון ארוך ומורכב בביה”מש וניתן לראות בה החלטה לפיה המדינה מטילה מיסים על מסחר בבני אדם

רשות המיסים החליטה להטיל מע”מ בגין ייבוא שחקני כדורגל. רו”ח ג’ק בלנגה

רשות המיסים החליטה להטיל מע”מ בגין ייבוא שחקני כדורגל מחו”ל והוציאה שומות לקבוצות במיליוני שקלים – כך עולה מבקשת ערעור שהוגשה על ידי עו”ד (רו”ח) ג’ק בלנגה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד אגף המכס ומע”מ במשרד האוצר. עו”ד (רו”ח) בלנגה, שהגיש את הודעת הערעור בשם קבוצת כדורגל בני יהודה תל- אביב, מייצג את רוב קבוצות הכדורגל בליגת העל, שיש להן בעיה דומה. הקבוצות המיוצגות על ידי בלנגה הן; הפועל עירוני “איתוראן” קרית שמונה, הפועל פתח תקווה, הפועל כפר סבא, מכבי נתניה – מועדון כדורגל, בני סכנין, מכבי הרצליה, מ. ס. אשדוד, בית”ר ירושלים ומכבי חיפה.

הודעת הערעור הוגשה לפני כמה ימים והיא מתייחסת ל”שומה” בסך כ- 304 אלף שקלים שהוצאה נגד בני יהודה תל-אביב על ידי אגף המכס ומע”מ.

עו”ד בלנגה המומחה בדיני מיסים תוקף את החלטת מנהל מע”מ במספר מישורים;

האחד, לדברי עו”ד בלנגה העברת שחקני כדורגל, ברמה הבינלאומית, בשונה מהרמה הלאומית, מוסדרת בתקנון ההתאחדות העולמית לכדורגל FIFA וכי מועדוני הכדורגל בעולם, הפועלים במדינות החברות בהתאחדות הכדורגל העולמית, מחויבים לפעול בהתאם לחוקי העברת שחקנים המוסדרים בתקנון FIFA.

מדינת ישראל הינה אחת מ-208 המדינות החברות בהתאחדות הכדורגל העולמית. תקנון העברות השחקנים, כהגדרתו: Regulations for the Status and Transfer of Players, אינו מכיר ב”זכויות רכושיות” בשחקנים. מנהל מע”מ מסרב לקבל את עמדת עו”ד בלנגה, כי; ה”זכויות” אינן אלא תשלומים ששולמו לקבוצות עבור הפרת חוזה העסקה בינן לבין השחקנים. קיימת פסיקה של FIFA, הקובעת, כי אין זכויות קנייניות בשחקן, אלא התשלומים הם עבור הפרת חוזה.

השני, החלטת מנהל מע”מ הינה רטרואקטיבית. שינוי זה ללא כל פרסום מינהלי מפורט, מוסדר המובא לידיעת הציבור בצורה ברורה ואשר אינה משתמעת לשתי פנים (ולא על דרך פרשנות “הצופה פני עבר”) מהווה פגיעה מהותית בזכויות הקניין של קבוצות הכדורגל ובעליהן, המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

השלישי, מדינת ישראל מעודדת קבוצות כדורגל לייבא שחקנים זרים על ידי מתן הקלה לקבוצות כדורגל (המעסיקות את השחקנים) בדבר שיעורי המס המוטל על הכנסתו של השחקן הזר ועכשיו מנהל מע”מ החליט להטיל מיסים על הבאת שחקנים. המדינה, קבעה הוראה חריגה לפיה במשך ארבע שנים (לעומת שנה או פחות בדרך כלל) בהן השחקן ימשיך להיחשב “תושב חוץ” לצרכי החבות במס בישראל. מעניין לציין, כי אם מדובר בשחקן “תושב חוץ” לצרכי פקודת מס הכנסה אזי אין לראותו כנכס שיובא לישראל לצרכי חוק מע”מ שכן אינו תושב ישראל.

