פרשת בחֻקֹתַי | האם חל מהפך בעולם לגבי ילדים

עם בחירתו והשבעתו השבוע של עמנואל ז’אן-מישל פרדריק מקרון Emmanuel Jean-Michel) Frédéric Macron) כנשיא צרפת, אני מבקש לגעת בנושא רגיש; ילדים – ילדינו. ‘ארגון G7’ ארגון המדינות המתועשות, אחד הארגונים החשובים ביותר בתחומי הכלכלה, מדיניות וחברה בעולם, קיבל אליו עוד נציג, את נשיא צרפת החדש, מר עמנואל מקרון וכך עכשיו הארגון כולל 5 ראשי ממשלות ונשיאים, מנהיגי העולם החופשי שאין להם ילדים משלהם; יפן, איטליה, אנגליה, גרמניה, צרפת (ולא רק כך לגבי מנהיגי העולם החופשי אלא גם כך אצל עוד מנהיגים כמו מנהיגי הולנד ושבדיה). רק לנשיא ארה”ב ונשיא קנדה יש ילדים משלהם (להדגיש, הכוונה גם לילדים מאומצים).

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

האם חל מהפך בעולם לגבי ההתייחסות לילדים??? האם אפשר לתת להם לקבוע בנושאי מדיניות וחברה, והרי אמר המלומד קונפציוס, מגדולי הפילוסופים של סין שהשפעתו על תרבותה הייתה מכרעת, כי הגדול בלווייתנים הוא חסר ערך ב… מדבר? או שמא אין לעצם ההורות כל חשיבות בעידן המודרני???.

ומבחינתנו, מהי התייחסות היהדות להורות וילדים כך בשים לב לפרשת השבוע, פרשת בחֻקֹתַי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק כ”ו, פסוק ג’ ומסתיימת בסוף הספר, פרק כ”ז, פסוק ל”ד.

בשנים שאינן מעוברות קוראים בדרך כלל את פרשת בחוקותי ביחד עם פרשת בהר. בשבת פרשת בחוקותי, מסיימים את קריאת התורה של ספר ויקרא בקריאת “חזק חזק ונתחזק“. לרוב קוראים את הפרשה בשבת שלפני יום ירושלים. את פרשת בחוקותי, יקראו גם אחרי ל”ג בעומר.

פרשת בהר שקוראים השבוע ביחד עם פרשת חוקותיי בענין נכבד זה? בפרשת השבוע, נאמר; “ד, וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. וכן נאמר: “יב וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם, לֵאלֹהִים; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לִי לְעָם. יג אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִהְיֹת לָהֶם, עֲבָדִים; וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם, וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת“.

רוצה לומר, כי התורה ראתה חשיבות של ממש ב’עץ שנותן פרי’ משל למשפחה היהודית וכן בהגדרת; “וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לִי לְעָם“. והגדרתו של עם, הוא עקרון ההמשכיות, כאשר הסבים מעבירים את השרביט לאבות ואלו לילדיהם וכך הלאה.

בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לו עמוד ב, נאמר “אין מושיבין בסנהדרין זקן וסריס ומי שאין לו בנים. רבי יהודה, מוסיף: אף אכזרי. רש”י; זקן – ששכח כבר צער גדול בנים ואינו רחמני, וכן סריס”

█ היהדות הינה דת משפחתית וערך המשפחה הוא הנעלה שבה

הנה היהדות חששה לשים שופטים בסַנְהֶדְרִין (בית דין הגדול שפעל בעם ישראל עד שנת 425 לערך של שבעים ואחד (ויש סוברים; שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי. מי אשר אין להם ילדים, ומחמת שמי שאין לו ילדים עלול להיחשב כאכזרי. מצד שני הרי ישנה דרישה שהדיינים יהיו ‘בעלי זקנה’ אך שיש לו ילדים.

כלל ההמשכיות מלווה את היהדות וזו עילה לגירושין כאשר לבני הזוג לא נולדו ילדים בתוך 10 שנים מיום נישואיהם אבל ברור, כי אין עילה כנגד גירושין, כאשר נולדים ילדים. לפי אותו עיקרון, קיימות עדות שאין מורישים דבר לילד שאין לו ילדים משלו.

הנה כי כן, היהדות הינה דת משפחתית וערך המשפחה הוא הנעלה שבה, אך הגדיר המלומד ארתור גרין את היהדות כ”דת בינונית” וזאת מאחר ודת זו אינה מכירה בנזירות או התנזרות. להבנתו “ערך המשפחה” הינו תמיד על חשבון “ערך אחר” והרי אין ערכים שאינם מתנגשים עם ערכים אחרים.

