האם נדרשת וועדת חקירה ב’פרשת הצוללות’? אם כן, יש כמה מועמדים שצריך לשאול אותם שאלות נוקבות, כי באחריותם השיהוי ובאחריותם הבזבוז. “ותשליך במצולות ים כל חטאתם” .
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
? מבוא;
פרשת הצוללות (גם פרשת כלי השיט או פרשת הצוללות וכלי השיט), המכונה גם תיק 3000, על פי ויקיפדיה היא חקירה פלילית שנוהלה על ידי יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017.
במסגרתה של החקירה, נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת “טיסנקרופ” הגרמנית, בשנים; 2009–2017.
בסיום החקירה פרסמה המשטרה את עמדתה שהתגבשו ראיות, כדי להעמיד לדין מספר נחקרים באשמת שוחד, מרמה, הלבנת הון ואישומים נוספים.
עניין הצוללות – מסרב לצלול לתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה, וצף ועולה, עם דרישות לחקור מה באמת קרה ומי אחראי לרכש צוללות שהיה לכאורה מיותר, והיה לגרסת המלינים על העסקה – בגדר בזבוז משאבי המדינה, בהליכים של שחיתות ומתוך שיקולים זרים.
האמנם?!
? שיקולים זרים;
אלה שדוגלים בהקמת וועדת חקירה, טוענים, כי ההחלטה לביצוע עסקת הרכש הענקית – הוחלטה בניגוד לייעוץ הדרג המקצועי.
ובכן, זה נכון, וכך גם צריך להיות.
הדרג המקצועי, לא יכול להחליט החלטות מסוג זה, אלא רק לספק תשתית של ייעוץ, שאינו מחייב את ראש הממשלה. לראש הממשלה, שיקולים אחרים מאלה הניצבים בראש מעייניו של הדרג המקצועי.
בעוד שהדרג המקצועי מבצע ניתוח קר של שיקול לטווח מוגבל, הדרג המדיני ולעתים רק איש אחד – שהוא ראש הממשלה לבדו, שוקל שיקולים אחרים, שונים, ייחודיים שאינם חלק מהשיקולים של אנשי המקצוע.
מדובר בראייה מדינית – לטווח ארוך, מדובר בהתוויית מדיניות ביטחונית, בחזון, בנקיטת פעולות שיגרמו ברבות השנים להגדלת הפערים המבצעיים בין ישראל לאויביה, וכל המטרות הללו, לא קיימות בבדיקה מקצועית של עלוּת תועלת קצרת טווח.
האחריות של נבחרי העם, אינה רק לדור הנוכחי, אלא אחריות לדורות.
?מי צדק?
במבט ממעוף הציפור, לא רק שראש הממשלה מר בנימין נתניהו, צדק, אלא שעצם ההשגות על החלטתו – היו מחוסרות הבנה בסיסית, חסרות שחר ומזיקות, הן לביטחון והן לכלכלה.
שהרי בסופו של יום, באיחור של שנים, ראש הממשלה מר נפתלי בנט שאחריו נאלץ מתוך שיקולים שעמדו נגד עיני קודמו, לרכוש את אותן הצוללות שבמחלוקת – כאמור באיחור, ובמחיר כפול…
היכן דרך הארץ, והענווה להודות בכשל?!
תחת זאת, באה גאווה, וטענה לגבי הרכישה העכשווית, כי; “הליך הרכש של הצוללות, בוצע לפי כל הנהלים וללא רבב”.
האמנם?!
לשלם מחיר כפול – זה תקין?!
לעכב בשנים, החלטה נכונה של מי שרואה את הנולד כ-מנהיג אמתי, על ידי הכפשות והפעלת מנגנון תקשורתי – זה תקין?!
להפוך את היוצרות מבלי להבין מהו ההבדל בין שיקול הדרג המקצועי לבין שיקוליו של ראש הממשלה – נושא הנלמד בפקולטה למדעי החברה במחלקה למדיניות ציבורית – זה תקין?!
? סוף פסוק;
מבלי לתת קרדיט לראש הממשלה מר בנימין נתניהו שכיום יושב בספסל האופוזיציה, תוך “גניבת זכויות” סוף סוך ממשלת ישראל, מבצעת את מה שהיה צריך להתבצע בזמן הנכון, ומשלמת מחיר כפול… ועל כך, יש להקים וועדת חקירה.
