ההכנסות מאגרות שילוט בכל הרשויות המקומיות כ-250 מיליון ₪ בשנת 2005 • לין: “בעוד שמטרת חוק העזר לשמור על מראה העיר, בפועל האגרות הן מנוף להגדלת ההכנסות בדרך לא מבוקרת” • הסמכות הבלעדית של הרשויות בקביעת חוקי עזר עירוניים, יוצרת נטל כלכלי כבד על העסקים
לין בפנייה לשר הפנים: להקים ועדה בינמשרדית לבחינת רפורמה באגרות השילוט
“בשנים האחרונות אגרות השילוט ברשויות המקומיות הפכו לאחד הנושאים הבעייתיים מול המגזר העסקי. זאת מאחר ועל בסיס פקודת העיריות מועצה רשאית להתקין, באופן עצמאי וללא פיקוח, חוקי עזר בנושאי אגרות והיטלים. על משרד הפנים ליזום הקמת ועדה בינמשרדית לבחינת אגרות השילוט ברשויות המקומיות” – כך כתב אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, למאיר שטרית, שר הפנים.
לדבריו של לין; “אגרות השילוט שהרשויות מטילות על המגזר העסקי, הופכות יותר ויותר להיות חלק חשוב ממערכת הגבייה של העיריות, כאשר הקריטריונים ואמות המידה לחיוב שרירותיים ואינם אחידים. אם סותמים פרצה אחת אין סיבה להרשות פריצתו של סכר במקום אחר”.
“בעוד שמטרת חוק העזר לשמור על מראה העיר, בפועל האגרות במתכונתן הנוכחית משמשות מנוף להגדלת ההכנסות מעבר להצדקתן העניינית. הסמכות הבלעדית של הרשויות בקביעת חוקי עזר עירוניים, יוצרת נטל כלכלי כבד על העסקים.
כך, בשנת 2005 נאמדת גביית ההכנסות מאגרות שילוט בכל הרשויות המקומיות על כ-250 מיליון שקלים”.
השר שיטרית
לין הציג לשר מספר דוגמאות לבעיות המבניות בחוק;
• אגרה לשנה קלנדארית ולא שנה מיום השימוש – מינואר עד דצמבר ולא שנה מיום קבלת הרישיון;
• אין חיוב לפי זמן השימוש אלא אחת לחצי שנה – בעל שלט שהסיר על פי דרישת העירייה, את השלט באפריל ישלם בעבור 6 חודשים ולא 4 חודשים;
• שינוי בעלות – אם התחלף בעל עסק ומאפייני העסק והשילוט נשארו זהים, עדיין נדרש בעל העסק החדש לשלם אגרה חדשה;
• שלט זמני – בחוק הקיים אין אופציה לבעל עסק להציב שלט זמני אלא תמורת תשלום לשנה שלמה.
