כך אומר פרופ’ ג’ק חביב ממכון ברוקדייל בכנס שערך ארגון הג’וינט ■ משתתפים בתוכנית שמפעילה חברת אג’ינס-ישראל באזור ואדי עארה במכתב לשר אלי ישי: “אנו פונים אליך בכל לשון של בקשה למנוע את העינויים המיותרים”
עליה של 15% בהשמה לעבודה של משתתפי תוכנית ויסקונסין לעומת טרום הפעלתה
תמיכה רחבה הובעה בפעילות תוכנית מהל”ב (מהבטחת הכנסה להכנסה בטוחה), הידועה כתוכנית ויסקונסין בישראל במהלך כנס שערך ארגון הג’וינט אתמול (שלישי) בירושלים. פרופ’ ג’ק חביב ממכון ברוקדייל ציין, כי הנתונים של תוכנית ויסקונסין בישראל דומים לאלה בארצות הברית ונרשמה עליה של 15 אחוז בהשמה לעבודה של משתתפי התוכנית לעומת המצב לפני הפעלת התוכנית.
בכנס הרצה גם המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ’ צבי אקשטיין אשר ציין כי התוכנית היא חלק ממדיניות כללית להגברת התעסוקה במדינת ישראל. פרופ’ אקשטיין, ציין, כי תוכנית ויסקונסין משיגה בצורה טובה את המטרות שנקבעו בעבורה ומדובר באחת התוכניות הטובות ביותר להגברת מספר המועסקים במדינת ישראל.
בכנס הציגה אורנה ורקוביצקי מהמוסד לביטוח הלאומי את עמדתם לגבי תוכנית ויסקונסין. בדבריה ציינה ורקוביצקי את הצורך להמשיך בהפעלת התוכנית, תוך שינויים שונים שישפרו את הצלחתה ושביעות הרצון של המשתתפים בתוכנית.
תוכנית ויסקונסין מופעלת בישראל על ידי ארבע חברות שנבחרו על ידי מדינת ישראל. התוכנית מופעלת באזור חדרה, ירושלים, נצרת, אשקלון, שדרות. במהלך הפעלת התוכנית הצליחו המפעילות להחזיר למעגל העבודה משתתפים רבים, אשר עד להפעלת התוכנית נאלצו לחיות מקצבת השלמת הכנסה.
ויסקונסין מכה שנית
סאמי עלי, כתב “מחסום”, מדווח, כי משתתפים בתוכנית ויסקונסין בוואדי ערה זועמים על מדיניות אג’ינס-ישראל, החברה המפעילה את התוכנית באזור העיר חדרה. כמה מהמשתתפים בתוכנית אף שלחו מכתב לשר אלי ישי וסיפרו, כי; “התעללותה של חברת אג’ינס, שמנהלת מרכז תעסוקה, מגיעה לשיאים חדשים שהדעת אינה סובלת”.
משתתפים בתוכנית ויסקונסין בוואדי ערה זועמים על מדיניות אג’ינס-ישראל. צילום אתר מחסום
לטענת המתלוננים, נוסף לארבע השעות שהם נדרשים ללמוד, נאלצים המשתתפים, רובם נשים הסובלות ממצב בריאותי ירוד במיוחד, להתייצב במשרדי החברה בחדרה ולהשלים את מכסת השעות שלהן. בפועל הן יושבות במשרדים לשווא, וסובלות מהשפלה.
“המשתתפות בתוכנית לומדות ארבע שעות ביום במכללה הטכנולוגית בעיר באקה אל-ע’רביה, ולאחר מכן לוקחים אותן למרכז אג’ינס בעיר חדרה, בטענה שעליהן להשלים את מכסת השעות שלהן. יש לציין שבחדרה הן אינן עושות כלום ורק מבלות את הזמן לריק, דבר שמהווה עינוי והשפלה, מטרטר אותן ומרחיק אותן ממשפחותיהן, בלי התחשבות מינימאלית במצבן הבריאותי”.
המשתתפים פנו לשר בבקשה לשים קץ למצב הבלתי נסבל; “התייחסת לעצם הרעיון בכלל ואתה בעצמך סלדת מהמעשים האלה. אנשים רבים תלו תקוות רבות בעמדתך על מנת לשחררם מהסיוט הנורא הזה. אנו פונים אליך בכל לשון של בקשה למנוע את העינויים המיותרים. אנו בעד לשלב אותנו במעגל העבודה, אבל בד בבד צריך לשמור על צלם אנוש ולא להשפילנו, מה עוד שמדובר בלאו הכי בקצבת קיום זעומה”.
“אין לנו מה לעשות? מדוע עלינו להגיע לחדרה?”, תוהה רשידה לחאם, בת 42 מבאקה אל-ע’רביה, שמשתתפת בתוכנית ויסקונסין; “אני סובלת ממצב בריאותי קשה, לומדת כל יום במשך ארבע שעות במכללה הטכנולוגית בעיר, ואחר-כך לוקחים אותנו למשרדי החברה בחדרה לעוד שלוש שעות. אנו מבלות שעות במשרדי החברה בלי מעשים ועוברות השפלה.
אני מתוסכלת. החברה הבטיחה לארגן לנו עבודה, אבל את זה לא רואים בפועל. בפעם האחרונה הם שלחו אותי לעבודה בבית-החולים תל-השומר. העבודה אינה תואמת את מצב הבריאות שלי, נוסף למרחק הגדול שאני צריכה לנסוע בכל יום. אנו מתייצבות בכל ימי השבוע וצוברות כ-130 שעה בחודש, והמקסימום שאנו מקבלות בקצבות ההכנסה לא עובר את ה-1,200 שקל בחודש”.
חברת אג’ינס-ישראל מפעילה את תוכנית ויסקונסין באזור חדרה זה כשנה וחצי, ומטפלת בכ-4,500 איש, ערבים ויהודים. אף שהתוכנית לא עמדה בהתחייבויותיה להעניק מקומות עבודה לכל המשתתפים בה, הסכימה לפני כמה חודשים להרחיבה ליישובים אחרים.
אג’ינס-ישראל מסרה בתגובה, לעיתונאי סאמי עלי; “החברה מתייחסת לכל המשתתפים בכבוד. ישנן ועדות רפואיות שעובדות באופן מקצועי. ישנם הרבה אנשים שסובלים ממחלות או מבוגרים שתיקיהם הועברו לטיפול המוסד לביטוח הלאומי. החברה מתאמצת לסדר מקומות עבודה לכל המשתתפים, כי זו מטרתנו העיקרית. הטענות והתלונות כלליות ואינן מבוססות. יש לטפל בכל עניין לגופו, ואנו מוכנים לשמוע כל איש שסובל מבעיה מסוימת”.
