קובעת פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה בעקבות פרשת “חפציבה” ומוסיפה; אם הבנק מסר לרוכשים ערבות בנקאית להבטחת הכספים ששילמו לקבלן, הוא יצטרך לכבד את ערבותו ולהשיב לרוכשים את הכסף אם הבנק פעל כדין, אין מקום להטיל עליו אחריות להתמוטטות הפרויקט
פלאטו-שנער, מכללת נתניה: הליווי הפיננסי של הבנק אינו מספיק לאחריותו כלפי הקונים
מי שהתחייב כלפי הרוכשים לביצוע הבנייה ומסירת הדירות הוא הקבלן ולא הבנק. אם הבנק מסר לרוכשים ערבות בנקאית להבטחת הכספים ששילמו לקבלן, הוא יצטרך לכבד את ערבותו ולהשיב לרוכשים את הכסף, אך זאת בכפוף לתנאים המפורטים בערבות הבנקאית וללא כל פיצוי מעבר לכך. אולם, באחרונה חל שינוי מגמה – כך אמרה ד”ר רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה בהרצאה במכללה, בעקבות הסתבכות חברת הבנייה “חפציבה” שבנתה אלפי יחידות דיור בכל הארץ כולל בקריית השרון בנתניה, בסמוך למכללה.
ד”ר רות פלאטו-שנער, הדגישה בהרצאתה, כי “גם בתי משפט מוכנים להכיר באחריות הבנק כלפי הרוכשים. המגמה החדשה לא חלה על כל עסקה שבה קבלן מקבל מימון מבנק לצורך בניית פרויקט או קידום עסקיו, אלא רק באותן עסקות המכונות “ליווי פיננסי”.
לדעתה, עצם הליווי הפיננסי אינו מספיק כדי להטיל אחריות על הבנק כלפי רוכשי הדירות. עם זאת, ייתכן שבנסיבות מיוחדות כן יהיה מקום להטיל על הבנק אחריות. כך, שהבנק התרשל בפיקוח על הכספים בחשבון המיוחד;
כשהבנק יצר מצג קונקרטי שגרם לרוכשים להבין שפיקוחו מיועד להגן עליהם; כשהבנק התחייב ישירות כלפי הרוכשים ולאחר מכן התכחש להתחייבותו; וכשהבנק גרם להטעיה של הרוכשים.
ואולם, כל עוד הבנק פעל כדין, אין מקום להטיל עליו אחריות להתמוטטות הפרויקט רק בשל הפיקוח שלו עליו” – סיכמה ד”ר פלאטו-שנער ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה.
