ניצול שואה יקבל מהאוניברסיטה העברית החזר שכר לימוד ששילם ערב מלחמת העולם השנייה

פנה לאוניברסיטה העברית לאחר שחבר ילדות הסב את תשומת לבו לסוגיה העומדת על הפרק בעניין החזרת חובות ורכוש לניצולי שואה; “שלחתי מכתב לאוניברסיטה ומיד טלפנו אליי… החלטתי לתת אותו לאחת הנינות כשתגדל ותלך ללמוד.

ניצול שואה יקבל מהאוניברסיטה העברית החזר שכר לימוד ששילם ערב מלחמת העולם השנייה

פרופ’ ברוך קפלן (85), ניצול שואה, יקבל מחר (שלישי), החזר בעבור שכר לימוד שהעביר ערב מלחמת העולם השנייה לאוניברסיטה העברית. את השיק יעניקו לו נשיא האוניברסיטה העברית פרופ’ מנחם מגידור ורקטור האוניברסיטה פרופ’ חיים רבינוביץ’.

קפלן, יליד פולין, היה תלמיד מצטיין בגימנסיה העברית בביאליסטוק. ביוני 1939 נרשם לאוניברסיטה העברית והתקבל ללימודי כימיה בפקולטה למדעי הטבע. אביו העביר לאוניברסיטה תשלום בעד שתי שנות לימוד. אולם בספטמבר 1939, פרצה מלחמת העולם השנייה והוא נאלץ לוותר על חלומו לעלות לישראל וללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

בספטמבר 1939 פלשו הנאצים לפולין, כבשו את עיר מגוריו ביאליסטוק והעבירו אותה לשליטת ברית המועצות.

קפלן עבר ללמוד בפקולטה לכימיה של אוניברסיטת לבוב. ביוני 1941 הצליח להימלט מלבוב יומיים לאחר פלישת הנאצים לברית המועצות, אז גם למד שכּל משפחתו נספתה. קפלן התנדב לצבא האדום ולחם בנאצים כארבע שנים.

באפריל 1945 נפצע קשה ורגלו נקטעה. בתום המלחמה המשיך את לימודי הכימיה באוניברסיטה במוסקבה. במהלך השנים עסק במחקר במעבדות מדעיות במוסקבה, נבחר לחבר האקדמיה למדעי הטבע של רוסיה וכיהן כמדען הראשי של המכון לחקר מתכות נדירות.

ב-1990 ארגנו תלמידי הגימנסיה העברית בביאליסטוק כנס בוגרים ב”גני התערוכה” בעיר תל אביב ובמסגרתו ניסו לאתר ברחבי העולם חברים ששרדו במלחמה. “הייתה שמועה שנהרגתי במרד גטו ביאליסטוק, אבל אחד המכרים שלי סיפר שאני מתגורר במוסקבה”.

ב-1992 עלה קפלן לישראל עם רעייתו, עם בתו וחתנו ועם שני נכדיו. בבית קפה בפינת אבן גבירול וקפלן בעיר תל אביב נהג לשבת שעות אחדות עם חבריו לגימנסיה, בכל יום שני מאז עלה ארצה. היום, חמש עשרה שנה אחרי, הוא אומר; “לצערי, כמעט שלא נשארו. לא מכבר עוד אחד מאתנו הלך לעולמו. נשארנו רק ארבעה”.

אל האוניברסיטה העברית פנה באחרונה לאחר שחבר ילדות הסב את תשומת לבו לסוגיה העומדת על הפרק בעניין החזרת חובות ורכוש לניצולי שואה; “שלחתי מכתב לאוניברסיטה ומיד טלפנו אליי. החליטו להחזיר לי את הכסף בעבור שתי שנות לימוד והציעו שאתן אותו למלגה לסטודנטים. החלטתי לתת אותו לאחת הנינות כשתגדל ותלך ללמוד.

“עכשיו אני כבר סבא רבא לארבע נינות צבריות”, הוא מספר בגאווה, “ולכל אחד מנכדיי תואר דוקטור במתמטיקה”.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח