הם מתאמנים כל יום, משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הערב, בקושי מסוגלים לעבוד ומשקיעים את כל כספם, כמעט, בכמויות עצומות של מזון כהכנה לתחרות מר עולם ולמר “אולימפיה” בארצות הברית. ולדימיר ויישביין וילנה פרנקל מנתניה לא מוותרים ולא מתייאשים
שיר השרירים לולדימיר ויישביין וילנה פרנקל מהעיר נתניה
בישראל שנת 2007 לא מעריכים באופן מיוחד את מפתחי הגוף למיניהם. לרוב ניתן לצפות בהם בתחרויות שוליות כמו “מר צפון ישראל” בשעה שלוש לפנות בוקר בערוץ 5. במדינות אירופה ובעיקר בארצות הברית, נחשב התחום למפותח בצורה יוצאת דופן ומושך אליו משקיעים ומממנים של ספורטאים ממגוון תחומים. מכוני כושר גדולים, חברות לתוספי מזון ואפילו סוכנויות רכב המממנות את הוצאות הספורטאים בתמורה לפרסום שמם. בכל העולם מככבים בפרסומות ובסרטים שרירני על. בארץ, במקרה הטוב, הם ייאלצו לוותר על שעות שינה כדי לעבוד סביב השעון במטרה לממן את הספורט היקר כל-כך.
בישראל, כמו במרבית ענפי הספורט, התחום מדשדש ומעולם לא הצליח להגיע לשיא. על אף החיים בבירת הספורט של המדינה, כך לפחות מנסה עיריית נתניה למתג את עצמה, מתקשים ולדימיר ויישבין וילנה פרנקל תושבי העיר נתניה להתמיד בתכניותיהם להתמודד על אליפות העולם.
ילנה (37) כלל לא חלמה על פיתוח גוף, אלא בסך הכול רצתה להתאמן מעט; “כדי לקבל צורה יפה יותר”. אלא, לאחר שמונה שנות אימונים בלבד, זכתה פרנקל בתחרות מיס אירופה. היא עתידה לייצג את מדינת ישראל באליפות העולם בשנים הקרובות.
“שקלתי 53 קילוגרמים ובעלי הציע שאלך להתאמן מעט כדי שארגיש טוב יותר עם עצמי. לא רציתי להתחרות, רק להתאמן בשביל עצמי, כי הייתי ממש רזונת”. מאז התחילה, “התמכרה” פרנקל, כדבריה לתחום, ואף החלה להתפרנס ממנו כשהפכה למאמנת בחדרי כושר – כיום כמאמנת אישית.
“כשעליתי מליטא, הייתי מורה והתכוונתי להמשיך ולעבוד בזה גם בארץ, אבל שיניתי מקצוע ולמדתי בוינגייט והיום אני מאמנת אנשים באופן פרטי כיצד להתאמן ולחטב את הגוף באופן בריא”.
לפרנקל שתי בנות. הגדולה בת 17; “התחילה להתאמן לפני שבועיים איתי”, ואילו הקטנה בת שבע; “ממש מעריצה אותי וזה באמת נותן הרגשה טובה”. על הקושי לקיים את עצמך וגם לנסות להתאמן באופן מקצועי עונה, פרנקל, כי; “המודעות לנושא בארץ קטנה מאוד ביחס למה שקורה בארצות הברית. אני חושבת, שאם היו מפרסמים יותר את ההישגים שלנו, אז אנשים היו יותר מודעים ונמשכים לזה. גם נשים צעירות ומבוגרות היו יודעות, שניתן להתאמן ברצינות ושניתן להגיע להישגים ולהשיג מטרות. צריך רק רצון וכוח – זו לא אגדה”.
לוולדימיר ויישבין (וובה) בן ה-30, הסיפור היה מעט שונה; “נולדתי למשפחה שעסקה בספורט כל השנים ובכל מקום. כשהגעתי לגיל 12, פשוט נתנו לי משקולת ויאללה…”.
ולידימיר, נשוי ואב לילד בן שש, עלה לארץ לפני 11 שנים, לאחר שכבר הספיק להתמקצע בקראטה ובפיתוח גוף, אך בארץ בחר להמשיך ורק בשביל היופי; “אף פעם לא חשבתי להיות מקצועי, למרות שעבדתי כמדריך בספורטיב בשנת 1998 ורק לאחר שאשתי נפצעה קשה בפיגוע במלון פארק בשנת 2002, הייתי חייב משהו שיוציא אותי מזה. פשוט התמקדתי בספורט בצורה מקצועית”.
ויישביין; “מי שרוצה יכול להשיג סטרואידים. אבל אני משכנע הצעירים שלא יהרסו את מה שהטבע נתן להם
ההוצאות לעוסקים בספורט זה כבדות באופן יוצא דופן. ויישביין, מוציא מכיסו מדי חודש בין 3,500 עד 5,000 שקלים, זאת רק על מזון וכוריאוגרף שמכין אותו לתחרויות. כל זה מעבודה כמאמן במכון כושר ומאמן פרטי. עד היום לא הצליח להתחרות רק בשל ההשקעה הכספית העצומה, המגיעה עד לסכום של 100 אלף שקלים ואף יותר לתחרות “מר עולם”.
ויישביין; “השנה הבנתי שלא התחריתי יותר מדי זמן ואני חייב לצאת השנה בכל מחיר. ניסיתי למצוא ספונסרים מחנויות ספורט ארציות וקטנות יותר, אבל מכולם קיבלתי שלילי. בכל מקרה, אם אצטרך אקח אפילו הלוואה כדי לצאת”.
שני הספורטאים מגנים בתוקף את המגמה הרווחת כיום, בעיקר בקרב צעירים המתחילים להתאמן ומעוניינים בתוצאות מיידיות; “בני נוער מגיעים אלי ושואלים מה צריך לעשות כדי לנפח ומה צריך לקחת” – סיפר ויישביין והוסיף; “מי שרוצה יכול להשיג סטרואידים. אבל אני לא רק מסביר להם, אלא גם משכנע אותם שלא יהרסו את מה שהטבע נתן להם”. לאלה ששואלים אותה עונה ילנה; “שצריך להשקיע באימונים ובתזונה בצורה מסודרת ולא לעשות קומבינות עם הגוף”.
מי שמנסה לדחוף אותם קדימה הוא טימי, אחד בבעלי המרכז לציוד כושר ותוספי המזון, “פאוור אדישן”; “בעיר נתניה, ישנם היום קרוב ל-15 אלף מתאמנים במכוני כושר והכמות רק גדלה כל הזמן”, הסביר טימי והוסיף; “אבל היחס מצד המדינה וגופים אחרים למי שרוצה להיות מקצוען ולייצג את ישראל, הוא פשוט לא רציני”.
עיריית נתניה, מצידה מעודדת הרבה יותר. מסתבר, שבשבועות האחרונים מתנהל משא ומתן בין גופים מסחריים שונים לבין העירייה במטרה להביא לעיר נתניה בשנה הקרובה את תחרות “איש הברזל” שתיערך בחופי העיר. “במידה ואכן יתממש הרעיון מסר קובי ברדה דובר עיריית נתניה, לעיתון המקומי קול השרון; העירייה תשקול תמיכה בשניים לקראת התחרויות כמייצגי העיר”.
ועד שזה יקרה, ימשיכו ולדימיר וילנה להתאמן ולחלום על שירת ההמנון המתנגנת ברקע, בשעה שיקטפו את מדליית הזהב.
__________
צילומים; תמיר ברגיג כל הזכויות שמורות לקול השרון ©