הרביעי, “השחקן” אינו נכס ואינו טובין, הזכויות המוקנות לקבוצה של השחקן מכוח זכויות שנצברו למעביד אגב השקעה וטיפוח של השחקן מקנות למעביד (לקבוצת הכדורגל) זכויות העסקה למשך תקופות מקובלות בענף. היה וקבוצה אחרת (מעביד אחר) מעוניינת לקבל את השחקן לשורותיה – אזי עליה לשחררו מהחוזה הקושר אותו עם הקבוצה בה הוא מועסק וכך זכויות העסקתו עוברות לקבוצה החדשה.

החמישי, שוויון של זכויות העסקה (“כרטיס השחקן”) ללא השחקן עצמו הם אפס. לכן אין כל ערך כלכלי לזכויות אלה שכן הערך מיוחס לשחקן עצמו ולכישוריו והיות והשחקן (האדם) אינו טובין לצרכי החוק אזי זכויות ההעסקה שלו אינן טובין ו/או שוויון הכלכלי (ללא השחקן עצמו) הוא אפס.

השישי, “הכרטיס” ללא השחקן עצמו אין לו כל ערך כלכלי. והשחקן עצמו “בשר ודם” אינו טובין לצרכי החוק אלא אם נצא מתוך הנחה שהחוק מאפשר מסחר בבני אדם. החוזה מאפשר לשחקן (בשר ודם) אפשרות לעבור ולשחק בקבוצה בישראל. אין מדובר בשני נכסים האחד השחקן (בשר ודם) והשני כרטיס השחקן ויש לראות את השחקן וכרטיסו כגוף אחד בשר ודם אשר אינו מהווה נכס לעניין חוק מע”מ הניתן למוכרו ולסחור בו.

לדברי עו”ד (רו”ח) בלנגה, שחרור מחוזה או תשלום בעד העברה אינו מהווה נכס. “השחקן (אדם בשר ודם) אינו טובין (נכס) לצרכי חוק מע”מ ולא ניתן לסחור בו בכלל ולצרכי חוק מע”מ בפרט. התשלום הינו עבור “שחרור” השחקן מהחוזה עם הקבוצה הזרה”.

כאמור, אין כל ערך כלכלי לזכויות העסקה (כרטיס השחקן) ללא השחקן (האדם) עצמו וכאמור חוק מע”מ אינו עוסק בהטלת מס בגין יבוא בני אדם.

“כרטיס השחקן” מהווה מונח המבטא את ההסכמות המשפטיות והחוזיות בלבד, הנובעות מהסכם ההעסקה של השחקן עם הקבוצה לרבות קידומו ופיתוחו של השחקן.

השביעי, לחלופין טוען עו”ד (רו”ח) בלנגה, כי גם אם תתקבל עמדת מע”מ כי מדובר ביבוא של “כרטיס שחקן” אזי ל”כרטיס השחקן” ללא השחקן עצמו אין כל ערך והתשלומים עבור “כרטיס השחקן” הם עבור העברת השחקן עצמו ולא ניתן לנתק הן מבחינה כלכלית והן מבחינה משפטית בין השחקן לבין “כרטיסו”.

השמיני, יודגש, כי חוזה עבודה אישי של השחקן לא ניתן לאכיפה כלשהי ללא הסכמת השחקן (העובד). היה וניתן לבצע הפרדה בין השחקן לכרטיסו (לזכות העברתו), דבר בלתי אפשרי מבחינה מעשית – אזי עו”ד בלנגה טוען, כי “כרטיס השחקן” הינו מסמך סחיר.

דהיינו, הסכם “עבודה” סחיר אשר הקבוצות סוחרות בו ולכן אינו “נכס” ואינו “טובין” לצורך חוק מע”מ. הגדרת “טובין” כוללת “נכסים בלתי מוחשיים” אשר לטענת מנהל מע”מ כרטיס השחקן נכלל בתור שכזה. לחלופין ומטעמי זהירות בלבד נציין, כי במקרה בו תתקבל הטענה כי כרטיס השחקן הינו נפרד מהשחקן והוא בלתי מוחשי אזי לדעתו של עו”ד בלנגה כרטיס השחקן מהווה מסמך סחיר ו/או זכויות במסמך סחיר ועל כן אינו טובין.

__________

עו”ד (רו”ח) ג’ק בלנגה הוא, בעל משרד עורכי דין המומחה במיסוי, ג. בלנגה ושות’.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח