לדברי ד”ר רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה; “לציבור קשה לעמוד בהוראות החוק ■ בעל עסק שהסתבך עם גורמים פלילים בשוק האפור: אני חושש לחיי ועוד יותר חושש לפנות למשטרה
נתניה: גידול בהיקף הלווים מאז האיסור על חריגה ממסגרות האשראי
שמונה חודשים מאז מיושמת ההוראה של המפקח על הבנקים, האוסרת על חריגה ממסגרות אשראי, עולה, כי אלפי בעלי עסקים מרוצים, הטוענים, כי; “החוק החדש הכניס אותם למסגרת”, פורח גם השוק האפור, אם במסגרות הרשמיות על-פי חוק הלוואת חוץ-בנקאיות ואם במסגרות מפוקפקות באמצעות מלווים בריבית או גורמים עבריינים שרכשו את הזכות לגבות את חובו.
גורמים בשוק האפור בעיר נתניה ובתל-אביב, הפועלים על-פי הוראות בנק ישראל ונצמדים אליהם, וכן מלווים בריבית, שאינם פועלים על-פי המסגרות המאושרות, מאשרים, כי; “בנתניה חל גידול משמעותי במספר הפונים, בשל קשיי נזילות שנתקלו בהם, לאחר שהבנקים סרבו לאשר להם הלוואות”.
מבדיקת המקומון קול השרון, המביא את הסיפור, על מלחמת הישרדות עולה, כי גובה הריבית בשוק האפור מוסדר בחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, המאפשר למלווים, כך מתברר, לגבות כל סכום ריבית על הלוואות שגובהן 25 אלף שקל ומעלה. החוק, שביסודו נועד להגן על האדם הקטן, מגביל את גובה הריבית רק להלוואות מתחת לסכום זה. במסגרת זו מדובר בריבית שהיא עד פי 2 מהריבית הממוצעת הנגבית במשק על אשראי לציבור.
סיפורו של נחום (שם בדוי), בעל עסק מנתניה שנאלץ לרדת למחתרת מפחד הנושים, הוא סיפורם של רבים. “בעקבות חריגה ממסגרת האשראי המאושרת הוגבלתי. בגלל הלחץ בו פעלתי, פניתי למספר גורמים שונים, הן בשוק האפור והן מלווים בריבית ששמעתי עליהם.
במקביל, ניסיתי לנכות המחאות. גורמים שונים ניצלו את המצב שלי ובמקום לנכות בסכומי ריבית הגיוניים, במקרה אחד אישרו לי בערך של 45%. בדיעבד אני יודע, שאחת ההמחאות שהעברתי להם, של בן משפחתי שהיה מיועד לפירעון מאוחר יותר חזר. דפקו לו בדלת שני גברתנים והוא כל-כך נבהל ששילם מיד.
אצלי, באחת ההלוואות, רשמתי כמשכון את הנכס שלי על-פי ערך של 60% ממנו. כשאין ברירה אז פועלים”. נחום, שהחליט לסגור את עסקו בשל חובותיו, טען, כי עשה זאת לאחר שהתקבלו; “מספר שיחות מאיימות בהן נאמר לי, שמכירת כליה היא אופציה… אז ירד לי האסימון וגם ירד הרוח במפרשים…”.
לדברי עו”ד מיטל יצחקי; “הבעיה במבנה החוקים במדינה הוא כפול: מצד אחד ביקשו לחנך את האזרחים למסגרת אשראי ורק כעת עושים בקרת נזקים, מנגד הופכים את חוקי ההוצאה לפועל למתחשבים מדי באזרח הקטן – כך שאנשים רבים, העוסקים בהלוואות והם ישרים ופועלים במסגרת החוק, מעדיפים, לעיתים, למכור את ההמחאות הסחירות, על-פי חוק, לגורמים אחרים.
בכך – ממשיכה עו”ד מיטל; נוצר מצב בו המחאות חוזרות של אנשים קטנים עלולות להתגלגל לידיים שונות. כשמגבילים אנשים, בעיקר בעלי עסקים, ויוצרים אצלם מצב תזרימי קשה מנשוא, הם חשים, לעיתים עם הגב לקיר ובוחרים בדרך של נטילת הלוואות ומשכונים בריבית גבוהה. כשגם בשוק האפור לא מוכנים לסייע להם, יש כאלה הפונים לכאלה שכן יסכימו”.
לדברי ד”ר רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה; “לציבור קשה לעמוד בהוראות החוק. ההוראה של המפקח על הבנקים, האוסרת על חריגה ממסגרות האשראי, היא ביסודה הוראה נכונה. הרעיון הוא לחנך את הציבור, בין אם משקי הבית או העסקים, לתכנן את המסגרת הכספית באופן כזה שההוצאות לא תחרוגנה מעבר להכנסות.
אולם מתברר, שהציבור הישראלי לא יכול לעמוד בכך. זו הסיבה לכך שהמפקח על הבנקים דחה בעבר מספר פעמים את כניסת ההוראה לתוקף…”.
פלאטו-שנער, מוסיפה, כי; “לאחרונה, לאחר שההוראה נכנסה סוף-סוף לתוקף והחל להצטבר ניסיון בתחום, המפקח החליט להגמיש את הכללים ואישר לבנקים להעלים עין מחריגות של סכומים קטנים עד 1,000 שקלים. אכן, תוצאת לוואי של אי יכולת הציבור לעמוד בהוראה, הוא פנייה של לקוחות שונים לשוק האפור.
כידוע, קבלת אשראי בשוק האפור בעייתית יותר מאשר קבלת אשראי מהבנק – אם בשל שיעור הריבית הגבוה בצורה משמעותית לעומת הריבית הבנקאית, או בשל העדר פיקוח מספיק על אופן גביית חובות שלא שולמו. אולם אישית, אני אינני חושבת שזו סיבה מספקת על מנת לבטל את ההוראה”.
Add Comment