כך גילה פרופ’ אבנר עדין, יו”ר הועדה לעדכון תקנות איכות מי השתיה בארץ, במהלך יום עיון בנושא מים לצריכה ביתית במגזר הכפרי, שקיים ארגון עובדי המים במכללה הטכנולוגית רופין- בית הספר להנדסאים.
במי השתיה בארץ המותפלים יוכנס סידן למים. פרופ’ עדין
“ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שמתקינה תקנות למים מותפלים מנקודת המבט של בריאות האדם. לדוגמה המלצנו על הכנסת סידן למים המותפלים, כי הסידן המגיע דרך מי השתיה יעיל יותר לגוף האדם ממזון או מתחליפים”- דברים אלה אמר פרופ’ אבנר עדין, יו”ר הועדה לעדכון תקנות איכות מי השתיה בארץ, במהלך יום עיון בנושא מים לצריכה ביתית במגזר הכפרי, שקיים ארגון עובדי המים במכללה הטכנולוגית רופין- בית הספר להנדסאים.
פרופ’ עדין חשף בהרצאתו את ההמלצות אותן יגיש בחודש פברואר למשרד הבריאות. בין ההמלצות המשמעותיות; העמדת התקן המיקרוביאלי של מי השתיה על אפס חיידקי קוליפורם ואפס חיידקי קולי צואתיים, לעומת התקן הקיים היום המרשה נוכחות של 3 חיידקי קוליפורם במאה מיליליטר מים.
באשר לשימוש בכימיקלים לטיפול ולחיטוי במי השתייה -ממליצה הועדה על תקנות לשימוש באמצעי חיטוי חדשים, בתוכם אמצעים נטולי כימיקלים כגון; קרינת UV.
הועדה אף ממליצה לבטל חובת ההפלרה הגורפת, ומשאירה את ההחלטה בנושא בידי הרשויות המקומיות, שיקבעו את הצורך בהפלרה על סמך הגיינת השן אצל תושביהן.
בהתייחסה לתקן העוסק בריכוז חנקות במי השתיה, החליטה הועדה, על סמך חוות דעת מדעיות מקצועיות, להשאיר את התקן החדש ששונה בשנת 2006 (70 מג”ל לליטר) ולא להחמירו.
התקן לחנקה מבוסס על השפעת לוואי אפשרית שיכולה להביא לכחלת תינוקות ולמוות בעריסה. משמעות ההחמרה בתקן היא כלכלית ומתבטאת בהשבתת 25% מקידוחי המים במישור החוף או הקמת מתקני טיפול במים.
הארגונים ה”ירוקים” מתנגדים להמלצה זאת ודורשים להשוות לתקן האמריקני המחמיר יותר.
עוד דורשת הועדה להקים מערך לאיסוף מידע באשר לחומרים הנמצאים ברשתות המים, לעגן בתקנות חובת דיווח של משרד הבריאות על חריגות באיכות המים, לפרט את ההיתרים שהוא נותן וכן לספק הסברים לגבי הסיכונים לגרימת נזק הכרוכים בכל היתר כזה.
לדברי תמי צוקרמן מנכ”ל המכללה הטכנולוגית רופין בית הספר להנדסאים, ומארגן יום העיון, מרדכי פלדלייט, מארגון עובדי המים, יום עיון זה הוא השני בסדרת ימי עיון שמתקיימים ברופין הודות לשיתוף הפעולה הפורה בין הארגון להמכללה הטכנולוגית רופין.
