נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, כב’ השופט (בדימוס) דוד רוזן, פרסם אתמול (רביעי, כ”ב בחשון התש”פ) את תמצית החלטתו וממנה עולה, תמונה עגומה, כי נפלו כשלים רבים בהתנהלות ראש המחלקה לחקירות שוטרים (‘מחש‘) עורכת דין קרן בר מנחם קרניאל בניהול ‘תיק פלילי נגד רכז מודיעין’ אשר הואשם בהעברת מידע אודות מקור משטרתי אל ראש ארגון פשע זאת בתמורת ‘בצע כסף’.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
לטענתו של הסנגור, מחש, פעלה תוך זדון, כדי להכשיל את הגנת הנאשם, מתוך כוונה להוביל להרשעתו בכל מחיר.
בהתייחסותה לדברים דחתה ראש ‘מחש’ את התלונה על הסף ולגופה. לטענתה, אין על הנציבות להידרש לתלונה משום שחלקים ניכרים הימנה מתייחסים לסוגיות שנדונו והוכרעו בבית המשפט וכן מאחר שעיקרי התלונה נוגעים להחלטות שהתקבלו במסגרת שיקול דעתה המקצועי של מחש.
מחש, פירטה והבהירה מעבר לכך, בהתייחסותה את עמדותיה בסוגיות השונות, עליהן הלין הסנגור והצהירה, כי פעלה באופן מקצועי ועל פי יסוד של שיקולים עניינים בלבד.
בעקבות בירור התלונה, מצא הנציב, בין היתר, כי ‘מחש’ נמנעה מלהעביר חומר חקירה רלוונטי לידי ההגנה, הצהירה הצהרה לא נכונה בבית המשפט, הגדירה ‘הסכם עד מדינה’ כ”הסדר טיעון” וכיוצא באלה.
סגנית מנהל אגף בכיר דוברות, הסברה ותקשורת הגב’ מיכל שפירא גת מסרה ל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי; בעקבות ממצאים אלה, המליץ נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, כב’ הש’ (בדימוס) דוד רוזן ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה, מכוח סמכותו על פי חוק, המלצות לתיקון הליקויים שנתגלו.
█ הנציב רוזן, בחן את התלונה ומצא את עיקרי הממצאים הבאים;
- בשל רצף של כשלים לא הועמד לעיון ההגנה במשך שנתיים וחצי, חומר חקירה מהותי שעשוי היה לסייע להגנת הנאשם. שיחות שהוקלטו בהאזנת סתר, ושחשיבותן להגנת הנאשם, הייתה מחוורת וברורה, לא הועברו לעיון ההגנה.
בהמשך, נגלה, כי משקלט של מחש, מצא, על פי ההנחיות המקצועיות שניתנו לו, לתמלל את אחת השיחות, ואולם, בשלב מאוחר יותר נאמר לו לשנות את סיווג השיחה ל”לא רלוונטית” – כך שהשיחה על תמלילה נמנעו מהגנת הנאשם.
בנסיבות אלו, קבע הנציב רוזן, כי לא ניתן להקל ראש בשרשרת הפגמים שנתגלתה בבירור התלונה ובכלל השלכותיה על זכויותיו של הנאשם.
- התלונה הציפה כשל מובנה בעבודת מחש, שהוביל למסירת מידע שגוי להגנה, וחמוּר מכך, למסירת הצהרות לא נכונות בבית המשפט.
מסירת המידע וההצהרות השגויים התבססה על בדיקות שביצעה המשטרה על יסוד רמת הרשאת המחשוב הנמוכה שהייתה בידי גורמי מחש הרלוונטיים.
- מחש, הגדירה הסכם עד מדינה כ”הסדר טיעון” והגדרה זו, שחררה את מחש מן החובה לתעד את המגעים לעריכת ההסכם וממילוי הדרישות המחמירות הנקובות בהנחיית היועמש בנושא.
הנציב, קבע בעניין זה, כי הסכם עם עד נבחן בהתאם לטיבו ולמהותו; “לא ניתן לשנות מהותו של הסכם, על כלל הנפקויות המשפטיות, בדרך של מתן כותרת, בעניין זה “הסדר טיעון“, שכביכול היה בו כדי לשחרר את מחש מהדרישות הקבועות בהנחיית היועמש ביחס לעריכת ותיעוד “הסכמי עד מדינה” ומדרישות מהותיות אחרות שבהנחיה, כגון; החובה לאשר את ההסכם, ככלל, על ידי פרקליט המחוז” – כך נקבע ונכתב בתמצית ההחלטה.
- מחש לא מסרה לידי ההגנה פרפרזה אודות גביית הודעתו של מקור, הודעה שהסנגור, ציין, כי יש בכוחה לאשש את קו הגנתו.
הנציב, כב’ השופט (בדימוס) רוזן, קבע בעניין זה, כי נכון היה לנסח באופן מפורש, כי נגבתה הודעה של מקור, כך שיתאפשר לסנגור לדעת, כי אכן נגבתה הודעה שכזו מבלי לפגוע באינטרסים החשובים העומדים ביסוד החיסיון.
- לטענת הסנגור, ניסתה המחלקה לחקירות שוטרים, להניא אותו מלעתור לקבל חומר חקירה חסוי נוסף, בטענה, כי חומר זה יפגע בהגנת הנאשם.
הנציב קבע, כי מחש, שגתה משהבהירה לסנגור שחשיפת תוכן ההודעה עלולה להזיק לו ולנאשם, מאחר שהיה בהצהרה זו, כדי לרפות את רצונו של הנאשם ובא כוחו לעתור לבית המשפט להסיר את החיסיון, תוך נטילת סיכון, שמא, יש בדברים שנחסוּ כדי לפגוע במרשו.
מתמצית ההחלטה של כב’ השופט (בדימוס) דוד רוזן; “הודעה זו לסנגור, היתה בבחינת הצהרה של “למעלה מן הצורך” בלשון המעטה…
ראוי היה, כי במסגרת חילופי הדברים בין הסנגור לבין מחש, הגם שהתנהלו שלא בפני בית המשפט ואולי דווקא משום כך, יישמרו הגדרות המפרידות, תוך הקפדה על התבטאות זהירה ומדויקת, קל וחומר שעה שהיא מתייחסת לשאלת התכנות ראיה כזו או אחרת לסייע להגנת הנאשם“.
◄ אל ה-ביקורת על התנהלות מחש במהלך משפט בו הואשם רכז מודיעין בעבירות חמורות ובראשן עבירת שוחד.
