
“לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי”… אם יש מה שיתאר את האיש הנפלא הזה – זה הפסוק הזה מתהילים בעזרתו אהלל ואגדל את שמו של יעקב שהיה כגנות עלי נהר. כל מי שבא במחיצתו – הרגיש מייד חיבה לאיש. סביבתו זהרה במין אור סמוי שחשת ולא ראית.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ אוב’טוויטר’.
כולו היה לב גדול ותופעות הקשיחות לעיתים אותם הפגין – נועדו לתעל את פקודיו/עושי דברו לפעול לטובת משורתיהם. לא היה בכך ולו קורטוב של רוע או סמכות משפילה.
האיש נולד להיות משרת ציבור בצורה הטהורה של ההגדרה והתפקידים הציבוריים אותם מילא – נעשו על טהרת השליחות הציבורית ותמיד תמיד ברוח עזה ומנתבת, חזקה ומתקדמת, מניעה ומביאה לתוצאה.
“ממני תראו וכן תעשו” היה ציווי אותו מילא כל חייו – תמיד קדימה, תמיד ראשון. תמיד בחזית ההתרחשות. תמיד ציוני לאומי גאה.
אם הייתה לו משאלה; “לשרת עד יומי האחרון” – הייתה תשובתו החד משמעית. יציאה לגמלאות כחבריו לשירות – לא באה בחשבון. מעשיו ודרכו הוכיחו זאת. נאה דורש נאה מקיים.
מסלול חייו המגוון במדי המשטרה, השב”ס… ובחליפות המנכ”ל האזרחיות – העידו על מגוון כישוריו, תבונתו הטבעית, חושיו המדויקים כושר ההסתגלות שלו ויכולת הלימוד והכרת הזירות החדשות בהן תפקד.
הוא היה איש חמודות; תמיר יפה תואר, מוקפד בהופעותיו, נקי ומסודר תמיד ובכל מצב. איש של אנשים, חבר אמת לחבריו, מסור לפקודיו ולעובדי משרדו. איש שכיות חמדה.
דרכינו הצטלבו לפרקים ואף על פי הריחוק, היינו קשורים נפשית ומכל הלב וילדיי הכירו והוקירו ואהבו אותו והוא הרעיף עליהם אהבת אמת שהייתה מתפרצת ממנו עם כל מפגש איתם.
אהבתיך יעקב וחשבתי שתחיה לנצח – אסור שאיש כמוך, ייפטר מעולם זה שזקוק להמונים שכמותך.
בליבי תמשיך לחיות.
אזכר תמיד בחיבוקים שלנו, בעיניך הבורקות, תרתי משמע, בחיוכים ובליטופים, כמו שרצינו לאגור גשמיות הנגיעות בהווה – לעתיד, לפעמים שהמקום מרחיקנו זה מזה.
צר לי עליך אחי גנות!
איך נפל גיבור?
_______
* יעקב גנות (ינואר 1947 – 3 ביולי 2024). כיהן כמנכ”ל רשות שדות התעופה, כמנכ”ל המשרד לביטחון הפנים, מנכ”ל משרד התחבורה, ראש מינהל האוכלוסין (לאחר מכן, שהפך ל-רשות האוכלוסין וההגירה) וכן כ-נציב בתי הסוהר. יהי זיכרו ברוך.