פאינה קירשנבאום (65) משהייתה סגנית שר הפנים וחברת הכנסת ה-18 מטעם מפלגת ישראל ביתנו ומזכל המפלגה (24 בפברואר 2009 עד-16 באוקטובר 2012) אשר הגישה את בקשתה לעיכוב ביצוע המאסר עד לאחר הכרעה בערעור שהגישה בגין הרשעתה ובגין העונש שהוטל עליה בעבירות מתחום טוהר המידות ומעשי שחיתות שלטונית וגזר עליה בין היתר 10 שנות מאסר בפועל, קנס בגובה 900,000 ₪ וחילוט בסך מיליון ₪ – נדחתה היום (רביעי, י”ד בחשון התשפ”ב) על ידי בית המשפט העליון (כב’ השופטת ענת ברון).
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
כב’ השופטת ענת ברון, אמרה בין היתר בדיון; “על פני הדברים, נראה, כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין להתקבל, אינם מן המשופרים”.
כזכור בית המשפט המחוזי (כב’ השופט ירון לוי) הרשיע את פאינה קירשנבאום ב- 25 במרץ2021 , בלקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון, שימוש במרמה, בעורמה ובתחבולה במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס.
בחלק מן האישומים, זוכתה קירשנבאום, מעבירות של בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, לקיחת שוחד והלבנת הון בחלק אחר מהאישומים.
ביולי, אותה שנה, גזר בית המשפט את עונשה ל־10 שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, קנס בסך 900 אלף ₪ וחילוט בסך מיליון ₪, מכלל הנכסים שנתפסו במהלך החקירה.
בגין הרשעה זו, הגישה קירשנבאום, ערעור הן על הכרעת הדין והן על העונש שהוטל עליה, במקביל הוגשה גם בקשה ל‘עיכוב ביצוע העונש’ עד לאחר ההכרעה בערעור.
במסגרת ההחלטה בבקשה ל’עיכוב ביצוע‘ קבע בית המשפט, כי: “… כידוע הכלל הוא שנאשם, יחל לרצות את עונשו מיד לאחר מתן גזר הדין בעניינו.
הגשת ערעור, אינה מצדיקה, כשלעצמה, את עיכוב הביצוע, ועל הנאשם, מוטל הנטל לשכנע, כי הטעמים התומכים בעיכוב ביצוע העונש, גוברים על האינטרס הציבורי שבביצועו המיידי”. (סעיף 17 להחלטה).
בית המשפט העליון, עוד הוסיף, כי; “העבירות שבהן הורשעה המבקשת הן בעלות חוּמרה יתרה, כך במיוחד לנוכח ריבוי העבירות והצטברותן…
במעשים שביצעה המבקשת כמפורט בהכרעת הדין, יש כדי לפגוע פגיעה קשה באמון הציבור בתקינות פעילות המינהל וב”כללי המשחק” הדמוקרטיים.
█ “הכספים שהתקבלו מ’תנועת עזרא‘ שימשו לא רק לצורכי המפלגה, אלא גם לצרכיה האישיים של המבקשת ולצורכי בני משפחתה”
הם פוגעים באמון שנותן משלם המסים באלה המופקדים על תקציב המדינה, ובאמונתו, כי השימוש בכספים אלה, ייעשה משיקולים עניינים ולטובת הציבור.
בנסיבות אלה, האינטרס של השבת אמון הציבור בשלטון, מקבל משנה חשיבות, באופן שיש בו, כדי לתמוך בריצוי מיידי של העונש…
על פני הדברים, נראה, כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין להתקבל אינם מן המשופרים; למצער, האפשרות שחלק משמעותי מהטענות ביחס להכרעת הדין, יתקבלו, עד כדי שתקופת המאסר תקוצר באופן משמעותי משום כך ותעמוד על פחות ממספר שנים ניכר – אינה נדמית כסבירה בשלב זה..” (סעיף 18 להחלטה)
בנוסף נקבע, כי: “אין לקבל את התמונה שהמבקשת חפצה לצייר בבקשתה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, כאילו ממצאי המהימנות מתבססים (לחלוטין או עיקרם) על “היגיון כללי” או על ראיות שאין בבחינתן יתרון לערכאה הדיוּנית על פני ערכאת הערעור…
על פני הדברים, לא נראה, כי נפלה טעות מהותית ובולטת לעין בהערכת המהימנות או כי הערכאה הדיוּנית אימצה גרסה מופרכת וחסרת היגיון, או כי הערכאה הדיוּנית, התעלמה לחלוטין מראיות או לא שמה לב לפרטים מהותיים בחומר החקירות“. (סעיף 21 להחלטה)
בנוגע לאחת מהטענות שעלו על ידי המבקשת, כי קבלת טובת הנאה מתנועת “עזרא” אינה שוחד אלא התחשבנות בין תאגידים, קבע בית המשפט; “ואולם הטענה רחוקה מלשכנע.
על פי ממצאי העובדה שקבע בית המשפט המחוזי, הכספים שהתקבלו מ’תנועת עזרא‘ שימשו לא רק לצורכי המפלגה, אלא גם לצרכיה האישיים של המבקשת ולצורכי בני משפחתה.
זאת לרבות מימון טיסות לחוץ לארץ של המבקשת ושל בני המשפחה, רכישת מוצרי אלקטרוניקה למבקשת ועוד.
במצב דברים זה, הטענה, כי מדובר ב”התחשבנות בין תאגידים קשורים” לכל הפחות מתמיהה.
█ “אף אם אניח לטובת המבקשת, כי בית המשפט זה, יראה לנכון להתערב הן בהכרעת הדין הן ב-גזר הדין, לנוכח האמור, נראה שעונשה של המבקשת נמדד בכל מקרה בשנים והן מועטות”
זאת ועוד; יחסי “התן קח” בין המפלגה “עזרא“, שאותם מציגה המבקשת כ”התחשבנות בין תאגידים קשורים” מעוררים את החשש שתואר….;
ולפיו, הגופים הזוכים לתמיכה, אינם בהכרח כאלה המיטיבים עם הציבור, אלא אלה המוכנים לשלם חלק מכספי התמיכה למעניק בתמורה. וגם משום כך, הטענה מעוררת קושי, בלשון זהירה. (סעיף 26 להחלטה)
בנוגע לטענה אחרת שהעלתה המבקשת לפיה בית המשפט המחוזי, טעה כאשר זקף לחובתה את אי זימונו של גודובסקי לעדות.
נקבע; “…הלכה היא, הן במשפט הפלילי הן במשפט האזרחי, שאם בעל דין, נמנע מהצגת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו בלא הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה אותה ראיה, הייתה פועלת נגדו…” (סעיף 30 להחלטה)
עוד הוסיף בית המשפט העליון; “אף אם אניח לטובת המבקשת, כי בית המשפט זה, יראה לנכון להתערב הן בהכרעת הדין הן ב-גזר הדין, לנוכח האמור, נראה שעונשה של המבקשת נמדד בכל מקרה בשנים והן מועטות”. (סעיף 32 להחלטה).
דוברת מחוז תל אביב, באגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים, עורכת דין הילה ימיני, מסרה לאתר ’כאן ישראל| כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי את המדינה, ייצגו בערעור עורך דין דר’ מאור אבן חן ועורכת דין יעל שחף לוי מן המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
לאור האמוּר בחודש הבא; 15.12.2021, תתחיל פאינה קירשנבאום בריצוי עונש המאסר.
◄ אל ההחלטה; דחיית בקשה לעיכוב ביצוע של פאינה קירשנבאום מיום 19.10.21.
