כך עולה מדו”ח איגוד האינטרנט הישראלי ליו”ר וועדת הכלכלה בכנסת ולמשרד התקשורת. מהדו”ח, שחובר ע”י דר’ קרין ברזילי-נהון; פרט לדרום קוריאה, לא נמצאה מדינה דמוקרטית המטילה חובה בחקיקה על ספק אינטרנט לסנן תכנים ללקוחות פרטיים כברירת מחדל
הגישה לקטינים ברשת מומלצת להסדרה עצמית כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות
איגוד האינטרנט הישראלי הגיש ליו”ר וועדת הכלכלה בכנסת, ח”כ גלעד ארדן ולמשרד התקשורת דו”ח הסוקר ומשווה את ההסדרה של סינון תכנים לקטינים כפי שמתקיים בארצות שונות. מהדו”ח שהוגש הבוקר (יום א’ 5 באוגוסט) בהקשר להצעת החוק בנושא הגבלת גישה לאתרי אינטרנט, עולה, כי פרט לדרום קוריאה, לא נמצאה מדינה דמוקרטית המטילה חובה בחקיקה על ספק אינטרנט לסנן תכנים ללקוחות פרטיים. הדו”ח חובר על ידי ד”ר קרין ברזילי-נהון, בצילום משמאל, המשמשת כראש המרכז לחברת המידע, ביה”ס למידע באוניברסיטת וושינגטון.
הדו”ח מוגש בעקבות ישיבת ועדת הכלכלה מחודש יולי 2007, בה ביקש יו”ר הוועדה, ח”כ גלעד ארדן, להבין את המצב הנהוג במדינות העולם לגבי סינון תכנים באינטרנט לקטינים: בהסדרת המדינה או בהסדרה עצמית.
על פי הדו”ח, ברוב המדינות הדמוקרטיות הגישה לקטינים ברשת מוסדרת באמצעות הסדרות עצמיות של ספקי שירות, ספקי תוכן, ספקי תשתית ומנועי חיפוש, ולא באמצעות הסדרות מדינתיות.
האיגוד מתמקד בדו”ח בהשוואה למדינות דמוקרטיות: האיחוד האירופי, אוסטרליה, ספרד, בריטניה, ארה”ב, גרמניה, קנדה, דרום קוריאה.
על פי הדו”ח, ברוב המדינות הדמוקרטיות, ההסדרות העצמיות מלוות בעידוד ותמרוץ מצד המדינה ובאיום מוסווה, כי אי הצלחה של הסדרות עצמיות יכול להוביל לפיקוח מדינתי באמצעות חקיקה ותקנות. כמעט בכל הארצות ההסדרה היא ברמת האתרים בלבד (אם אכן יש סינון של אתר ע”י ספק השרות) אך לא ברמת התוכנות השונות (לדוגמה; צ’אט, מסרים מידיים, טלפוניה אינטרנטית וכד’).
ח”כ גלעד ארדן
הארצות שכן משלבות הסדרה מדינתית; אוסטרליה, ארה”ב, קנדה ודרום קוריאה – שונות מהצעת החוק המוצעת ע”י שר התקשורת וח”כ אמנון כהן – פ/17/892 – המציעה הסדרה מדינתית ברמת ספקי השירות.
בארה”ב ההסדרה המדינתית אינה חלה על ספקי שירות אלא רק על מרחב הציבורי – ספריות ובתי ספר ציבוריים; בדרום קוריאה, למרות התקנות, לא נמצאו כל הוכחות לסינון ברמת ספק השירות; בהסדרה המדינתית בקנדה מדובר בתכנים בלתי חוקיים בלבד (פורנוגרפיה קשה- פדופיליה, נקרופיליה, אונס);
לדברי ד”ר ברזילי-נהון, מחברת הדו”ח עבור איגוד האינטרנט הישראלי – ISOC-IL, הסטטיסטיקות מראות, כי מרבית השימוש של בני נוער הוא דווקא באמצעות תוכנות שונות של משחקים, קהילות חברתיות אשר לא מסוננות; “כלומר האפקטיביות של הסינון גם אם טכנולוגית היה הדבר אפשרי היא בעייתית”.
המדינה שמתקרבת למודל המוצע בישראל הינה אוסטרליה. אך גם שם המצב שונה, שכן ההסדרה המדינתית מתמקדת בהורדת תכנים מקומית אצל ספקי תכנים ושרות וביכולת תביעה ואילו סינון מתבצע באמצעות הסדרה עצמית של ספקי השירות, והמנוי יכול להחליט לגביו; “בניגוד להצעת החוק המוצעת בישראל, במודלים בעולם בהם קיימת אפשרות בחירה למשתמש לגבי תוכנות סינון, ברירת המחדל אינה סינון אלא מצב לא מסונן אלא אם המשתמש החליט אחרת” – אומרת ד”ר ברזילי-נהון.
רימון לוי
לדעת איגוד האינטרנט הישראלי, הפתרון לחשיפת ילדים לתכנים פוגעניים באינטרנט אינו מצוי בחקיקה מעין זו או בחקיקה בכלל.
הפתרון דורש טיפול רב-שכבתי המתחיל בהגברת המודעות לשימוש אחראי ונבון של ילדים ברשת; במעורבות הורים בפעילות ילדיהם; ובהסכמות שיגובשו ויאומצו על ידי הגופים המצויים בתחום, שיספקו כלים שיאפשרו מעורבות ואחריות אלו מתוך הבנתם את חשיבות הטיפול בנושא.
לדברי רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, הצעת החוק בגרסתה הנוכחית תגרום לפגיעה גדולה יותר מאשר לפתרון הבעיה בכך שהיא תגרום לאשליה של ההורים, כי משנחקקה מוגנים ילדיהם מפני תכנים וגורמים פוגעניים ברשת האינטרנט. ואין הם!
איגוד האינטרנט הישראלי
איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC-IL) הוא עמותה ללא מטרת רווח והוא משמש כגוף התנדבותי שמטרתו קידום האינטרנט בישראל, וככזה פועל לקידום מטרות ציבוריות החשובות לכלל האוכלוסייה. האיגוד מעורב כיום בנושאים רבים הקשורים לאינטרנט בישראל, דוגמת תפעול מחלף האינטרנט הישראלי (IIX), רישום שמות מתחם תחת סיומת il., עידוד ותמיכה בקבוצות משימה בנושאי נגישות לבעלי מוגבלויות, אינטרנט לגיל השלישי וייצוג ישראל בפעילויות בינלאומיות.
החברות באיגוד האינטרנט הישראלי פתוחה לכל אדם וחברים בו מאות חברים הבאים מתחומי עיסוק שונים ומגוונים – אקדמיה, תעשיה, עסקים, רפואה, חינוך וכד’.
Add Comment