11
שדיים של בת שמונה עשרה
מאת: אתגר קרת
`אין כמו שדיים של בת שמונה עשרה` אמר נהג המונית וצפר לאחת שהיתה מספיק תמימה בשביל להסתובב `תאמין לי אתה טוחן אחת שתיים כאלה ביום נעלמת לך הקרחת.`
ואחרי זה צחק ונגע לעצמו באיפה שפעם היה לו שיער. `אל תראה אותי ככה, אני יש לי שני ילדים בגיל הזה. ואם הבת שלי הייתה הולכת עם איזה חאטיאר בגילי לא יודע מה היית עושה לה. אבל אין מה לעשות, ככה זה, זה הטבע, ככה אלוהים ברא אותנו, לא? אז מה שאני אתבייש בזה? הנה, תראה את זאת,` צפר לאחת עם ווקמן שהמשיכה ללכת. `כמה הייתה נותן לה? שש-עשרה.` ותראה איזה תחת. פייר, לא הייתי מביא לה?` הוא צפר עוד כמה צפירות לפני שהתיאש `לא שומעת כלום זאתי.` הסביר `בגלל הטייפ, נשבע לך אחרי שאתה רואה אחת כזאת, איך אתה יכול אחר-כך לחזור לאישה.` `אתה נשוי?` שאלתי, מנסה להשמע מאשים. `גרוש,` מלמל לעצמו הנהג שניסה לקלוט במראה עוד משהו מההיא עם הווקמן `תאמין לי, איך אתה יכול אפילו לחשוב אפילו לחזור לאישה.`
ברדיו היה שיר עצוב של פוליקר והנהג שניסה לשיר איתו היה שמח מדי בכדי שישאר בקצב. הוא העביר תחנה, ובתחנה השניה חיכה עוד שיר עצוב, של שלמה ארצי. `זה בגלל כל החרא הזה עם המסוקים,` הסביר, לי כאילו שנחתתי מהמאדים `ההליקופטרים האלה שהתנגשו באויר. שמעת? הודיעו על זה בחדשות לפני איזה שעתיים.` עשית כן עם הראש `עכשיו הם יבאסו לנו את הרדיו כל המשמרת, נשבע לך. רק דיווחים ודיכאון.` הוא עצר במעבר חציה לילדה גבוהה עם מכשיר כזה לישור גב שמחזיק את הצוואר. `גם זאת שווה לא?` אמר בקול טיפה מהסס `אולי עוד שנה שנתיים הייתי נותן לה.` ואחר-כך צפר גם לה ליתר ביטחון. הוא המשיך לנסות תחנות ברדיו ונעצר על איזה תחנה שדיווחה ממקום ההתרסקות. `תראה אותי למשל,` אמר `אני יש לי בן עכשיו בצבא, קרבי. לא שמעתי ממנו יומיים. אז אם אני אומר שצריכים לשים באסונות האלה משהו יותר קליל ברדיו, אז אף-אחד לא יכול לבוא אלי בטענות לא?
אני אומר סתם מלחיצים פה את האנשים. תחשוב על אמא שלו, גרושתי, שומעת את כל הדברים השירים האלה על שלמה ארצי שמזיין איזה אישה של אחד שמת, במקום שישימו לה איזה משהו מרגיע. בוא,` נגע לי פתאום ביד `בוא נתקשר אליה נשגע אותה.` לא עניתי, נבהלתי קצת שנגע בי. `הלו, רונה. מה העניינים?` כבר צעק לדיבורית `הכל בסדר?` קרץ לי וסימן לכיוון של מחומצנת אחת שעמדה לידיניו ברמזור בג`אסטי חבוטה. `אני מודאגת בקשר ליוסי,` אמר בקול קצת מתכתי מהצד השני של הסלקום `הוא לא התקשר` . `איך הוא יתקשר. הוא בצבא, בשטח. מה את חושבת שיש
להם שמה טלכרטים בלבנון?` `לא יודעת,` אמרה רונה `יש לי הרגשה לא טובה.`
`קטעים איתך, את וההרגשות השלך` קרץ לי הנהג שוב `בדיוק אני אומר כאן לנוסע,
שכמו שאני מכיר אותך מתאים לך לדאוג.` `למה, אתה לא דואג?` `לא,` צחק הנהג `ואת יודעת למה, כי אני לא כמוך, אני מקשיב גם למה שאומרים ברדיו, לא רק לשירים המדכאים האלה באמצע. ומה שאמרו זה שאלה בהליקופטרים היו צנחנים ויוסי שלנו בכלל בגבעתי אז מה יש לי לדאוג?` `אמרו שגם צנחנים,` מלמלה רונה `אבל זה לא אומר שלא היו עוד.` אפילו שהקליטה היתה גרועה כבר יכולת לשמוע אותה בוכה `תעשה לי טובה, יש שמה מוקד כזה של הורים שאפשר להתקשר. תתקשר אליהם, ותשאל עליו. נו, תעשה לי טובה.` אמרתי לך,` התעקש הנהג `אמרו שרק צנחנים.
אני לא הולך לצלצל אליהם ולעשות מעצמי אדיוט.` ואחרי שלא קיבל תשובה מהצד השני המשיך `את רוצה, תתקשרי לבד.` `טוב,` ניסתה רונה מהצד השני להפסיק לבכות ולהשמע קשוחה `אז תפנה לי את הקו.` `בי!` אמר הנהג וניתק. `עכשיו היא תנסה אותם במוקד אפילו עשר שעות עד שיבדקו לה` צחק מין צחוק קצר, מסומן כזה `עקשנית זאת, לא מקשיבה לאף-אחד.` המבט שלו חיפש מחוץ לשמשה איזה משהו לצפור לו, אבל הרחובות היו כמעט שוממים. `תאמין לי,` אמר `עדיף בחורה צעירה מכוערת, על מבוגרת יפה, ואני אומר לך את זה מניסיון. צעירה, אפילו מכוערת, העור שלה עוד מתוח, השדיים עומדים, לגוף שלה יש מין ריח כזה, של צעירות. אני אומר לך, יש הרבה דברים יפים בעולם, אבל גוף של בת שבע-עשרה – שמונה-עשרה…` הוא ניסה לזמזם לעצמו שיר אחר מזה שהשמיעו ברדיו, כשהטלפון שוב צילצל. `זאת היא,`אמר לי לפני שענה וקרץ שוב. `רונה מתוקה,` אמר כשענה לטלפון `מה שלומך?` `בסדר, `ענתה רונה בקול מאושר שהתאמץ להישמע קורקטי `רק צילצלתי להגיד לך שאמרו שהוא בסדר.` `תגידי,` צחק הנהג `בשביל זה את מתקשרת? יא אהבלה אני כבר אמרתי לך לפני רבע שעה שהוא בסדר.` `ואללה,` אמרה `אבל עכשיו אני יותר שקטה.`
`שיהיה לך לבריאות,` אמר הנהג. `יאללה, אני הולכת לישון, אני עייפה מתה.`
`לילה טוב` אמר הנהג `ופעם הבאה תקשיבי לי, הא?` כבר היינו ממש קרובים לבית שלי, ובפניה מבן-יהודה, הוא ראה מישהי רזה עם מיני שהסתובבה בבהלה כשצפר.
`תראה את זאתי,` אמר, מנסה להסתיר את הדמעות שכיסו לו את הפנים `פייר, לא היית מביא לה?`
לתגובותכם על הסיפור לחצו על כפתור “תגובה”.
