שרת החינוך, יולי תמיר, הודיעה היום על זכייתם של: ג’וינט ישראל, הגבעטרון, דב לאוטמן, ופרופסור אליס שלוי בפרס ישראל בתחום מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס”ז.
פרס ישראל בתחום מפעל חיים תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
פרס ישראל בתחום מפעל חיים תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה יוענק, השנה לארגון ג’וינט ישראל, הגבעטרון, דב לאוטמן, ופרופסור אליס שלוי – כך קבע חבר השופטים של הפרס: יו”ר פרופ’ יחזקאל טלר, חבר ד”ר דוד אלכסנדר, חברה גב’ מירלה גל, יועץ השרה לפרסי ישראל פרופ’ דב גולדברגר, הממונה על פרסי ישראל גב’ חיה הורביץ. שרת החינוך, יולי תמיר. הודיעה כי פרסי ישראל, יינתנו בטקס המסורתי במוצאי יום העצמאות השנה.
ג’וינט ישראל
נימוקים:
ג’וינט ישראל הוא ארגון המונע ע”י שליחות ומומחיות בלתי מעורערים בקידומה של החברה בישראל. החזון, המטרות והיעדים של הג’וינט שואבים את כוחם בתפיסה חברתית הומניטרית ושוויונית ומהשאיפה להשפיע באופן ישיר ועקיף על חייהם של אנשים אזרחי המדינה, יהודים ולא יהודים, דתיים וחילונים, עולים וותיקים, מהרבדים החלשים יותר והפגועים בחברה.
ג’וינט ישראל הוא זרוע של הג’וינט העולמי שהוקם בשנת 1914, תחילה כדי לסייע לאנשי הישוב הישן בארץ ובהמשך כארגון יהודי עולמי המחויב לסיוע להצלת יהודים במצוקה בכל רחבי העולם. ג’וינט ישראל פועל בתיאום מלא עם ממשלת ישראל והשלטון המקומי מתוך הבנה והכוונה לסייע לממשלה בקידום רעיונות, תוכניות ושירותים למען החברה בישראל.
מאז הקמתו הג’וינט מעורב בפיתוח שרותים לאוכלוסיות במצוקה בעיתות שלום ובעיתות משבר. הג’וינט נרתם לכל משימה ובכל עת למען רווחת החברה בישראל. על כל אלה מצאה ועדת השופטים את ארגון ג’וינט ישראל ראוי לפרס ישראל בתחום של מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס”ז.
• פעילות הג’וינט בישראל מאז 1914 ועד היום
מברק קצר, שכלל בקשה לסיוע בהשגת כסף ומזון, שנשלח לפני 90 שנה על ידי נציגי הישוב היהודי, שהיה נתון במשבר כלכלי קשה לקונסול ארצות הברית בירושלים הניח, מבלי ששולחיו ידעו על כך, את היסודות לפעילותו של הג’וינט בארץ ישראל.
ג’וינט ישראל
• 1914 – קבוצת מתיישבים יהודים בפלשתינה פונה לקונסול ארה”ב בירושלים בבקשת סיוע להשגת כסף ומזון. המברק מועבר לשגריר ארה”ב בקושטא הנרי מורגנטאו, יהודי בעצמו, המעביר את הבקשה ליהודי ארה”ב. הבקשה נענית במהירות ותוך זמן קצר נאסף סכום של 50,000 דולר (בשווי אותם ימים) המועבר לארץ כסיוע ראשוני בהקלת המצוקה הכלכלית. פעולה זו מביאה להקמתו של ארגון הג’וינט העולמי שנוסד ב-27 לנובמבר 1914.
• מרץ 1915, בעקבות דיווחים על הרעב השורר בארץ, שלח הג’וינט את הספינה “וולקן”, שעל סיפונה 1,000 טונות של מזון (בעיקר קמח, אך גם אורז, סוכר, תה וקפה) וכן תרופות, בשווי כולל של כ-100,000 דולר (בשווי אותם ימים).
• בספטמבר 1915 החל הג’וינט לתמוך באופן קבוע במטבחים הציבוריים שהוקמו בירושלים על-ידי נתן שטראוס והגב’ תרזה דרייפוס.
• בפברואר 1916 שולח הג’וינט לארץ-ישראל את האונייה “סטרלינג”, כשעל סיפונה תרופות וציוד רפואי. בשל האמברגו שהוטל על נמלי אויב נדחתה הגעת האנייה לנמל יפו עד להתערבותו של שגריר צרפת בארצות-הברית ג’ין יוסרנד, שאפשרה את עגינת האונייה ופריקת הציוד.
• 1917 – הג’וינט נרתם לסייע בתחום הבריאות והסניטציה באמצעות היחידה הציונית לרפואה. הפעילות של יחידה זו היוותה בהמשך את הבסיס להקמתה של הדסה בין הגופים שבהם תמך הג’וינט בשנים אלו וגם לאחר מכן, ניתן לציין את: בית החולים הדסה, מרכז הבריאות שטראוס, בתי החולים שערי צדק ועזרת נשים בירושלים, בית חולים לחולי עיניים בירושלים ובית החולים ביפו. באותה שנה מייסד הג’וינט קופת מלווה הפועלת על בסיס פילנתרופי ומעניקה הלוואות ליהודים אשר מצבם לא אפשר לקבל הלוואה ממקורות אחרים.
