תנועת אומץ, פנתה בסוף השבוע שעבר אל שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר, בדרישה, כי לא יבטל את חובת רישיון כריתת עצים זאת בא בעת בעת שהמדינה כולה מתגייסת למאבק במשבר האקלים העולמי.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
יושב ראש תנועת אומץ, פנחס (פליצ‘ה) פלד הביע את התנגדותו הנמרצת ל’ביטול חובת רישיונות כריתת עצי דקל‘ בשטחי מגורים, ל’עצי פיקוס‘ בשטחים פתוחים, ל’עצי מטע‘ ולמינים נוספים של עצים, אשר אמורים להיכרת ללא כל שיקול דעת ובניגוד לרוּח החוק.
פלד, כתב, כי; ״’פקודת היערות‘ קובעת; רישיונות הכריתה הם צורך ציבורי כשמטרתם להגן על העצים הבוגרים. ביטול חובת רישיון כריתה, משמעו; העץ איבד את הגנת החוק. העץ, ייכרת ללא סיבה וללא תיעוד.
שר החקלאות, רשאי לבטל חובת רישיון – רק במידה שהציבור אינו רואה בהגנת סוג עץ; “צורך ציבורי, לרבות נופי סביבתי אקולוגי והיסטורי (על פי פקודת היערות 15(ג)״.
בתנועת אומץ, מתנגדים נמרצות למהלך ומציינים, כי מאבקי עשרות אלפי אזרחים בכל הארץ, להגן על העצים, מוכיחים, כי הציבור רואה ערך וצורך ציבורי בהגנת כל העצים ובכלל זה; עצי הדקל, עצי הפיקוס, אילנתה בלוטית, עצי מטע ועוד.
אנשי תנועת אומץ, מדגישים, עוד; “יש כאן פגיעה כלכלית ב-כספי ציבור – כאשר רישיון כריתה מחייב את מבקש הכריתה – לנטוע עצים או לתשלום על פי ערך חליפי הקבוע בחוק, ביטול חובת הרישיון מבטל את תמורת הערך החליפי וזו פגיעה בציבור.
הטענה לביטול חובת רישיון, היא כי עצי דקל, הינם חסרי ערך נופי סביבתי ואקולוגי – אינה מקובלת.
דוברת אומץ הגב’ מיכל אדר, מסרה לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי אנשי תנועת אומץ, הם רואים בעצי הדקל – עצי תרבות ועצי המקום, זאת מראשית ההתיישבות הציונית בישראל, ניטעו עצי תמר וושינגטוניות ומיני דקלים התאקלמו והשתרשו כעצי תרבות ומורשת“.
יושב ראש תנועת אומץ, מר פלד, מפרט עוד את ערכם של עצי הדקל בחצרות הבתים ובכל שטחי מגורים; “תרבותי, סביבתי, נופי ואקלימי. בעלי חיים ציפורים וחרקים ובני האדם, נהנים וחיים לצד עצי הדקל.
יש להגן על עצי הדקל בשטחי מגורים ובכל מקום ואין לבטל את חובת רישיון הכריתה.
עצי הפיקוס בשטחים הפתוחים; הטענה לביטול הגנת העצים ה”עצים מזיקים ופולשים”.
עצי הפיקוס בעלי ערך תרבותי וסביבתי, העצים גדולים בריאים ועמידים, עצים רחבי צל מפחיתים את ההתחממות המקומית, חשובים לאדם ולבעלי חיים בכל מקום.
כמו כן, הטיעון פולש/מזיק -ככיסוי לכריתה גורפת לעצים בעלי ערך רב, לא פעם אינה מוכחת ואינה מדעית. ומעוררת תמיהה.
יש להגן על עצי הפיקוס בשטחים פתוחים, בשמורות ובגנים, אין לבטל רישיון כריתה.
עצי מטע – אין לבטל את חובת הרישיון כריתה, בכל רישיון נכרתים אלפי/עשרות אלפי עצים, כמות עצים כה משמעותית סביבתית ואקלימית ונופית – ראוי שלא תיכרת ללא רישיון וללא בקרה של פקיד יערות“.
מיני עצים נוספים לכריתה בכל מקום – כדוגמת אילנית, אין לבטל חובת רישיון באזורי מגורים. לעצים “פולשים” אין השפעה באזורי מגורים, הם בעלי ערך רב כעצים מפחיתי התחממות.
פגיעה בכלכלה, כשברור שצו ביטול רישיון, יביא לכריתת ומכירת מאות אלפי עצים בוגרים, מיליוני טון סחורה – ללא תיעוד, ללא בקרה וללא חובת דיווח. למעשה, צו זה, מוביל לשוק שחור בסחר בעץ ומכאן לפגיעה בציבור.
בתנועת אומץ מבקשים להגן על כל העצים הבוגרים ו-לא לבטל חובת רישיון כריתת למין עץ או למקום. לפני מתן רישיון, יש לבחון את הערך הציבורי לרבות נוף סביבתי אקולוגי והיסטורי כחוק. סיכם יושב ראש תנועת אומץ, מר פלד,
תנועת אומץ, אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, עומדת בראש המאבק בשחיתות השלטונית ופועלת למען הקניית ערכי המנהל התקין, טוהר המידות והדמוקרטיה. כמו כן, פועלת תנועת אומץ למען צדק חברתי ומשפטי.
█ מהי פקודת היערות?
בהתאם לאמנה שנכרתה בין מדינת ישראל לבין קרן קימת לישראל ב-28.11.1961 נאמר בסעיף 10; “הכשרת מקרקעי ישראל וייעורם ירוכזו בידי קרן קימת לישראל שתקים לשם כך, מינהל פיתוח קרקע וכו’ ובסעיף 12; “ואולם שר החקלאות, יוסיף להיות ממונה על ביצוע פקודת היערות 1926, באמצעות מינהל הפיתוח“.
נוהל עבודת פקיד היערות ובו דרכי פעולה ורישוי המתחייבות מהסמכות שהוענקה לעובדי אגף הייעור ליישום הוראות החוק כפי שהן מפורטות בפקודת היערות.
בנוהל, ישנה התייחסות נפרדת לכול אחד מהנושאים הבאים;
- רישיונות כריתה, נטילה והובלה.
- רישיונות רעייה בשמורות יער וביערות נטועים.
- טיפול בעבירות על פקודת היערות.
- גבייה.
פקודת היערות, למעשה, נועדה ליעד ולנהל מקומות מיוחדים ליערות ולהגן עליהם. הפקודה, כוללת אף הגנה גם על עצים הגדלים מחוץ ליער ומרבית עצי הנוי בישראל, מוגנים מכריתה.
ב’רשימת העצים המוגנים‘ על פי ‘פקודת היערות‘ קיימים 68 מיני עצים מוגנים, זאת בנוסף להגנה על מיני בר של עצים במסגרת החוק המגן על ערכי טבע מוגנים.
על פי החוק, יש למפות את העצים ולקבל אישור של פקיד היערות לכריתתם או להעתקתם במידת הצורך. עד היום, אם אושרה כריתה של עצים, היה היזם חייב בנטיעת עצים בהיקף ובאיכות שווי ערך לעצים אשר נכרתו.
◄ אל פקודת היערות במאגר החקיקה של הכנסת.
