אמיר ארן אריה, דייר בבניין הבית מושא ההליך מורכב משני מבנים, מכיל 10 דירות, הנמצא ברח’ תל מאנה 40, בעיר חיפה, הרס על דעת עצמו קיר חיצוני בבניין בחלק קומת העמודים בשטח שבשימושו והתקין מערכות ביוב, חשמל ומים להכשרת יחידת מגורים – כאמור, ללא הסכמת הדיירים, אלה איבדו את שלוותם ופנו אל המפקחת על מקרקעין חיפה אשר הורתה לשכן הנתבע, לבנות מחדש קיר ו-חלון שהסיר בין שטח שבשימושו הייחודי לבין חצר הצמודה לו.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
סכסוך השכנים, הסתיים בראשית החודש (שני, י”ד אדר, תשפ”א) בפסק דין של כב’ המפקחת על מקרקעין חיפה, הגב’ יעל ליבוביץ, שהכריעה בתביעה על ‘שימוש ברכוש בבית משותף’ מצדו של הנתבע אמיר ארן אריה שיוצג באמצעות עורך דין בארי ירון מקִרְיַת מוֹצְקִין, וקיבלה את טענות התובעות השכנות הגב’ מילר אלכסנדרה והגב וינברג נעמי שיוצגו באמצעות משרד עורכי דין ניסנבאום דורית העוסק בדיני מקרקעין ונדלן.
בפסק דין של כבוד המפקחת על מקרקעין חיפה, יעל ליבוביץ, בנושא ‘רכוש משותף בבית המשותף‘ והאם יש להורות לנתבע לבנות מחדש ‘קיר חיצוני’ שהרס ולהתקין מעליו חלונות, כפי שהיו והאם יש להוציא ‘צו מניעה שיאסור על הנתבע לבצע שינויים ברכוש המשותף’ כל עוד לא קיבל לכך את הסכמת ‘בעלי הזכויות בבית’ בהתאם להוראות הדין.
התובעות – השכנות, הגב’ מילר והגב וינברג, טענו, כי מאז שנבנה הבית, קומת העמודים, הייתה תחוּמה מכל עבריה באמצעות קירות אשר מעליהם היו מותקנים חלונות.
זכות השימוש בשטח קומת העמודים, חולקה בין התובעת מס’ 1 הגב’ מילר אלכסנדרה לנתבע בהתאם להסכם השיתוף.
הנתבע ארן אריה, הוריד את הקיר והחלון שהפרידו בין חלק קומת העמודים שבשימושו לבין החצר שצמודה לו.
בנוסף, טענו התובעות, כי הנתבע, התקין בחלק קומת העמודים שבשימושו מערכות ביוב, מים וחשמל, על מנת להכשיר את השטח שבשימושו לשמש ‘יחידת מגורים’ נפרדת.
עבודות אלו, נעשו ללא היתר בנייה ו-ללא הסכמות של יתר בעלי הדירות בבית וקיים חשש אצל התובעות, כי הסרת הקיר בין קומת העמודים לחצר תגרום לפגיעה קונסטרוקטיבית במבנה.
אמיר ארן אריה, הנתבע, טען, כי הקיר שהוּסר על ידו, אינו מהווה “רכוש משותף” שכן אף לשיטת התובעות הוא מפריד בין היחידה שבשימושו הייחודי לבין החצר הצמוּדה לו, כי היתר הבנייה המקורי של הבית, מציג קומת עמודים פתוחה ללא קירות התוחמים אותה.
וכן, על הסרתו מהווה, לכל היותר, השבת המצב לקדמותו, למצב כפי שהיה במועד קבלת היתר הבנייה של הבית.
עוד טען, הנתבע ארן אריה, כי הסרת הקיר אינה גורמת לפגיעה קונסטרוקטיבית כלשהי, כפי שעולה מאישור המהנדס שצורף לתגובת הנתבע לבקשה למתן צו מניעה זמני.
כב’ המפקחת על מקרקעין חיפה, הגב’ ליבוביץ, מציינת, כי ביום ה-24.02.21, קיימה היא בעצמה ביקור במקום על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מן הנטען.
לדבריה של המפקחת חלק מן הנתונים, מצאה כדווקא רלוונטיים להליך.
“אקדים ואציין” היא כותבת; “כי מצאתי לקבל את התביעה, הכל כפי שיפורט ב-פסק דין אלכסנדרה מילר נגד השכן אמיר ארן אריה.
█ בעל דירה, אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים הפוגעים ברכוש המשותף או מסכנים או עשויים לסכן את קיומו…
בין היתר קבעה, כב’ המפקחת ; מעיון בצו הרישום ובתקנון שנרשמו לבית עולה, כי לדירות תובעת מס’ 1 והנתבע, הוצמדו שטחי קרקע, לדירות תובעת מס’ 1 והנתבע, הוצמד במשותף מקלט.
לדירות שלושת הצדדים להליך, הוצמדו במשותף חדר מדרגות וקרקע בשטח 14.8 מטרים רבועים.
אין מחלוקת על כך שהנתבע, הסיר את הקיר והחלון שהיו בנויים בין שטח Z שבשימושו הייחודי, לבין החצר הצמודה לו, אף היא סומנה לעיל Z, ראו הסכמות הצדדים בעניין בעמ’ 1 לפרוטוקול הדיון מיום; 21.02.21.
נשאלת השאלה האם הנתבע, היה רשאי לעשות כן, ללא שקיבל לכך היתר בנייה והסכמות יתר בעלי הדירות בבית.
כב’ המפקחת על מקרקעין חיפה, מציינת, כי כפי שעולה מהוראת הסעיף, הקירות החיצוניים בבית משותף, מהווים רכוש משותף כל עוד לא הוצאו מהרכוש המשותף והוצמדו לדירות באופן מפורש.
על טענת הנתבע אמיר ארן אריה, כי הוא לא פעל לכינוסה של אסיפה כללית לצורך קבלת הסכמה להורדת הקיר מושא ההליך, כבר מטעם זה, נכון להורות לנתבע להשיב את מצב הקיר לקדמותו.
על אף האמור, אתייחס גם ליתר טענות ההגנה שהעלה הנתבע, ובכללן, הטענה, כי בעלי דירות נוספים בבית הסירו אף הם באופן דומה את הקיר המצוי בין היחידה שבבעלותם לבין שטח הקרקע שהוצמד להם”.
“לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים” – מוסיפה וכותבת בהחלטתה המפקחת על מקרקעין חיפה; שוכנעתי, כי בעלי דירות אחרים בבית לא ביצעו שינוי דומה ו-לא הסירו את הקיר המצוי בין דירתם לבין החצר שהוצמדה להם ולחלופין, כי האמור לא הוּכח.
בעניין זה מצאתי לאמץ את עדות תובעת מס’ 2 הגב’ וינברג נעמי, ממנה, עלה, כי בכל יתר הדירות היו קיימים פתחים בין הדירה לבין החצר במקור, זאת בשונה מהמבנה מושא ההליך בו קומת העמודים הייתה סגורה ללא פתח יציאה לחצר. עדותה זו, לא הופרכה.
“…העובדה, כי אחד הדיירים עשה דין לעצמו ברכוש המשותף, אינה יכולה לשמש היתר לדייר אחר לעשות גם הוא כמוהו. שאם תאמר כן, פתחת פתח לכל הדיירים באותו בית משותף לנהוג ברכוש המשותף כבתוך שלהם”.
בין היתר, הוסיפה וציטטה המפקחת; “בעל דירה, אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים הפוגעים ברכוש המשותף או מסכנים או עלולים לסכן את קיומו או משנים או עשויים לשנות את ערכו, אלא אם קיבל תחילה הסכמת האסיפה הכללית של בעלי הדירות…”.
דוברת היחידות המקצועיות באגף דוברות הסברה ותקשורת, של משרד המשפטים, הגב’ כרמית אורפז-ימין, מסרה לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’, כי כב’ המפקחת על מקרקעין חיפה, הגב’ יעל ליבוביץ, קיבלה את התביעה של הגב’ מילר אלכסנדרה והגב וינברג נעמי.
המפקחת על מקרקעין חיפה, הורתה לנתבע אמיר ארן אריה, לבנות מחדש קיר ו-חלון שהסיר בין שטח שבשימושו הייחודי לבין חצר הצמודה לו.
עוד קבעה, המפקחת, כי הגם שמדובר בקיר המצוי בין שטח פרטי לשטח פרטי אחר של הנתבע, הוא מהווה ‘רכוש משותף’ ונדרשת הסכמת בעלי הדירות בבית לשם הסרתו.
“אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעות, ביחד ולחוד, הוצאות משפט, לרבות בעבור אגרת משפט, שכר טרחה עורך דין ושכר בטלת התובעת 2 בסך כולל של 10000 ₪.
סכום שלא ישולם בתוך 30 יום מהיום, יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (09.10.18) ועד התשלום המלא בפועל”. קבעה בהחלטתה כב’ המפקחת על מקרקעין חיפה, הגב’ יעל ליבוביץ.
◄ אל פסק דין אלכסנדרה מילר נגד השכן אמיר ארן אריה.
