בהחלטה תקדימית ומשמעותית, קובעת רשמת חדלות הפירעון וסגנית הממונה על הרשמים, מיכל שכנר, כי לרשם ההוצאה לפועל, יש סמכות לעכב הליכי גבייה נגד חייבים כבר בתקופת הביניים – כלומר; מהרגע שהוגשה בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ועד למתן הצו הרשמי. החלטה זו, מעניקה הגנה חשובה לחייבים ומחזקת את הסיכוי להגיע להסדרים הוגנים ויעילים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
█ הסמכות לעכב הליכים: הגנה בתקופת הביניים
המקרה שהוביל להחלטה, עסק בחייבת שהגישה בקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון עם חובות של כ-128,000 ש”ח לתשעה נושים, ביניהם רשויות המס (מכס ומע”מ, ומס הכנסה). בתקופת הביניים, רשויות המס המשיכו לנקוט הליכי גבייה, כולל עיקול משכורתה.
מיכל שכנר רשמת חדלות הפירעון, הדגישה את ההבדל בין הליכי חדלות פירעון המתנהלים אצל הממונה או בבית המשפט לבין אלה המתקיימים בהוצאה לפועל.
בהוצאה לפועל, קיים הליך חובה מובנה בחוק לגיבוש הסדר תשלומים, הכולל ישיבות הסדר עם נציג הרשם ואף אסיפת נושים מול רשם חדלות הפירעון, שיכול לאכוף הסדר הוגן. הליכים אלו, יכולים להימשך מספר חודשים.
לדברי הרשמת שכנר, בפרק זמן זה, חייבים רבים נזקקים לסעדים זמניים, כמו השהיית עיקול משכורת או חשבון עובר ושב, כדי לאפשר להם להתקיים ולשמור על מקורות הכנסה חיוניים.
█ הצלחת הסדרים ושיקולי שוויון
שכנר, ציינה, כי שלב גיבוש ההסדרים ברשות האכיפה והגבייה צובר תאוצה. לפי נתונים שפורסמו, בכ-46% מ-תיקי חדלות הפירעון שבהם נעשה ניסיון לגיבוש הסדר ב-2024, אכן הושגו הסדרים.
סכום הכספים המועבר לנושים בעקבות הסדרים אלה גדול פי 1.5 מסכום הכספים המתקבל בהליכי חדלות פירעון מלאים. נתונים אלו, לדבריה, מעידים על הצלחת ההליך ועל תועלתו לכל הצדדים המעורבים.
הרשמת, עוד קבעה, כי; “למרות העדר הוראה מפורשת בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות טבועה להעניק סעדים זמניים הנדרשים לניהול תקין של ההליך, כולל השהיית הליכי גבייה של נושים חיצוניים.
החלטה זו מתבססת על “הלכת עבאס” של בית המשפט העליון, שקבעה סמכות דומה לבית המשפט בפשיטת רגל, במטרה לשמור על שוויון בין הנושים ולאפשר לחייב קיום מינימלי בכבוד.
█ אין עיכוב גורף: בחינה פרטנית של כל מקרה
חשוב לציין, כי הרשמת, הבהירה, כי “אין מדובר בעיכוב הליכים גורף, וכי כל מקרה ייבחן לגופו. בין השיקולים שייבחנו;
- סוג ההליך המבוקש לעיכוב.
- האם ההליך פוגע מהותית בחיי היום יום של החייב.
- השפעת ההליך על יכולת החייב לשמור על מקום עבודתו או מקורות הכנסתו החיוניים.
- האם השהיית ההליך תמנע מנושה ספציפי לקבל יתרון על פני אחר.
המטרה היא להבחין בין הליכים שנועדו להפעיל לחץ פוגעני על החייב לבין הליכים שמטרתם שמירה על אינטרסים לגיטימיים של הנושים“.
במקרה הנדון, הורתה כב’ רשמת חדלות הפירעון, על השבת הכספים שנגבו מהחייבת, אישה בת 64 העובדת בשתי עבודות.
מיכל שכנר, הדגישה, כי; “מראה העיניים של הפרט, טוב ממצג של ניירת או עמדת מחשב” וקראה לרשויות המס לשקול מחדש את התנהלותן בנוגע לנקיטת הליכים נגד חייבים המעוניינים בהסדר, לטובת כל הצדדים”.
