sfarim_sofrim_002.jpg
ואני מדמיינת אותך נהרג בפיגוע
מאת: הילה טל
ואני מדמיינת אותך נהרג בפיגוע, ואת ההלוויה, ואיך אני עולה לבמה, ואיך כל העיניים מורמות, כל האנשים האלה שפעם הכרנו.
207X270_netanya_Body_netanya_01.jpg
ואני אומרת שאהבתי אותך, יותר מכל דבר בעולם, ושפתאום אני לא יכולה לכעוס עליך על זה שידעת ולא עשית כלום. כי ממתי כועסים על מישהו שמת?
ואני אטען שאתה לא כזה קדוש, לא משנה מה קרה, ושהכל גורל…
ושנורא אכפת לי, כי… כי אהבתי אותך.
והם לא מזהים מי אני בכלל, האנשים האלה שעומדים על הקרקע. כי כל כך הרבה שנים לא התראינו.
וגם אם יש זיהוי אין הבנה, כי מה לעזאזל אני עושה פה? ויש שם כל כך הרבה אנשים שהתגעגעתי אליהם, ולא העזתי כל הזמן הזה להגיד מילה, איך “אירועים” כאלה, מעלים נשכחות…
ואני אגיד להם שזה לא פייר שנלקחת, כי לי אישית, היה המון מה לתקן, לא בך, כי אתה תמיד היית מושלם. למרות שאתה לא, אתה מלאך… כמו שתמיד היית.
עם חיוך מתוק ומבט ילדותי…
ובקהל תעבור צמרמורת של אנחות וחיוכים נבוכים, שאני יעלה בהם זיכרונות מילדות רחוקה שנעלמה לנו בין הסדינים.
ובראש, ירוצו לי סרטים, של איך זה היה ברגע האחרון, ומה אמרת, ולמי, ועל מי חשבת… ומה אני הייתי מרגישה במקום.
22.07.02
צילום אילוסטרציה. פיגוע בנתניה.
הסיפור הובא באדיבות “בקבוק” אתר הספרים מתוך ליטרטורה
Add Comment