זוכי פרס ישראל חדשות כאן ישראל חיפה

פרופ’ אברהם בן צבי – פרס ישראל בחקר מדע המדינה ויחסים בינל’

וועדת 'פרס ישראל' בתחום בתחום 'חקר מדעי הניהול, יחסים בינלאומיים' בנימוקיה על פרופ' אברהם בן צבי; "בולטוּתו כבר סמכא בתחום זה, הפכה אותו לדמות מרכזית המחברת בין העולם האקדמי לתחום קביעת מדיניות של ישראל והבנתה בעיני הציבור. על כל אלה מוענק "פרס ישראל" בתחום חקר מדע המדינה, יחסים בינלאומיים ומדעי הניהול" ◄ פרופ' פרופ' בן-צבי, ערך מחקרים רבים בנושאים  מכווני מדיניות, שנועדו להוסיף ידע ומסגרות חשיבה לציבור רחב, המתעניין בתהליכי עיצוב האסטרטגיה של ישראל בזירת הסכסוך הישראלי-ערבי.
0
0
פרופ' אברהם בן צבי, זוכה פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, חקר מדעי הניהול, יחסים בינלאומיים | צילום: יאיר אבן-זוהר | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
פרופ’ אברהם בן צבי

פרופ’ אברהם בן צבי, תושב העיר חיפה, מבכירי החוקרים, בארץ ובעולם, שעיקר התמחותו בעיקר מומחיותו – אך לא רק בסוגיות הקשורות בעיקר לעיצוב מדיניותה של ארצות הברית כלפי ישראל, תוך דגש מיוחד על ניתוח שורשיה, התגבשותה והתפתחותה של השותפות האמריקנית – ישראלית – הוא הזוכה השנה בתואר ‘חתן פרס ישראל’ בתחום ‘חקר מדעי הניהול, יחסים בינלאומיים’ – כך בישר אתמול (שני, ח’ בשבט התש”פ ) שר החינוך, הרב רפי פרץ וברך אותו על זכייתו בפרס היוקרתי.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

בנימוקיה, ציינה ועדת הפרס שהתכנסה בראשותו של פרופ’ ערן ויגודה-גדות יושב ראש הוועדה, כשלצדו החברים; פרופ’ תמר הרמן ופרופ’ זכי שלום; “פרופ’ אברהם בן צבי הוא מבכירי החוקרים בישראל ובעולם בתחום היחסים הבינלאומיים ועבודותיו מתמקדות ביחסי ישראל-ארצות הברית ובמדיניות החוץ של ישראל.

לתחום זה, יש חשיבות מכרעת על חוסנה של מדינת ישראל ועל מעמדה האסטרטגי וביטחונה ב-זירה הבינלאומית והאזורית. ספריו הרבים ועבודותיו המחקריות של פרופ’ בן צבי, השפיעו על החשיבה של קובעי מדיניות והקימו דור של חוקרים צעירים ומוכשרים.

בולטוּתו כבר סמכא בתחום זה, הפכה אותו לדמות מרכזית המחברת בין העולם האקדמי לתחום קביעת מדיניות של ישראל והבנתה בעיני הציבור. על כל אלה מוענק “פרס ישראל” בתחום חקר מדע המדינה, יחסים בינלאומיים ומדעי הניהול“. כתבה בין היתר ועדת פרס ישראל.

█  פרופ’ אברהם בן צבי | קורות חיים

פרופ’ אברהם בן-צבי, תושב העיר חיפה, הנו מבכירי החוקרים, בארץ ובעולם, בעיקר – אך לא רק – בסוגיות הקשורות בעיקר לעיצוב מדיניותה של ארצות הברית כלפי ישראל, תוך דגש מיוחד על ניתוח שורשיה, התגבשותה והתפתחותה של השותפות האמריקנית – ישראלית.

זאת, כשהוא נשען במחקריו באופן מרכזי על יסוד המסד הארכיוני המקיף, הכולל הן את הספריות הנשיאותית האמריקניות והן את גנזך המדינה. בנוסף, פרסם מספר מחקרים פורצי דרך בסוגיית ‘ההפתעה האסטרטגית’ ומקורותיה.

פרופ' אברהם בן-צבי, זוכה פרס ישראל תש"פ | צילום: בית הספר למדעי-המדינה של אוניברסיטת חיפה
פרופ’ בן-צבי

ראש תחום תקשורת מקומית באגף שיווק ותקשורת של האוניברסיטה העברית בירושלים מר אלון סין משה והגב’ ענתי מנשורי, מטעם דוברות של משרד החינוך, מסרו בהודעה משותפת לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי פרופ’ בן-צבי פרסם 10 ספרים, שהאחרון שבהם זכה ב’פרס צ’צ’יק‘ מטעם ה- INSS עבור הספר הטוב ביותר לשנת 2012 בסוגיות הקשורות לביטחון ישראל ועשרות רבות של מאמרים, מונוגרפיות ופרקים בספרים.

פרופ’ בן-צבי אף היה עורך משותף (יחד עם פרופ’ אהרון קליימן) של ספר מקיף העוסק בסוגיות נבחרות בפוליטיקה הגלובלית. פרופ’ בן-צבי, נולד בחיפה בשנת 1944.

