המשך ההצלחה של הכלכלה הישראלית בשלושה גורמים עיקריים – הראשון הוא ההתפתחויות בכלכלה העולמית, ועל כך אין לנו השפעה; השני הוא המצב הגיאו-פוליטי, ועליו יש לנו השפעה חלקית; והשלישי הוא המשך האסטרטגיה הכלכלית שהממשלה הובילה, ועל כך יש לנו שליטה
נגיד בנק ישראל: אנחנו נמצאים כעת במצב שבו המשק צומח מהר, האינפלציה מאוד נמוכה – אפילו מתחת ליעד
הנגיד פרופ’ סטנלי פישר, אמר במסיבת העיתונאים לרגל פרסום דוח בנק ישראל לשנת 2006, כי; “כמו שכולנו כבר יודעים, שנת 2006 הייתה אחת השנים המוצלחות ביותר של הכלכלה הישראלית. ראינו זאת, בצמיחה הגבוהה, בירידה בשיעור האבטלה, בשיפור בתעסוקה, בעודף המרשים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, בהיקף ההשקעות הזרות, ביציבות המחירים וביציבות הפיננסית. כל זאת, על רקע הצמיחה המהירה בכלכלה העולמית. אבל כל זאת גם בשנה שבה הייתה מלחמה.
למרות ההצלחות עדיין יש שלושה נושאים שבהם היתה התקדמות אבל העבודה בהם עוד רבה: רמת האבטלה הגבוהה יחסית, המשקל הכבד של החוב הציבורי בתמ”ג ורמת העוני הגבוהה. אבל בעזרת הצמיחה הגבוהה, במיוחד ב-3 השנים האחרונות, חל שיפור בשלושת התחומים האלה.
הדבר ממחיש עד כמה חשוב שנתמקד ביעד העיקרי של המדיניות המקרו-כלכלית: לשמר את הצמיחה הגבוהה ולהפוך אותה למתמשכת.
גם השנה תלוי המשך ההצלחה של הכלכלה הישראלית בשלושה גורמים עיקריים – הראשון הוא ההתפתחויות בכלכלה העולמית, ועל כך אין לנו השפעה; השני הוא המצב הגיאו-פוליטי, ועליו יש לנו השפעה חלקית; והשלישי הוא המשך האסטרטגיה הכלכלית שהממשלה הובילה בשנים האחרונות, ועל כך יש לנו שליטה:
■ המשך האסטרטגיה הפיסקלית – בעיקר שמירה על גירעון תקציבי נמוך, ובדרך הזאת, המשך הורדת משקל החוב בתמ”ג, אשר למרות הירידה שחלה בו רמתו עדיין גבוהה מדי. חשוב שננצל את השנים הטובות שאנחנו נהנים מהן כדי להתמיד בהפחתתו. המשך הירידה בנטל החוב בתמ”ג תגביר את חסינותו של המשק לזעזועים, תפנה מקורות לצרכים חשובים אחרים של המשק, ותאפשר לממשלה לנהל מדיניות אנטי-מחזורית בעת הצורך.
■
■ המשך הרפורמות במשק – רצוי להמשיך ולהשלים את הרפורמות המבניות בתחומי ההפרטות, החינוך, התחרות והתשתית, שיתמכו בגידול הפריון במשק ובצמיחה. גם המשך פיתוח התשתית הפיננסית והגברת התחרות בשוק ההון – בפרט בין המוסדות הפעילים מול משקי הבית – הוא תהליך מתבקש, שיתמוך בצמיחה.
בסוף אני רוצה להתייחס לשלוש סוגיות: (1) המדיניות המוניטרית; (2) המצב הכלכלי של המשק, על רקע המצב הפוליטי; ו-(3) הצטרפות ישראל לאירגון ה-OECD.
(1) המדיניות המוניטרית: אנחנו נמצאים כעת במצב שבו המשק צומח מהר, האינפלציה מאוד נמוכה – אפילו מתחת ליעד – והדבר בא לידי ביטוי, בין היתר בהתפתחויות, בעליות מחירים, בשווקים הפיננסיים. במסגרת ניהול המדיניות המוניטרית אנחנו מסתכלים על היעד העיקרי שלנו – יעד האינפלציה – ועל היעדים המשניים, לתרום לפעילות הכלכלית וליציבות הפיננסית של המשק.
מאחר וכל שינוי בריבית תורם גם לשינויים בצמיחה ובמחירי הנכסים הפיננסיים, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את התחלופה בין שלושת הגורמים הללו בהקשר להחלטות הריבית – כלומר, בין האינפלציה, הצמיחה, ויציבות פיננסית. זה שיקול חשוב במסגרת המדיניות המוניטרית וימשיך להנחות אותנו בהחלטות שנקבל בעתיד, כמו בהחלטות שקיבלנו עד עכשיו.
(2) המצב הכלכלי של המשק, על רקע המצב הפוליטי: בכל פעם שאני משוחח עם משקיעים או אנליסטים מחו”ל, הם שואלים תמיד את אותה שאלה: “איך יתכן שמצב המשק כל כך טוב למרות כל הבעיות הקשורות לצד הפוליטי?” התשובה שלי היא:
(1) המשק העולמי צומח בקצב מרשים;
(2) הממשלה מצליחה להמשיך ולשמור על המשמעת התקציבית – דבר שלגביו יש קונסנזוס בחברה הישראלית;
(3) במשך 15 השנים האחרונות בנינו במשק הישראלי מסגרת כלכלית חזקה ואיתנה הרבה יותר מזו שהייתה קודם לכן – במיוחד בתחומי שוק מט”ח והשווקים הפיננסיים בכלל;
(4) הסקטור העסקי כבר הוכיח במלחמה שחווינו בקיץ האחרון את יכולתו להמשיך ולתפקד די טוב ולעמוד פחות או יותר בלוחות הזמנים ביחס להזמנות מהארץ ומחו”ל ובכך תרם לעמידות המשק.
(3) הצטרפות ישראל לאירגון ה-:OECD ארגון ה-OECD נמצא בתהליך של קבלת החלטות לגבי מספר המדינות החדשות לקראת כנס השרים במאי 2007.
בנק ישראל ביחד עם כל המשרדים הרלוונטיים האחרים נמצאים בתהליך עבודה שאנחנו מקווים שיביא בסופו של דבר, להצטרפות של ישראל לארגון ה-OECD. חשוב שנושא זה ימשיך להיות בסדר חשיבות גבוה בתכנית העבודה של כל הגופים המעורבים בכך אצלנו, תוך קידום הנושאים השונים הנדרשים לכך. אם נתקבל, זה יהיה שלב חשוב בתהליך השילוב של המשק הישראלי בכלכלה העולמית, בתור משק מפותח ומודרני. אני מקווה שנשיג זאת.
אני רוצה לברך את הצוות שהכין את הדו”ח, שהורכב מאנשי מחלקת המחקר, המחלקה המוניטרית, פעילות המשק במט”ח ויחידת היציבות הפיננסית, ובראשו עמדו קרנית פלוג ומישל סטרבצ’ינסקי.
Add Comment