הפילוסוף היהודי עמנואל לוינס, טען, כי כל ערך תמיד בא על חשבון ערך אחר, ושכל בחירה מוסרית פוגמת בבחירה מוסרית אחרת. הפילוסוף סארטר, אמר אף הוא, כי; “האדם נידון לחופש” והוא ניצב בפני בחירה מתמדת בין ערכים ואין ערך מסוים שהוא בבחינת ערך מוחלט. המלומד אלבר קאמי בספרו “האדם המורד” הבהיר, כי כל בחירה היא תמיד, במודע או שלא במודע, בשם איזשהו ערך.

הנה כי כן, היהדות מלמדת אותנו על חשיבות ערך המשפחה אולי כ”קיצור דרך לקדושה” אך עם זאת בחינת ערך המשפחה לבדו אינו יכול להיות נכונה לפי עמדת אותם פילוסופים שכן “ערך המשפחה” יכול ומתנגש הוא עם ערך אחר כמו למשל “ערך החינוך“.

התורה ראתה כמצווה להיות עם אך אין בתורה מצווה לחנך את הילדים אבל עם חלוף השנים כולנו מודעים, כי בעידן המודרני, ישנה חשיבות עליונה לערך ה”חינוך“. למען הזהירות, אבהיר, כי אמנם התורה לא ציינה את החינוך כמצווה אבל תקנות חז”ל, נתנו הרבה כח ודגשים לערך החינוך כערך נעלה.

להבדיל מהיהדות, בעולם המודרני, יש הטוענים לשינוי מעמד ההורות וקראתי מאמר של העיתונאית נעמי דרום מעיתון הארץ, אשר מספרת על ספרה של העיתונאית האמריקאית סניור (נשואה ואמא לילד) All Joy and No Fun – The Paradox of Modern Parenthood – אושר גדול ושום כיף – הפרדוקס של ההורות המודרנית.

בספרה מנסה העיתונאית סניור לענות על השאלה; אם הורות אמורה להיות החוויה המשמעותית בחיים, ואם ילדים הם שמחה – למה אנחנו לא נהנים מהם? כלומר, היא מבקשת לבחון לא מה טוב יותר לילד או איך נכון לגדל ילדים בעידן הנוכחי – אלא היא בוחנת את רווחתם של ההורים בלבד.

הבסיס התיאורטי לספר היה שלל המחקרים, שמצאו, כי ילדים לא הופכים את הוריהם למאושרים יותר – ובמקרים רבים הם הופכים אותם לאומללים יותר מאנשים ללא ילדים. הממצא הזה, עולה שוב ושוב במחקרים כבר שנים;

אחת הדוגמאות המפורסמות היא מחקרו של דניאל כהנמן מ–2004, שסקר 909 אמהות עובדות בטקסס ומצא, כי טיפול בילדים מגיע רק למקום ה–16 ברשימת הפעילויות האהובות עליהן – בין השאר אחרי בישול, צפייה בטלוויזיה, פעילות גופנית, תנומה, קניות ועבודות הבית.

אמהות נוטות להיות פחות מאושרות מן האבות, כשהורים יחידניים מאושרים פחות מזוגות וכל ילד נוסף מקטין את האושר עוד יותר. “אני תמיד מנסה למצוא מחקרים שיוכיחו שהורים מאושרים יותר מאנשים בלי ילדים“, אומרת סניור; “עד כה לא מצאתי אפילו לא אחד”.

יכול ו”ערך המנהיגות” עלול להיפגע מ”ערך המשפחה” – ימים יגידו, אבל מבחינתי, כישראלי, נעים לי לשמוע את השיר “ילדים זה שמחה” של ‘להקת הברירה הטבעית’ מילים: יהושע סובול, לחן: שלמה בר;

█ “ילדים זה שמחה”

תביאו שניים תביאו שלושה

תביאו ארבעה ילדים

תקבלו שיכונים עם כניסה ומטבח

ושני חדרים קטנים

תביאו ארבעה תביאו חמישה

תביאו ששה ילדים

תקבלו הנאה וכבוד מקרובים

 אתם אוהבים ילדים

ילדים זה שמחה

ילדים זה ברכה

ולכם יש לב של זהב

כתוב בתורה

אולי בגמרא

 לכו תשאלו את הרב

תביאו ששה תביאו שבעה

תביאו שמונה ילדים

זאת לא בדיחה

 הארץ צריכה הרבה צעירים נחמדים

תביאו תריסר ולמה לא חי?

תביאו עשרים ילדים

אלוהים כבר יתן

הסעד גם כן

 מה שצריכים ילדים

אלוהים הוא.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח