חקלאות ישראל

ביקוש לפלפל הישראלי בעקבות מציאת שאריות של חומרי הדברה מסוכנים בפלפל הספרדי

0
0

החליטה ממשלת ספרד לתבוע את המגדלים הללו בתביעה משפטית על הרעלת הציבור, שכן כל הפרי מהחלקות, שנפסלו ליצוא, זרם לשוק המקומי בספרד ■ בחברת “אגרקסקו” לא מתפלאים מהישגי הפלפל הישראלי. בחברה הוקמה מערכת פיקוח, ניטור ואבטחת איכות, שהייתה ראשונה מסוגה
ביקוש לפלפל הישראלי בעקבות מציאת שאריות של חומרי הדברה מסוכנים בפלפל הספרדי
ביקוש לפלפל הישראלי בעקבות מציאת שאריות של חומרי הדברה מסוכנים בפלפל הספרדי

בבדיקות, שערכו רשתות השיווק הגרמניות בחודש דצמבר 2006, נמצאו אחוזים גבוהים של חומרי הדברה אסורים בפלפל ספרדי. המידע על מציאת חומרי הדברה בפלפל הספרדי התפשט בתחילה בעיתונות המקצועית ולאחר מכן גלש לעיתונות היומית הנפוצה בכל אירופה.

עם פרסום המידע בעיתונות האירופית, הוחמרה רמת הבדיקות גם באנגליה, בהולנד ואפילו בצרפת ובמדינות אחרות, שבדרך כלל מקפידות פחות בנושא. הפרסום והרעש התקשורתי גרמו לעצירה כמעט מוחלטת של יצוא הפלפל מספרד לאירופה.

הפלפל הספרדי מהווה בתקופה זו של השנה כמעט 80% מכלל צריכת הפלפל באירופה, ועצירה זו גרמה לכך שהשוק שיווע לפלפל, אך לא ניתן היה לענות על הביקוש. כתוצאה מכך, מחירי הפלפל הישראלי זינקו מרמה של כ-9-8 יורו לקרטון לרמות מחיר של 24-22 יורו לקרטון.

ממשלת ספרד נרתמה לפתרון הבעיה בידיעה שללא טיפול נכון, עלול כל היצוא החקלאי מספרד, ששוויו מיליארדי יורו, להיחשף לסכנה. בשלב ראשון קבעה הממשלה הספרדית, כי לא יאושר לייצא פלפל משום חלקה באלמריה (והמדובר באזור של גידול פלפל בהיקף של כ-80,000 דונם) ללא בדיקת חומרי הדברה ממשלתית, שתלווה בתעודה רשמית.

המגדלים, שבחלקותיהם נמצאו חומרי ההדברה האסורים, חלקותיהם נעקרו, והם נקנסו בסכומי כסף גדולים, שבחלק מהמקרים הגיעו ל-100,000 יורו ויותר למגדל.

בנוסף לכל אלה, החליטה ממשלת ספרד לתבוע את המגדלים הללו בתביעה משפטית על הרעלת הציבור, שכן כל הפרי מהחלקות, שנפסלו ליצוא, זרם לשוק המקומי בספרד.

הביקוש לפלפל נקי מחומרי הדברה, הביא לכך שרוב רשתות השיווק באנגליה (טסקו, סיינסבורי, מרקס אנד ספנסר, מוריסון ואחרים), הרשתות הגרמניות הגדולות (רווה, אלדי, לידל, פלוס, קאופלנד ואחרות) ורשתות השיווק במדינות אחרות העדיפו לרכוש רק פלפל ישראלי, למרות שמחירו היה יותר מכפול ממחיר פלפל ספרדי.

בחברת “אגרקסקו” לא מתפלאים מהישגי הפלפל הישראלי. בחברה הוקמה מערכת פיקוח, ניטור ואבטחת איכות, שהייתה ראשונה מסוגה.

מערכת ניהול האיכות שהוקמה נקראה “אקופרש”, ותהליך הקמתה והטמעתה החל כבר במחצית הראשונה של שנות התשעים. מערכת זו מבטיחה ניהול איכות ורמת פיקוח גבוהות על כל משקי היצוא, ביחד עם בדיקות חומרי הדברה רצופות ובדיקות של מי השטיפה, המוודאות את ניקיון התוצרת המיוצרת בארץ.

רק לאחר שנים מספר, הקימו האירופים מערכת דומה הקרויה “יורפ-גאפ”, אשר אימצה חלק ניכר מטכניקות ניהול האיכות והניטור שפותחו בארץ.

עומר זידאן, מנהל אגף הירקות וסמנכ”ל שה”מ למקצוע, מציין בחיוב את מערכת הגידול הכוללת בישראל (יצואנים, מדריכים, חוקרים, מו”פים אזוריים, חברות תשומות) ואת המגדלים, אשר נמצאים במודעות גבוהה ותחת בקרה מתמדת לגבי הסכנה להיתפס חס וחלילה עם שאריות לא מותרות של חומר הדברה כלשהו בתוצרת חקלאית בחו”ל, מה שעלול להזיק לכלל המגדלים בישראל.

מגדלי הירקות צריכים להיות גאים בהישג מקצועי זה, שהפך למוניטין באירופה, ולשמור עליו כנכס לאומי, שהשגתו היא תוצאה של עבודה מתמשכת של כל הגורמים במשותף. עומר זידאן קרא לחקלאים לשמור על הישגיהם ולהיזהר מטעויות שמחירן יקר מאוד.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן