כאשר היחסים בין הדרגים מתערערים מתערערת גם הלגיטימציה של הדרגים הנמוכים יותר בצדקת הלחימה. ברגע שנשמעת ביקורת של ראשי המערכת המדינית על ראשי הצבא, האמון של כל שרשרת הפיקוד הבכירה במטרות המלחמה יכול להתערער, מה שכמובן פוגע בחוסן הצבאי.
העימות הממושך עם הפלשתינים פגע בחוסנו של צה”ל
“המתח בין הדרג המדיני לצבאי בישראל נמוך באופן מסורתי בהשוואה למקרים אחרים של עימות נמוך עוצמה, אבל מלחמת לבנון השנייה הציבה בפנינו תמרור המזהיר מפני מקרים שהיחסים בין הדרגים מתדרדרים” – כך אמרה ד”ר רחל סויסה מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה שערכה מחקר חדש שבדק את ההשפעה של עימות נמוך עוצמה על חוסן הצבא.
מהמחקר שנערך בהנחייתו של פרופ’ גבי בן-דור, עולה, כי המרכיב המשמעותי ביותר בנוגע לחוסנו של הצבא הוא היחס בין הדרג הצבאי למדיני: עימות נמוך עוצמה מגביר את המתח בין שני הדרגים וככל שהמתח עולה, כך נפגע חוסנו של הצבא.
החוקרת בדקה ארבעה מקרים של עימות נמוך עצימות: צרפת-אלג’יריה; בריטניה-אירלנד; רוסי-צ’צניה ישראל-הרשות הפלסטינית וניסתה למצוא מה ההשפעה של גורמים שונים הקשורים לעימות נמוך עוצמה כמו מודל הצבא בזמן העימות ויחסי דרג מדיני צבאי על המרכיב האנושי בחוסנו של הצבא הסדיר והגדול.
לדבריה של ד”ר סויסה, המרכיב המרכזי, שמשפיע גם על מרכיבים אחרים, מבחינת הפגיעה בחוסן הצבא נעוץ במתח הנוצר בין הדרג המדיני-לצבאי. “קיים תמיד מתח בין שני הדרגים, אבל המתח עולה דווקא בעימות נמוך עצימות, בו הקשר בין שני הדרגים אינטנסיבי יותר. במלחמה כוללת נראים הקווים בדרך כלל ברורים יותר, כשכל צד יודע מה תפקידו ומה תחום האחריות שלו.
עימות נמוך עצימות הוא בדרך כלל לא סימטרי ומתקיים בין צבא סדיר לארגון גרילה. במקרה כזה, הגבולות בין הדרג המדיני לצבאי מטשטשים על רקע שיתוף הפעולה המסיבי בניהול העימות ברמה הפוליטית, מדינית, בינלאומית, משפטית, תקשורתית וכדומה”, הסבירה החוקרת.
לדבריה, של ד”ר סויסה, כאשר היחסים בין הדרגים מתערערים מתערערת גם הלגיטימציה של הדרגים הנמוכים יותר בצדקת הלחימה. ברגע שנשמעת ביקורת של ראשי המערכת המדינית על ראשי הצבא, האמון של כל שרשרת הפיקוד הבכירה במטרות המלחמה יכול להתערער, מה שכמובן פוגע בחוסן הצבאי.
המחקר העלה שבמהלך עימות נמוך עוצמה ניתן אומנם להבחין בסימני שחיקה בחוסן הצבאי, אולם ההיקף האמיתי של הפגיעה בחוסן הצבאי יבוא לביטוי רק במעבר לדפוס לחימה שונה. במקרה הישראלי המעבר מעימות נמוך עוצמה בשטחים למלחמה בלבנון.
“במהלך הלחימה הממושכת בשטחים נפגע חוסנו של צה”ל במגוון מרכיבים; פגיעה בהיקף הכשירות, פגיעה בהיקף האימונים והיחידות המתאמנות, פגיעה ביכולת המיצוי של משאבים, פגיעה במסגרות ההכשרה ובמיצוי המומחיות המקצועית, פגיעה בניהול המתח בין החשוב לדחוף ועוד. למרבה הצער, מלחמת לבנון הוציאה את כל אותן פגיעות מהכוח אל הפועל”, ציינה החוקרת ד”ר סויסה.
צילום: דובר צה”ל.
