תגובה ל”החקלאות ממשיכה לצנוח” (עמירם כהן, הארץ) • החקלאות אינה ממצה את יכולת התפוקה והצמיחה שלה, בעיקר בשל מגבלת ידיים עובדות. כלומר; מצאי גדול יותר של עובדים בחקלאות, היה מונע תופעות של קטיף חסר של פרחים או ירקות בימי שיא בשל חוסר זמינות של עובדים.
האומנם החקלאות צונחת? הטור האישי של רחל בורושק
הנתונים בכתבה שפורסמה בעיתון “הארץ” תחת השם; “החקלאות ממשיכה לצנוח” ע”י העיתונאי עמירם כהן, לגמרי אינם עקביים עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביחס לענף החקלאות. בנוסף לא נראה שום קשר בין הכתוב לבין הכותרת שאמורה לתמצת את הממצאים.
ביחס לכמות השכירים המועסקים על ידי החקלאות – הרי שעל פי סקרי כוח אדם, וכן על פי דיווחי החקלאים לביטוח לאומי, מספרם בשנת 2006 היה דומה לזה של שנת 2005, והוא מתפלג כדלהלן;
<!–BroshekRachel_01.htm–>עד כאן, בתחום העובדות ביחס לתמונת המועסקים של המגזר החקלאי. בתחום המהותי, יש לציין, שהחקלאות אינה ממצה את יכולת התפוקה והצמיחה שלה, בעיקר בשל מגבלת ידיים עובדות. כלומר; מצאי גדול יותר של עובדים בחקלאות, היה מונע תופעות של קטיף חסר של פרחים או ירקות בימי שיא בשל חוסר זמינות של עובדים.
הוצאות השכר בשנת 2006 אכן גבוהות ב-8% מאלו של שנת 2005, ומשקפות עלייה של השכר עצמו בגין עלייה יזומה של שכר המינימום במשק, וכן תוספת של עלות השכר המיוחסת לעובדים התאילנדים בגין עלייה יזומה של הממשלה את מס המעסיקים המושת על החקלאים המעסיקים עובדים אלו (מ- 8% ל-10%).
פגעי הטבע המצוינים בסקירה, אינם תופעה מיוחדת לשנת 2006, והם מלווים את היצור החקלאי כחלק מובנה שלו מאז ומעולם. מגפת שפעת העופות של תחילת שנת 2006, לא הביאה לירידה בכמות העופות שנמכרו בשנת 2006, בשל היותה אירוע שטופל במהירות יחסית ומנע התפשטות המחלה לאזורי ארץ נרחבים או לאזורים בהם אוכלוסיית העופות צפופה.
נתוני ערך התפוקה החקלאית בשנת 2006, מצביעים על פדיון התוצרת בשער המשק החקלאי ברמה שנתית של 21 מיליארדי שקלים מהם 12.7 מיליארד שקל המיוחסים לתפוקת ענפי הצומח, ועוד 8.3 מיליארדי שקלים המיוחסים לתפוקת ענפי בעלי חיים.
נתונים אלו הם חלק מהחשבונאות הלאומית של ענפי המשק הישראלי, ואין להם כל קשר לנתוני התפוקה המופיעים בכתבה (13.3 מיליארד שקל?).
________
* הכותבת רחל בורושק, היא כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל.
Add Comment