כך עולה ממחקר חדש באוניברסיטת חיפה: מאמיני שתי הדתות האחרות נגזלו מהמסורת ההיסטורית שלהם לאתרים אלה ורוב המקומות אסורים כעת לגישה לכל מי שאינו יהודי. כך הפך מסגד אל-ויחדה לבית הכנסת של זכרון יעקב ומסגד ואדי-חונאין הפך לבית הכנסת בנס ציונה…”
קברי צדיקים שהפכו מוקד עליה לרגל של רבבות יהודים הם אתרים שהיו קדושים בעבר לאסלאם ולנצרות
קבר שמעון בר-יוחאי בהר מירון, המהווה מדי שנה מוקד עליה לרגל לרבבות יהודים היה בעבר מקום קדוש למוסלמים. ד”ר מחמוד יזבק מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה גילה שהמקום הוזכר כבר במאה ה-14 בכתביהם של שני מלומדים מוסלמים.
במחקר חדש שפרסם מגלה ד”ר יזבק שאז היה המקום אתר פולחן מוסלמי ויהודי גם יחד, כשכל צד האמין שבמקום טמון קדוש אחר. זוהי רק דוגמא אחת לתופעה לפיה במהלך מאות שנים נהגו תושבי ארץ ישראל – יהודים, מסלמים ונוצרים להתפלל יחד סביב קברים, כשכל מאמין משוכנע שבמקום קבור קדוש של דתו.
למרות שכל דת האמינה שבמקום קבור קדוש “שלה” שיתפו המאמינים פעולה זה עם זה, התפללו יחדיו ובעיקר – חיו בהרמוניה דתית זה עם זה.
“עם קום מדינת ישראל בשנת 1948 רבים מאתרים אלה ’יוהדו’ על ידי המדינה וכל הסממנים של הדתות האחרות במקום נעלמו כלא היו”, אמר ד”ר יזבק שמצביע על מערת אליהו בחיפה כמקרה נוסף של “יהוד” מקום קדוש לשתי הדתות – היהודים התפללו בו לאליהו הנביא והמסלמים לקדוש המוסלמי אל ח’דר.
“בעבר התפללו במערת אליהו, לצד היהודים, גם מוסלמים, אך כיום יש במקום רק סממנים יהודים ואל ח’דר כלל אינו מוזכר. הדבר מקשה על המסלמים המבקשים להתפלל לנביא ’שלהם’ לעשות זאת” ציין.
המחקר מצביע גם על מסגד נבי רובין ליד יפו, שעם הקמת המדינה הוזנח ולאחר מכן נהרס, “יוהד” והפך לאתר יהודי קדוש.
“הגורל של האתר הקדוש למוסלמים בנבי-רובין דומה לגורלם של מרבית האתרים בארץ ישראל שהיו מקודשים ליהודים, למוסלמים ולנוצרים.
מאמיני שתי הדתות האחרות נגזלו מהמסורת ההיסטורית שלהם לאתרים אלה ורוב המקומות אסורים כעת לגישה לכל מי שאינו יהודי.
כך הפך מסגד אל-ויחדה לבית הכנסת של זכרון יעקב ומסגד ואדי-חונאין הפך לבית הכנסת בנס ציונה”, ציין ד”ר יזבק שמשוכנע שניתן גם היום לחזור אחורה – למסורת היהודית-אסלאמית שהיתה נהוגה במשך מאות שנים ברחבי ארץ ישראל.
Add Comment