• 1919 הג’וינט מייסד “הוועד המיוחד למען יתומי פלשתינה”. מ-1917 עד 1919 הוציא הג’וינט בפלשתינה 1,585,250 דולר. בין האישים שעמדו בראש הוועדים המקומיים בארץ, אשר זכו לסיוע מידי הג’וינט, ניתן להזכיר את ד”ר ארתור רופין באזור יפו ותל-אביב ואת אהרון אהרונסון באזור חיפה.
• 1920 הג’וינט מייסד את הסניף הראשון שלו בפלשתינה לנציג הג’וינט מתמנה ד”ר פול מונה שאחראי גם על הפעולות בסוריה.
• 1921 – מוקמת היחידה לחקר המלריה שפעלה עד 1931.
• 1922 – הג’וינט מקים עם גופים נוספים את הבנק המרכזי למוסדות שיתופיים בארץ ישראל. עיקר פעילותו נעשית מול גופים חקלאיים. בין השנים 1922-1943 העניק בנק אשראי בסך 17 מיליון דולר.
• 1926 – כשנה לאחר היווסדה של האוניברסיטה העברית בירושלים אשר נשיאה היה לייב מגנס אשר היה גם ממקימי הג’וינט מסייע הארגון בהקמת המחלקה לחקר היגיינה ובקטריולוגיה. בין השנים 1934-1944 מקצה הג’וינט כ-115,000 דולר לקליטת אנשי אקדמיה שברחו מאירופה ביניהם מרטין בובר וישעיהו ליבוביץ.
• 1942 – משנה זו ואילך משקיע הג’וינט משאבים גדולים בסיוע ליהודי עדן הג’וינט ממן את אחזקתם במחנות בהם שהו, משלם את עלות השליחים מהארץ הפועלים שם ומסייע במימון העלאתם ארצה. באותה שנה מעביר הארגון 200,000 דולר לסוכנות עבור משפחותיהם של חיילים יהודים שגויסו לצבא הבריטי. מכתב תודה מתקבל מדוד בן גוריון.
• 1945 – הג’וינט מסייע לשארית הפליטה באירופה, באמצעותו נשלחים לניצולי השואה תשמישי קדושה ודואג לרווחתם של היהודים המקבלים סרטיפיקטים בדרכם לערי הנמל.
• 1945-1946 – הג’וינט מסייע לאנשי ארגון הבריחה באירופה כספית ולוגיסטית. הג’וינט מפעיל במחנות המעצר בקפריסין מערך רפואי וחינוכי ושולח לשוהים שם תוספות מזון בעקר לנשים וילדים.
• 1948 – הג’וינט מפנה תקציבים מיוחדים למימון הצרכים המיוחדים לטובת הדינה שזה עתה קמה. הג’וינט בשיתוף הסוכנות היהודית מארגן ומסייע במימון העלאת יהודי תימן לארץ – מבצע “מרבד הקסמים” המכונה על ידי העולים עצמם “על כנפי נשרים”.
• 1949 – הג’וינט מסייע לבקשת ממשלת ישראל בהקמת מוסדות מלבן במטרה לספק שירותים חברתיים ורפואיים לזקנים נכים ומוגבלים בקרב העולים הרבים שהגיעו ארצה.
1950 – הג’וינט מתגייס לטובת ילדים נכים – מסייע להקמת אלי”ן בירושלים ולאגודת אילן – איגוד ישראלי לילדים נכים.
• 1958 – הג’וינט שותף להקמתו של בית ספר לעבודה סוציאלית ע”ש פול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים.
• 1962 – הג’וינט ממלא תפקיד מרכזי בהקמת מיח”א האגודה הישראלית לילדים חרשים ונכים.
• 1964 – בסיוע הג’וינט מוקמת אקי”ם.
• 1967 – הג’וינט מסייע בהקמת שמע האגודה לחינוך ולשיקום ילדים ובני נוער כבדי שמיעה.
• 1968 – מוקמת “אשל” האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן ע”י ג’וינט מלב”ן וממשלת ישראל. הקמתה של אשל משקפת גישה חדשה בטיפול בזקנים המבוססת על פיתוח שירותים מקיפים עבור אוכלוסיה זו.
• 1969 – הג’וינט שותף להקמת רשת מרכזים קהילתיים – לימים חברת המתנ”סים.
• 1971 – הג’וינט בשיתוף האוניברסיטה העברית מייסד את המרכז ע”ש ד”ר יוסף שוורץ להכשרת כח אדם בכיר לעבודה קהילתית.
• 1974 – הג’וינט פותח את מכון מאירס-ג’ונט-ברוקדייל למחקר יישומי בשירותי החברה בישראל במטרה לשפר את שירותי ה
Add Comment