מדוע נוהגים לאכול מאכלי חלב בשבועות? למה נהוג ללבוש בגדים לבנים? מה מסמלים עבורנו שבעת המינים? מה מסמלות השיבולים? אבירם שדה, מ”קבלה לעם” מנסה לענות על השאלות המרתקות האלה
למה אין לנו חג שנקרא, חג קבלת התורה? שבועות על פי הקבלה
לאכול מאכלי חלב, ללבוש בגדים לבנים, לשפוך מים על השכנים… חג השבועות מלא במנהגים שאותם הכרנו עוד בילדותנו ונדמה שתמיד קיימנו. אך אם נעצור לרגע ונשאל את עצמנו מהו המקור של המנהגים הללו, נגלה שכל אחד מהם טומן בחובו משמעות פנימית עמוקה – הם מסמלים את הקשר של האדם עם מערכת חוקי הטבע העליון.
מערכת החוקים הזו נסתרת מאיתנו כרגע וזו הסיבה לחוסר האונים והקשיים הרבים שהאדם חווה במהלך חייו. אך יש שיטה לגלות את אותה המערכת ובעקבות זאת להגיע לחיים טובים. השיטה נקראת חכמת הקבלה והיא מפרשת עבורנו את מנהגי חג השבועות כסמלים לשלבים בדרכנו לחיים של שלמות ונצחיות.
■ אז מדוע נוהגים לאכול מאכלי חלב?
בקבלה החלב מסמל את תכונת הטבע העליון, תכונת הנתינה הטהורה. כבר מיום היוולדנו משמש החלב כאמצעי לחיבור ונתינה בין אם לבנה, בין הגדול לקטן. בחג השבועות אנו נוהגים לאכול מוצרי חלב כדי לציין את המצב הנפלא שממתין לנו, מצב שבו הכוח העליון ימלא אותנו בשפע ואהבה.
■ ולמה נהוג ללבוש בגדים בצבע לבן?
לבן משמעו טהור שאינו דורש לעצמו כלום. בגדים לבנים הם סמל לתכונת הכוח העליון, תכונת הנתינה. לעומתו, האגו של האדם, תכונת הקבלה, דורש לעצמו את הכל, גם על חשבון האחרים ומסומל בצבע השחור.
כשהאדם הופך “לבן” ומתעלה מעל האגו בעזרת שיטת הקבלה, הוא מוצא תשובה לכל השאלות המהותיות ששאל במהלך חייו ואף יותר מכך – הוא מגיע לדרגה שבה הוא מרגיש את הכוח העליון במלואו ומתאחד עימו.
■ מה מסמלים שבעת המינים?
כל מין משבעת מיני הפירות שארץ ישראל התברכה בהם, מסמל תכונה אחת מתוך שבע תכונות השפע הרוחני שקיים למעננו, וממתין ש”נקטוף” אותו ונטעם ממנו.
אדם שרוצה ליהנות מאותו השפע צריך להתעלות מעל טבעו האגואיסטי, בתהליך שכולל שבעה שלבים כנגד שבע הספירות שמהן מורכבת נשמתו. אותו אדם עולה לדרגת “ארץ ישראל הרוחנית” ובה הוא זוכה לפירות הרוחניים שעבורם עמל. על כך נאמר, “ארץ ישראל נתברכה בפירותיה”.
■ מה מסמלות השיבולים?
לפני שתהפוכנה ללחם, שיבולי השדה הגדלות כבודדות, נאספות לאלומות ביחד עם חברותיהן. כמו השיבולים, גם אנו בני האדם גדלים כפרטים נפרדים בעולם. כשנבשיל, נוכל לצאת לדרכנו הרוחנית, המתאפשרת אך ורק בתנאי של חיבור של כל אחד מאיתנו עם האחרים, בדומה לשיבולים הנאספות לאלומות. כתוצאה מהחיבור ביניהם, יכולים האנשים לגלות את הכוח העליון ולהגיע לחיי אושר ותענוג אינסופי.
■ מדוע חג השבועות נקרא חג מתן תורה, ולמה אין לנו חג שנקרא, חג קבלת התורה?
חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה, מכיוון שהוא מסמל את מתן השיטה שמסייעת לאדם להגיע להרגשת העולם הרוחני ולגילוי הכוח העליון. מקור השם תורה במילה “אור”, ובמובנה העמוק יותר, ’תורה’ היא שיטה שבעזרתה אנו יכולים ללמוד את החוק האחד שלפיו פועלת כל המציאות. אם נכיר את אותו החוק, נדע כיצד להשיג את כל הטוב שקיים במציאות.
אך נתינת התורה אינה מצביעה על כך שהאדם מסוגל לקבל אותה. לפי ההיסטוריה של העם היהודי, אנו יכולים לראות שקבלת התורה עדיין לא התקיימה. התרחשה רק נתינת התורה במעמד הר סיני, שאותה אנו חוגגים בחג השבועות.
בני ישראל שקיבלו את השיטה לגילוי החוק הכללי של הטבע עלו איתה לארץ ישראל והקימו את בית המקדש, אך לאחר מספר שנים החלה דווקא ירידה רוחנית, שנמשכה עד ליציאה לגלות בת אלפיים השנה. כלומר; האגו שהלך וגדל הוביל למשבר ולניתוק של עם ישראל מהקשר עם הכוח העליון, מתכונת הנתינה.
והסיבה לכך היא כדי שעם ישראל שקיבל את השיטה כיצד להגיע לרוחניות, יתערבב עם אומות העולם. כך, בסופו של התהליך, הוא יוכל לתקן הן את עצמו והן את אומות העולם ולהעניק לכל הנבראים חיים שלמים ונצחיים.
היום, בישראל של 2007, אנו נמצאים בשיאו של המסע. בנקודת זמן מיוחדת זו, אנו יכולים, בפעם הראשונה בהיסטוריה, לקבל את חכמת הקבלה כעם ולחגוג את חג השבועות במשמעותו המקורית.
החזרה מהגלות לארץ ישראל מעמידה את כולנו במעמד זהה לזה שהתרחש בהר סיני. גם אנו עומדים “תחת ההר” ולא יודעים כיצד להתמודד עם הפירוד ששורה בינינו. אך כמו שהחושך הכבד ביותר מגיע רגע לפני שהאור מפציע, כך בזמן שלנו יכולה להתרחש פריצת דרך אמיתית. לכן, בימינו, לצד הקשיים הרבים, מתגלה חכמת הקבלה כשיטה לבניית קשרים חדשים ומתוקנים בינינו.
עלינו רק להחליט שאנו רוצים לקבל את השיטה לאהבת הזולת ולאיחוד אמיתי בינינו. אז נגיע כאיש אחד בלב אחד לתום המסע, לחיים מאושרים ונעלים.
חג שמח.
Add Comment