ב’שנת ה-70 לעצמאות ישראל’ חתן ‘פרס ישראל’ בתחום חתן פרס ישראל בתחום חקר הפסיכולוגיה לשנת התשע”ח (2018) הוא פרופ’ יצחק שלזינגר בן ה-91. כך בחרה ועדת הפרס התכנסה בראשותו של יושב ראש הוועדה – פרופ’ שאול פוקס כשלצדו חברי הוועדה; פרופ’ עמיה ליבליך ופרופ’ דוד לייזר.
■רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ‘פורטל ‘כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים | kan-naim אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
כב’ שר החינוך מר נפתלי בנט, הודיע אמש (ראשון, כ”ו בשבט, התשע”ח) גם על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר הפסיכולוגיה, הפרופ’ יצחק שלזינגר וברך אותו על זכייתו.
ועדת הפרס לבחירת חתן ‘פרס ישראל’ ציינה בנימוקיה, כי; “פרופ’ יצחק שלזינגר, מן המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, הוא מחשובי המדענים בתחום הפסיכולינגויסטיקה, אשר תרם ל’חקר תהליכי העיבוד הלשוני להתפתחות השפה אצל ילדים‘.
כמו כן, היה הפרופ’ יצחק שלזינגר, חלוץ בתיעוד ובהמשגה של שפת הסימנים של החרשים בישראל. עבודותיו של פרופ’ שלזינגר בתחום הארגומנטציה התלמודית, בזיקה לסוגיות כלליות בהבעה לשונית, היא תרומה ייחודית. חידושיו כרוכים באופן עמוק בתרבות ובשפה העברית“.
█ פרופסור יצחק שלזינגר – קורות חיים
יצחק מתתיהו שלזינגר, נולד בשנת 1926 בקלן שבגרמניה. זמן קצר אחרי עלות היטלר לשלטון עזבה המשפחה את גרמניה ועברה לגור בעיר מֶמֶל שבליטא. בחודש בו פרצה מלחמת העולם השנייה, עלה בידם לעזוב את ליטא (באונייה האזרחית האחרונה שהפליגה דרך הים הבלטי) ולהגיע אל אנגליה. כעבור כחצי שנה, עלו משם אל ארץ ישראל.
בארץ למד שלזינגר בבית הספר “תיכון מעלה” ולאחר מכן בסמינר למורים של “המזרחי“. במשך 4 שנים, שימש מורה בבתי ספר יסודיים קטנים במקומות שונים בארץ ולאחר מכן, התגייס לצהל ושימש מורה לעברית לחיילים עולים בבסיס טירונים ובנח”ל. אחרי השחרור, לימד שנתיים בבתי ספר תיכוניים בירושלים. בשנת 1959 נישא ל-אביגיל גליקמן.
מאז ומתמיד התעניין שלזינגר בתחומי ידע שונים. היה זה בהשפעתם של הוריו; אביו שמעון שלמה שלזינגר היה דוקטור לפילולוגיה שמית ואמו דוקטור לסוציולוגיה. הוא נמשך במיוחד לנושאים הקשורים בלשון ובתהליכי הקוגניציה הקשורים בה.
באוניברסיטה העברית למד פסיכולוגיה ותלמוד והחל להתעניין – במידה רבה בהשפעת הלוגיקן הידוע פרופ’ יהושע בר הלל המנוח, שהיה אחר כך אחד המנחה שלו בכתיבת הדוקטורט – ב’פסיכולוגיה של הלשון’. תחום זה, שנקרא לימים פסיכולינגויסטיקה, היה באותן שנים עדיין בחיתוליו וכמעט שלא לימדו אותו באוניברסיטאות.
לכן, כשנרשם שלזינגר ללימודי התואר השני באוניברסיטת ניו יורק, בחר במגמה קרובה; פסיכולוגיה חברתית. הדוקטורט של שלזינגר, שאותו כתב באוניברסיטה העברית ושפורסם אחר כך כספר, עסק בתהליך הקריאה.
גם עבודתו המחקרית במחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית, התרכזה, רובה ככולה, בבעיות הקשורות בלשון. בין הנושאים שבהם עסק, יש לציין את תהליכי העיבוד הלשוני וכן התיאוריה של התפתחות הלשון אצל הילד (תיאוריה, שהייתה לה השפעה גדולה בשעתה וכונתה על ידי אחד החוקרים הבולטים בתחום; המהפכה הסמנטית).
