עלות השדרוג כ-10 מיליון ש”ח. הצורך בשדרוג נובע הן מהתרחבות מפעל המיצים בגן שמואל והן בשל הרחבת איזור התעשייה האזורי מנשה, מ-90 אלף מ”ר ל-250 אלף מ”ר של תעשיות עתירות ידע ■ חלק מהשדרוג של המכון ייעשה בשיטה חדשנית הנקראת “אגנים ירוקים”.
המועצה האזורית מנשה משדרגת את מכון טיהור השפכים בקיבוץ גן שמואל
ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, המשמש גם כיו”ר איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון – כרמל, יוזם תוכנית לשדרוג המכון לטיהור שפכים, כך שיטפל ב-4,000 קוב שפכים ביום. עלות השדרוג כ-10 מיליון ש”ח. הצורך בשדרוג נובע הן מהתרחבות מפעל המיצים בגן שמואל והן בשל הרחבת איזור התעשייה האזורי מנשה, מ-90 אלף מ”ר ל-250 אלף מ”ר של תעשיות עתירות ידע.
המכון לטיהור שפכים בקיבוץ גן שמואל, מטהר כיום כ-3,000 קוב שפכים ליממה, בהם משתמשים תושבי הקיבוץ, בתי העסק במרכז המסחרי, מפעל המיצים גן שמואל והמפעלים באזור התעשייה האזורי מנשה הסמוך לקיבוץ.
המכון פועל בשיטת “אוורור נמשך”, שבה מחדירים אוויר לשפכים בכדי שבקטריות שמתפתחות בשפכים יטהרו את השפכים.
השבוע הציגו מומחי איגוד הערים שרון-כרמל ונציגי המועצה את תוכנית השדרוג בפני מומחי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. בתקופה הקרובה, אמור להתקבל אישור של המשרדים ולאחריהם יחלו העבודות.
שדרוג המכון בקיבוץ גן שמואל הוא חלק מהשקעה של עשרות מיליוני שקלים של המועצה האזורית מנשה בתשתיות המים והביוב.
בין השאר סיימה המועצה האזורית מנשה פרויקט להשבת עשרה מיליון קוב מי קולחים לשימוש החקלאים בשטחי המועצה ובימים אלו, נשלמת הקמתו של מכון לטיהור שפכים משותף עם ישובי ואדי ערה בעלות של כ-60 מיליון ש”ח.
חלק מהשדרוג של המכון בקיבוץ גן שמואל ייעשה בשיטה חדשנית הנקראת; “אגנים ירוקים” (Wetland Treatment System או Wetland Constructed). שיטה זו, מסתמכת על צמחיה שקולטת חלק מהמזהמים ופולטת חמצן למים.
זאת טכנולוגיה המקובלת בארה”ב, אולם זאת הפעם הראשונה בה מנוסה שיטה זו בישראל בשפכים של תעשיות מזון.
אילן שדה, ציין; “אנו ממשיכים לפעול באחריות למען קידום התעשייה ומקומות התעסוקה תוך שמירה קפדנית על איכות הסביבה והצביון הכפרי של המועצה”.
אגן ירוק
אגן ירוק הוא מערכת טבעית למחצה, המכילה מים וצמחים, ומשמשת לטיהור מי שפכים. בעיית השפכים שכמותם הולכת וגדלה עם גידול האוכלוסייה הינה בעיה סביבתית חמורה בארץ ובעולם. שפכים שאינם מטופלים מהווים מקור לזיהום סביבתי, המאיים על איכות הסביבה ועל איכות המים. באזורים צפופי אוכלוסייה בישראל קיימים מפעלי ענק לטיפול בשפכים, כמו השפד”ן בגוש דן. באזורים כפריים וביישובים קטנים ניתן לפתור את הבעיה ולטפל בשפכים בשיטת האגנים הירוקים.
שתילת אגן ירוק
אגן ירוק הוא סביבה רוויה במים ועשירה בצמחייה, אשר נוצרה באופן מלאכותי ואליה מזרימים את השפכים לטיפול. תצפיות הראו, כי מעבר שפכים דרך גופי מים טבעיים ירוקים מקטין מאוד את ריכוז המזהמים בשפכים. מי השפכים עוברים שם תהליכים טבעיים של סינון, פירוק ושיקוע, כלומר; תהליכי טיהור.
האגנים הירוקים המלאכותיים, נועדו לטהר את המים בתהליך דומה, בעזרת משאבי סביבה טבעיים; השמש, הרוח, קרקע, צמחים, בעלי חיים ויצורונים מפרקים. המים המטוהרים היוצאים מן האגן הירוק יכולים לשמש למטרות נוף ונופש, להשקיה ולהזרמה לנחלים. האגן הירוק הוא אפוא מערכת טבעית למחצה, יעילה וזולה יחסית למפעלי הטיהור הרגילים.
רעיון האגנים הירוקים התחיל להתפתח בעולם במחצית השנייה של המאה ה-20. חוקרים שונים גילו את האפשרויות הטמונות בתהליכי הטיהור הטבעיים, והחליטו ליישם את הרעיון. הם הפעילו את השיטה על שפכים ממקורות שונים; שפכים ביתיים המכילים פסולת אורגנית, מי נגר מהכבישים המכילים דלק ושמן, נגר חקלאי המכיל דשנים וחומרי הדברה, שפכי תעשייה המכילים תרכובות כימיות רעילות. כיום פועלות בעולם אלפי מערכות ירוקות לטיהור שפכים.
תהליך הטיהור
הטיהור באגן הירוק מורכב מכמה תהליכים;
▼ תהליכים פיזיקליים של שקיעת מוצקים אל קרקעית האגן
▼ תהליכים ביולוגיים של פירוק חומר אורגני על ידי יצורונים, כגון; חיידקים, הניזונים מחומרים אלה
▼ תהליכי חמצון ותהליכים כימיים אחרים בין תרכובות, של מתכות בעיקר.
▼ שותפים נוספים לתהליכים הם אור השמש הקוטל חיידקים גורמי מחלות וצמחי מים הקולטים תרכובות חנקן וזרחן.
אותו אגן ירוק, שנתיים מאוחר יותר
האגן בנוי בצורת בריכה גדולה או שרשרת של בריכות שהמים זורמים דרכן. הבריכות בעומקים שונים, ובחלק מהן יש צמחי מים וגדה. זרימת המים לעתים על-קרקעית ולעתים תת-קרקעית, לעתים אופקית ולעתים אנכית.
כך עוברים חומרים ממקום למקום וקצב התהליכים מוגבר. ככל שהשפכים שוהים זמן רב יותר באגן, כך עולה רמת הטיהור שלהם. גודל האגן תלוי בסביבה ובכמות השפכים שנועד לטהר.
האגן הירוק ממלא שני תפקידים;
▼ טיהור מי שפכים לשם מיחזור המים
▼ יצירת מרחב ירוק בסביבה
המצב בישראל
למרות היתרונות של האגנים הירוקים, בישראל נעשה רק מעט ליישום השיטה. ישראל משופעת במשאב חשוב הנחוץ לתהליך, קרינת שמש, המסייעת לתהליכי הטיהור הטבעיים. משאב נחוץ אחר, הקרקע, חסר במרכז הארץ, ולכן השיטה תתאים יותר לאזורים מרוחקים מהמרכז.
מספר ניסיונות נערכו בארץ להקמת אגנים ירוקים, באזור המרכז ובנגב. בניסוי שנערך בנחל אלכסנדר, עמק חפר, התקבלו תוצאות מעודדות; המים שהוזרמו לאגן הירוק יצאו ממנו מטוהרים כמעט לגמרי, על פי מדידות של חומרים מזהמים בתוכם.
דוגמה נוספת לשיטת האגנים הירוקים ניתן לראות בפארק ירוחם שבצפון הנגב, שם בנו מספר בריכות על גדות נחל רביבים, נטעו עצים רבים משני צידי הנחל, ונבנה סכר לתפיסת מי השיטפונות בחורף. לתוך מערכת זו הופנו השפכים של היישוב, במטרה לטהר אותם ולהשתמש בהם להשקיית עצי הפארק.
■ מידע על “אגן ירוק” הובא מתוך ויקיפדיה