הוא בוגר ביה”ס היסודי; “אילנות” בעיר חיפה ואת לימודיו התיכוניים עשה בבי, הספר התיכון: “חוגים” בחיפה בין השנים; 19581962. בין השנים; 1962 – 1965 שירת בצהל בחיל המודיעין ובין השנים; 1965 – 1968 למד באוניברסיטה העברית מדע המדינה וצירוף לימודים בין-חוגי במדעי החברה, וסיים את לימודיו בהצטיינות.

בין השנים;  1968 – 1969 המשיך את לימודיו במדע המדינה לתואר שני באוניברסיטה העברית ובשנת 1969, התקבל לחוג למדע המדינה באוניברסיטת שיקגו, ובו למד במסלול הישיר לתואר השלישי בין השנים; 19691973.

במקביל ללימודיו (19721973) היה מורה מן החוץ ב-אוניברסיטאות שיקגו ו-דה-פול בשיקגו וקיבל את הדוקטורט שלו ביוני 1973.

עבודת הדוקטורט שלו, שנכתבה בנושא; “ארהב ו-יפן, בשנים; 1940 – 1941 דימויים וקווי מדיניות” בהדרכתם של החוקרים הדגולים;  מורטון קפלן, אקירה איריה וטאנג טסו, עודכנה ושוכתבה כספר, שראה אור בהוצאת Westview.

בשנת 1987 וזכה לשבחים על ה”טיפולוגיה” המקורית שפיתח בו, כדי לנתח את תהליך קבלת ההחלטות בממשל הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, כלפי יפן בתקופה שקדמה למתקפה היפנית במפרץ ‘פרל-הרבור‘ אשר בהוואי, מערבית להונולולו ב-7 בדצמבר 1941.

לאחר סיום לימודיו חזר ארצה ובין השנים; 1973 – 1978, הרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים; 1978 – 1979 שהה בשבתון, כמרצה אורח למדע המדינה וכחוקר אורח במכון לסוגיות בינלאומיות על שם נורמן פטרסון שבאוניברסיטת קרלטון, אוטווה.

עם שובו ארצה הצטרף אל חוג למדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב ובה לימד על 2004. באוניברסיטת תל-אביב, התקדם בהדרגה עד לדרגת פרופסור מן המניין (1994).

במהלך תקופה זו, כיהן פעמיים כ-ראש החוג למדע המדינה (1984 – 1987 ; 1993 – 1994) ופעם אחת כראש התוכנית ללימודי בטחון (1998 – 2003), שנמנה על מקימיה.

התוכנית שילבה תכנים, מכלולי לימוד ומרצים מתחומי ההיסטוריה ומדע המדינה, שהתמקדו, באופן אינטגרטיבי, בסוגיות יסוד במדיניות הביטחון של ישראל.

█  פרופ’ אברהם בן צב פועל להרחבתה של תוכנית לימודי התואר הכפול ב’דיפלומטיה’ במשותפת לאוניברסיטת חיפה ולאוניברסיטת וורשה.

כן, שהה בשבתונים במחלקה לממשל ובתכנית ללימודי שלום באוניברסיטת קורנל (1988) ובמחלקה למימשל באוניברסיטת ג’ורג’טאון שבוושינגטון (1995 – 1996) שם זכה למילגת  גולדמן (Goldman Visiting Professor).

בשנת 2004, עם פרישתו מאוניברסיטת תל-אביב, זכה שוב במלגת גולדמן, ושהה שנתיים כמרצה אורח במחלקה למימשל באוניברסיטת ג’ורג’טאון (2004 – 2006). עם שובו ארצה, ב-2006, הצטרף פרופ’ בן-צבי למחלקה ליחסים בינלאומיים במסגרת בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ומאז הוא מלמד בה בדרגת פרופסור מן המניין.

מטעם דוברות של משרד החינוך, מסרה הגב’ ענתי מנשורי, לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי בנוסך להוראה מלאה במסגרת החוג ובית הספר ובנוסף להוראה בחסות האוניברסיטה במסגרת הקשורות עימה (דוגמת המכללה לביטחון לאומי), הקים פרופ’ בן-צבי במהלך העשור האחרון – 3 תכניות לימודים חדשות בחסותה של אוניברסיטת חיפה.

האחת, ב-עברית, הנה תוכנית לימודים אקזקוטיבית לתואר שני בתהליכי משא ומתן וקבלת החלטות ביחסים הבינלאומיים, שנועדה להעניק כלי חשיבה, תובנות ופרספקטיבה היסטורית והשוואתית לתלמידים מן המגזר הפרטי והציבורי, העוסקים בתהליכים אלה ברמה הארגונית (התוכנית מעניקה תואר שני ללא תיזה);

השנייה, באנגלית, הנה תוכנית לימודים אקזקוטיבית לתואר שני בדיפלומטיה, שאף היא נועדה לתלמידים המעוניינים בקריירה, בשירות הציבורי או בסקטור הפרטי, הכוללת משא ומתן בסביבה רב-תרבותית כאחד מקווי האפיון העיקריים שלה (גם תוכנית זו, מעניקה תואר שני – ללא תיזה).