█ גם היום, בן 91, פרופ’ שלזינגר, כותב מחקרים ומאמרים בקנה מידה מחקרי מן השורה הראשונה
כמו כן, החל להתעניין בשפת הסימנים של החירשים, שפה השונה מהותית משפות מדוברות. נראה היה לו שחקר שפה זו והכרתה עשויים לשפוך אור חדש על מהותה של השפה האנושית בכלל.
אולם באותה עת כמעט ולא היו חוקרים בארץ ובעולם שהתעניינו בשפה זו והספרות הנוגעת לה הייתה דלה ביותר (אך מאז ועד היום התפתח מאוד המחקר ב”שפת הסימנים“). הגירוי הראשוני להתעניינותו בתופעה זו, נבע מעיסוקה של אשתו (אביגיל), שהייתה מורה לחירשים ול-ילדים בעלי ליקויי שפה.
פרופ’ יצחק שלזינגר, הגיש תכנית מחקר למשרד הבריאות, החינוך והרווחה של ממשלת ארצות הברית ואושר לו על ידיהם תקציב נרחב עבור מחקר שהעסיק אותו, בצירוף צוות של סטודנטים, במשך שנים. תוצאות המחקרים בכל אחד מהנושאים שחקרו פורסמו כספרים וכמאמרים ועוררו התעניינות גדולה בתחום, אשר נמשכת עד היום הזה.
ההיבט הלשוני, עומד גם במרכזם של המחקרים שלו בתלמוד (רשימת פרסומים; ד), שנושאם הוא דרכי ה’אינטרפרטציה התלמודית‘. שני תחומי מחקר אלה, פסיכולינגויסטיקה ו-תלמוד, הם לכאורה, רחוקים מאוד זה מזה, אבל בעבודתו של פרופ’ שלזינגר הם ניזונים זה מזה ומפרים זה את זה.
גם מחקריו בתחום הפרגמאטיקה של הלשון (שפורסם בספר משנת 2001 בנושא הארגומנטציה) קיבלו השראה מהתעניינותו ב’ארגומנטציה התלמודית’.
מאידך, המחקר שלו על המסרים הסמויים שבהבעה הלשונית, שהוא עוסק בו בשנים האחרונות, השפיע ומשפיע על המחקר התלמודי שלו.
התעניינותו של פרופ’ שלזינגר, בחינוך, נמשכה גם אחרי השנים בהן עסק בהוראה בבתי ספר. בתמיכה תקציבית של משרד החינוך והתרבות שאף שלזינגר לגבש (בשיתוף עם מורים בשדה) דרכים מתודיות חדשות להוראת הלשון וכן ל-הוראת תלמוד (רשימות פרסומים ב, ג).
ניסיונות אלה הושפעו במידה רבה מתובנות שמקורם היה במחקריו התיאורטיים. מאידך, העיסוק הממושך בבעיות הדידקטיות סייע לא אחת בהבשלת רעיונות תיאורטיים בתחומים האקדמיים שבהם עסק.
גם היום, בן 91, פרופ’ יצחק שלזינגר, כותב מחקרים ומאמרים בקנה מידה מחקרי מן השורה הראשונה. לא נס לחו ולא כהתה עינו.
פרפ’ יצחק שלזינגר ידוע ברוב ענוותנותו וצניעותו הרבה.
לכתחילה סרב שיגישו אותו כמועמד לפרס ישראל, אך בטקס ההוקרה שערכו עבורו באוניברסיטה, התגלה (גם לבני משפחתו) עד כמה תרומתו עשירה ומשמעותית עד ימינו אלו, וכך’ מי ממשתתפי אותו הטקס’ מצא לנכון שאדם כזה, עם כל מה שהוא נחבא אל הכלים, ראוי לו וראוי לעם ישראל שידעו על פעלו רב השנים ורב המשמעות.
אכן ראוי הוא לפרס זה.
ידועה גם רעייתו שכל השנים תמכה בו ובמפעלו, ובעצמה עסקה בשילוב כבדי שמיעה ודיבור במסגרות רגילות.