ניתן להשתמש בגנים של פרה, כדי לשלוט ב’מיקרוביומים’ מהקיבה שיפחיתו את כמות פליטות המתאן ולייעול ייצור החלב – כך עולה ממסקנות צוות מחקר בינלאומי בראשות פרופ’ יצחק מזרחי מן ‘המחלקה למדעי החיים’ ו’מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב’ ופרופ’ אמריטוס R.J. וואלאס מטעם אוניברסיטת סקוטלנד מ’אברדין’.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הצוות, מצא, כי במחקר, שבדק 1,016 פרות החיות ב-4 מדינות אירופאיות שונות;
- איטליה,
- אנגליה,
- פינלנד,
- שוודיה.
נמצא, בממצאי המחקר שפורסמו בימים אלה בכתב העת Science Advances, כי מספר מצומצם של ‘מיקרואורגנזמים’ הנמצאים בקיבת הפרה, קשור למספר רב של תכונותיה וכן ליצור ה’מתאן‘ (תרכובת אורגנית פחמימנית רוויה במלואה, המופיעה בטבע כגז דליק, חסר צבע וריח.
מתאן הוא האלקאן הפשוט ביותר וכן התרכובת האורגנית הפשוטה ביותר; נוסחתו CH₄. על פי מודל VSEPR הצורה הגאומטרית של המתאן היא טטראהדרית. המתאן, הוא מרכיב עיקרי בגז טבעי ולכן, נחשב לדלק חשוב).
כידוע, החברה המיקרוביאלית, המאכלסת את מערכת העיכול של פרטים צעירים, משנה את תפקודה בהתייחס לייצור גז מתאן, המהווה גז חממה פעיל ביותר בהתחממות הגלובלית.
לממצאי המחקר, השלכות סביבתיות מרחיקות לכת, שכן תפקוד של חברות אלו משפיע על כמות גז המתאן המגיע לאטמוספירה.
█ פרופ’ מזרחי; “עד שנת 2050, יהיו בעולם כ-9 מיליארד בני אדם. המשמעות היא, כי צפוי משבר ב’צריכת חלבון'”.
הגילוי החדש, יאפשר לברור בעזרת הגנטיקה של הפרה מיקרוביומים מסוימים, דבר שיוביל לפתרונות ברי-קיימא להגברת היעילות והפחתת פליטות מתאן מבעלי חיים.
“ממצאנו, ישפיעו על שני אתגרים מרכזיים העומדים בפני הקהילה המדעית בעתיד הנראה לעין; שינויי האקלים ו-הביטחון התזונתי” – מסביר פרופ’ מזרחי, המשמש גם כחבר ב’מכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב’.
“אפילו בזמננו, פועלים בתפוקה מקסימלית עבור אספקת מוצרי בשר וחלב, בעוד שהבעיה רק תלך ותחריף בעשורים הבאים, עד שנת 2050, יהיו בעולם כ-9 מיליארד בני אדם. המשמעות היא, כי צפוי משבר ב’צריכת חלבון’“.
“באמצעות גידול סלקטיבי, אנו צופים, כי נהיה מסוגלים להגדיל את יעילות ייצור המוצרים תוך הפחתת הגזי החממה הנפלטים ב-חקלאות” הוסיף וסיכם פרופ’ מזרחי.