התוכנית השלישית, הנה תוכנית בינלאומית מחקרית לתואר שני, שהוקמה בשיתוף עם אוניברסיטת ורשה, והעוסקת אף היא בדיפלומטיה, אך תוך דגש רב יותר על הקניית כישורים מחקריים.

במסגרת תוכנית זו, שוהים התלמידים שנה אחת בחיפה ושנה אחת בוורשה ועבודת ה- מ.א. שלהם נכתבת בהנחייה משותפת של אנשי סגל מ-וורשה ובחיפה. פרופ’ בן-צבי, הקים את שלוש התוכניות הללו, שכולן זכו להצלחה רבה ולמוניטין והוא ממשיך לנהל כיום את שתי התוכניות בדיפלומטיה.

במקביל לפעילותו ארוכת השנים כחוקר בולט, מרצה ויזם של תכניות אקדמיות, תרם פרופ’ בן-צבי, תרומה מתמשכת לקהלי יעד נוספים וזאת הן במרחב האקדמי והן במרחב הציבורי.

בהקשר האקדמי הרחב, בנה פרופ’ בן-צבי, קורס חדש עבור האוניברסיטה הפתוחה (שהכנתו הושלמה ב- 2006) בנושא; “ארצות הברית בזירה הבינלאומית מאז 1945” שכלל, בין היתר, את כתיבתו של ספר מקורי חדש בסוגייה זו (וזאת בנוסף להכנת מקראה מתורגמת וספר מקורות).

פרופ' אברהם בן צבי ברקע כדור הארץ על לוח שחמט | צילום אוני' חיפה | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
פרופ’ אברהם בן צבי

גם היום נמצא פרופ’ בן-צבי בראשיתו של תהליך בנייתו של קורס חדש עבור האוניברסיטה הפתוחה בנושא; “סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל“.

במסגרת זאת הוא ממלא את תפקיד המנחה האקדמי של הקורס ומשתתף גם בכתיבתו של ספר הקורס בנושא. בנוסף, במהלך התקופה שבה כיהן כמרצה באוניברסיטת תל-אביב, היה פרופ’ בן-צבי, חוקר בכיר ב-מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שליד אוניברסיטת תל-אביב (היום ה-INSS) .

במסגרת זו, ערך מחקרים רבים בנושאים  מכווני מדיניות, שנועדו להוסיף ידע ומסגרות חשיבה לציבור רחב, המתעניין בתהליכי עיצוב האסטרטגיה של ישראל בזירת הסכסוך הישראלי-ערבי.

במישור הציבורי הרחב תרם פרופ’ בן-צבי, תרומה מתמשכת בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, בסוגיות הקשורות לפוליטיקה ולהיסטוריה האמריקנית בכלל, ולמערכת יחסיה של ארהב עם ישראל, בפרט.

על רקע מעמדו הבכיר בתחום, הוזמן פרופ’ בן-צבי להשתתף במספר רב של כנסים בינלאומיים בארץ ובחוץ לארץ.

מאמריו וספריו ובמיוחד שני הספרים שראו אור בהוצאת הספרים היוקרתית של אוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק, זכו לביקורות בינלאומיות משבחות והם מצוטטים בהרחבה דרך קבע בספרוּת המחקרית העוסקת ביחסי ארהב עם ישראל.

ספרו; The United States and Israel; The Limits of the Special Relationship, זכה בשנת 1994 ב”פרס לנדאו“. אוניברסיטת תל – אביב, הכירה במעמדו האקדמי הבכיר של פרופ’ בן-צבי ובשנת 2004, מינתה אותו למופקד הקתדרה על שם רומולו בטנקור ב-מדע המדינה.

מעמד זה בא לכלל ביטוי גם במינויים רבים שקיבל לכהן בוועדות מינויים וועדות מקצועיות וכ’שופט של עבודות מחקריות’ רבות בתחומי התמחותו וזאת הן על ידי עורכים של כתבי עת והן על ידי נציגים ונציגות של קרנות מחקר.

היום ממשיך פרופ’ בן-צבי בפעילותו המחקרית, ההוראתית והניהולית הענפה במסגרת אוניברסיטת חיפה.

בתחום המחקרי הוא מוביל את מיזם הקורס החדש של ‘האוניברסיטה הפתוחה’ בנושא מדיניות החוץ של ישראל, שאושר זה לא מכבר ובתחום היזמות הניהולית הוא פועל להרחבתה של תוכנית לימודי התואר הכפול ב’דיפלומטיה‘ במשותפת לאוניברסיטת חיפה ולאוניברסיטת וורשה ולהוסיף לה אוניברסיטאות נוספות, המעוניינות ביצירת קשרים ממוסדים עם תוכנית זו.

פרופ’ בן-צבי, העמיד דור שלם של חוקרים וממשיכי דרך בתחומי התמחות, ששאבו ממנו השראה ותרמו להעשרה נוספת של שדה המחקר.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן