מעיון ב’דוח הסיכום השנתי של פְּרַקליטות המדינה לשנת 2019′ בראשות (ממלא מקום בפועל של פרקליט המדינה) אביחי מַנדלבליט שנכנס לתפקידו ב-2 במאי 2020, דר’ אביחי מנדלבליט, המתפרסם, היום (ראשון, כ”א בחשון התשפ”א) זו השנה החמישית ומהווה חלק מתהליך רחב המקודם בפרקליטות המדינה וב’משרד המשפטים’ כולו, להנגשת מידע ונתונים לציבור הרחב. הפרקליטות, מבהירה, כי היא רואה ביכולתה להפיק נתונים מהימנים על אודות עבודתה כלי ניהולי שנועד לשפר את עבודתה, להציף נושאים לדיון ולהביא לייעול תהליכי עבודה בארגון ולקידום האינטרס הציבורי.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בהודעה מטעם הפרקליטות, נמסר, כי הדין וחשבון לשנת 2019, המתפרסם השנה, הינו המקיף והמפורט ביותר שפורסם עד כה והוא כולל נתונים נוספים ומפורטים יותר מאלה שהוצגו בעבר.
הדוח אף כולל נתונים חדשים אשר טרם פורסמו, לגבי חלק מתחומי הפעילות של החטיבה הפלילית והחטיבה האזרחית בפרקליטות ובהם ההליכים בפני ועדות השחרורים, היבטים ופילוחים חדשים בעבודת יחידת הסייבר, עתירות הנוגעות לבחירות לכנסת ועוד.
הדוח כולל גם לראשונה, פרקים ובהם עיון מעמיק בשורה של נושאים; עבירות מין, סכסוכי עבודה קיבוציים, תיקי תכנון ובנייה בישראל (בדגש על עתירות נגד הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (“הותמל“) והוועדה לתשתיות לאומיות (“הותל“) ותיקי נזיקין ותביעות נאשמים לאחר זיכוי בהליך פלילי.
כידוע, פְּרַקליטות המדינה מייצגת את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בתי המשפט ובתי הדין השונים, על כל ערכאותיהם. הפרקליטות היא חלק מהרשות המבצעת של מדינת ישראל, ופועלת ארגונית כחלק ממשרד המשפטים.
עשיית הפרקליטות, מתפרסת על תחומי משפט רבים, בהם; הפלילי, האזרחי, החוקתי והמינהלי, הכלכלי-פיסקאלי, דיני עבודה וכן המשפט הבינלאומי.
הדוח המתפרסם, היום, מאפשר בקרה וביקורת על עשיית הפרקליטות מתוך הכרה בחשיבותם לקידום הליכי שיפור והתייעלות. בפרקליטות רואים בדוח הזדמנות להתפתחות, השתפרות וצמיחה, להסתכלות ולמידה מן העבר ולמחשבה על העתיד.
הדוח השנתי כולל, בין היתר, נתונים על אודות פעילות פרקליטות המדינה – מחוזותיה הפליליים והאזרחיים ויחידות המטה ובכלל זאת מחלקת הבגצים, מחש, יחידת הסייבר, המחלקה למשפט העבודה והמחלקה הפיסקאלית ועוד וכן, נתונים על שיעור ההרשעות ושיעור הסדרי הטיעון במשפטים הפליליים שהסתיימו בשנת 2019.
את עריכת הדין וחשבון ופרסומו הובילה עורכת דין מורן לביא, האמונה על תחום ה-Data (דאטה) בפְּרַקליטות המדינה מטעם יחידת הניהול.
▼ להלן מספר נתונים בולטים לשנת 2019;
- כוח אדם;
- בפרקליטות, הועסקו נכון לסוף שנת 2019 כ-2,093 עובדים, מתוכם 1,184 פרקליטים, 169 עובדים מינהליים, 372 מתמחים, 129 סטודנטים, 101 בני שירות ו-38 חוקרי מחש.
- ניהול נשי – 63% מהמנהלים בפרקליטות, הם; נשים.
- ארגון “צעיר” – 35% מהפרקליטים הם עד גיל 35, ובסך הכל 61% מהפרקליטים הם עד גיל 40.
- כ-8% מעובדי הפרקליטות הם בני החברה הדרוזית, הערבית והצ’רקסית, מחציתם פרקליטים. שיעור זה עלה ב-57% מאז 2014.
- 42 מעובדי הפרקליטות (2%) הם יוצאי אתיופיה. מדובר בגידול של כ-10% משנת 2018.
- תיקי חקירה;
- במהלך 2019 העבירה משטרת ישראל לפרקליטות כ-31 אלף תיקי חקירה, 37% מתוכם עם המלצת גניזה.
- כ-67% מתיקי הפרקליטות (כ-19 אלף תיקים) שנפתחו בפרקליטות בשנת 2019 טופלו בתוך כחודש ממועד קבלתם.
- בדומה לשנים קודמות, כ-39% מתיקי הפרקליטות עסקו בעבירות אלימות, 18% בעבירות מין, 8% בעבירות רכוש וכ-7% בעבירות הונאה.
- בשנה זו נסגרו במחוזות הפרקליטות כ-17 אלף תיקים, מבלי שהוגש בהם כתב אישום (מדובר בתיקים שנפתחו במהלך 2019 ובשנים קודמות). כמחצית מהתיקים נגנזו בעילה של חוסר ראיות, 23% נגנזו בעילה של מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין ו-18% נגנזו בעילה של חוסר אשמה. ביחס לעילת חוסר אשמה מדובר בהמשך מגמת העלייה שהחלה לפני כשנתיים, נוכח השינוי בהנחיית פרקליט המדינה בעניין זה.
- כתבי אישום ותוצאות הליכים משפטיים;
- כ-4,000 כתבי אישום הוגשו בשנת 2019. כשליש מהם בעבירות אלימות כעבירה מרכזית, וכחמישית בעבירות מין.
- בממוצע רב-שנתי, מגישה הפרקליטות, מדי שנה כתבי אישום בכ-22% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ואשר לא הומלץ מראש על ידי המשטרה לגנוז אותם.
- 84% מכתבי האישום שהסתיימו לאחר הליך שיפוטי בשנת 2019, הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית.
- אכיפה אזרחית; היחידה לאכיפת אזרחית ומחוזות הפרקליטות הגישו 184 תביעות יזומות, בהיקף של כ-706 מיליון שקלים, רובן המוחלט בתחום הנזיקין, המקרקעין, חוזים וחיובים.
להלן הפניות לנושאים ולנתונים בולטים המובאים בהרחבה בדוח;
הפרקליטות הפלילית
▼תיקי פרקליטות
הפרקליטות מטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל, העוסקים בעבירות החמוּרות שבספר החוקים. יתר התיקים מטופלים בעיקר על ידי חטיבת התביעות במשטרת ישראל.
גם בשנת 2019, חלה ירידה במספר תיקי החקירה שהועברו ממשטרת ישראל לעיון הפרקליטות, כאשר הועברו כ-31,700 תיקי חקירה (לעומת כ-34,300 שהועברו ב-2018), ונפתחו על בסיסם כ-29 אלף תיקי פרקליטות.
יצוין, כי תיק פרקליטות, יכול לכלול יותר מתיק חקירה אחד, ותיק פרקליטות, יכול להוליד יותר מכתב אישום אחד.
בכ-37% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2019 המליצה המשטרה לסגור את התיק. מאחר שהתיקים המועברים לפרקליטות מהמשטרה הם בגין עבירות שאין בסמכות המשטרה להכריע בהן, התיקים הללו, מועברים לעיון ראשוני של פרקליט.
במרבית התיקים אישרה הפרקליטות את המלצת המשטרה לגניזת התיק ובמיעוט מובהק מהתיקים הללו, הוגש כתב אישום, על אף המלצת הגניזה.
בשנת 2019 נסגרו במחוזות הפרקליטות כ-17 אלף תיקים שנפתחו בפרקליטות בשנת 2019 או בשנים קודמות, מבלי שהוגש בהם כתב אישום. עילות הסגירה המרכזיות, הינן חוסר ראיות (49%) נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (23%) וחוסר אשמה (18%).
מהתרשים להלן ניתן לראות, כי ב-2019, נמשכה מגמת העלייה בשיעור התיקים שנגנזו בעילה של חוסר אשמה (18% לעומת 15% בשנת 2018 ו-12% ב-2017).
עלייה זו נובעת בין השאר מתיקון הנחיית פרקליט המדינה 1.3, ששינתה את נקודת האיזון בין תיקים שנסגרים בעילה של חוסר אשמה לתיקים שנסגרים בעילה של חוסר ראיות.
זאת, במטרה להוביל במכוון לכך שיותר תיקים ייסגרו בעילת חוסר אשמה, המיטיבה יותר עם החשוד. משמעות הדבר היא שלאלפי אזרחים נוספים נסגר התיק בעילת היעדר אשמה, ולא בעילת היעדר ראיות, על כל המשתמע מכך.
▼תיקים הממתינים לבירור דין (מב”ד)
ממתין לבירור דין (מבד) הוא תיק שנפתח בפרקליטות וטרם התקבלה בו החלטה להגיש כתב אישום או לגנוז אותו באחת מעילות הגניזה.
בשנים האחרונות הפרקליטות שמה לה כמטרה מרכזית לצמצם את מלאי התיקים הממתינים להכרעה בכלל ובפרט את מלאי התיקים הממתינים להכרעה תקופה של למעלה משנתיים ובין שנה לשנתיים.
כאמור לעיל, כשני שלישים מתיקי הפרקליטות, טופלו בתוך חודש ממועד קבלתם מהמשטרה.
נכון לסוף שנת 2019, נותרו בכלל הפרקליטות רק 226 תיקים הפתוחים למעלה משנתיים ואשר טרם התקבלה בהם החלטה סופית (כולם בשלבי טיפול מתקדמים).
מתוך תיקים אלה, ב-158 תיקים התעכבה קבלת ההחלטה הסופית מסיבות שאינן תלויות בפרקליטות.
▼כתבי אישום
במהלך שנת 2019 הוגשו על ידי מחוזות הפרקליטות 4,003 כתבי אישום (לא בהכרח בגין עבירות שבוצעו בשנה זו), ירידה קלה ביחס ל-2018, בה הוגשו 4,096 כתבי אישום.
כמחצית מכתבי האישום הוגשו לבתי משפט השלום, 37% לבתי המשפט המחוזיים, 10% לבתי המשפט לנוער ו-4% לבתי המשפט לתעבורה.
מתוך כתבי האישום שהוגשו בשנת 2019, עבירות האלימות הן בעלות הנפח המשמעותי ביותר (29%) ולאחר מכן עבירות המין (20%) והסמים (9%).
המחוז שהגיש את מרב כתבי האישום הוא מחוז דרום (21%) לאחריו מחוז מרכז (19%) ירושלים (18%), חיפה ותל אביב (15% כל אחד), צפון (11%) ומיסוי וכלכלה (1%).
פילוח תחומי כתבי האישום בכל מחוז מצוי בתרשים 13 שבעמוד 27 בדוח.
בצד 56% מכתבי האישום שהוגשו בשנה החולפת הוגשו גם בקשות למעצר עד תום ההליכים או לשחרור בתנאים מגבילים של הנאשמים.
▼תוצאות ההליכים הפליליים שהסתיימו ב-2019
בשנת 2019 הופיעו פרקליטים מכל המחוזות הפליליים בכ-74 אלף דיונים בבתי משפט השלום והמחוזי ברחבי הארץ, כ-72% מההופעות היו בפני ערכאה ראשונה.
בשנה זו, הסתיימו בבתי המשפט כ-4,408 הליכים שיפוטיים, שהתנהלו נגד כ-5,688 נאשמים (כמובן שאין מדובר בהליכים שהחלו כולם באותה שנה).
כ-84% מהנאשמים, הורשעו הרשעה מלאה או חלקית. לגבי 5% נוספים, נקבע, כי הם ביצעו את העבירה אך הם לא הורשעו (“אי הרשעה“) ו-3% זוּכו באופן מלא.
ביחס ל-3% נוספים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום, ולגבי 3% נוספים הופסקו או הוּתלו ההליכים.
בדומה לשנים קודמות, ההליך השיפוטי של כ-81% מהנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שמשפטם הסתיים באי-הרשעה בשנה זו, הסתיים במסגרת הסדר טיעון (והם מהווים 69% מכלל הנאשמים שמשפטם הסתיים ב-2019). 86% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
▼ערעורים פליליים
בשנת 2019, הוגשו בסך הכל כ-3,040 ערעורים לבית המשפט העליון ולבתי המשפט המחוזיים, כ-87% מהערעורים הוגשו על ידי הנאשמים ולא על ידי המדינה.
לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ הוגשו 2,558 ערעורים פליליים. ערעורים אלו, הוגשו הן ביחס לתיקים נוהלו בערכאה הראשונה על ידי יחידות הפרקליטות (393) הן ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על ידי יחידות התביעה המשטרתית או יחידות אחרות (2,157).
במהלך 2019, התקבלו פסקי דין ב-422 ערעורים שנשמעו בבתי המשפט המחוזיים, ש-82 מתוכם הוגשו על ידי המדינה.
כ-67% מערעורי המדינה בערכאה זו התקבלו באופן מלא או חלקי, לעומת כ- 35% מערעורי הנאשמים שהתקבלו באופן מלא או חלקי.
לבית המשפט העליון הוגשו בתקופה זו 488 ערעורים פליליים ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה ראשונה על ידי יחידות הפרקליטות, 16% מהם הוגשו על ידי המדינה והיתר על ידי הנאשמים.
79% מהערעורים נסובו על גזר הדין (קולת העונש או חומרתו). במהלך 2019, התקבלו פסקי דין ב-679 ערעורים שנשמעו בבית המשפט העליון, מתוכם 74 הוגשו על ידי המדינה. 54% מערעורי המדינה, התקבלו באופן מלא או חלקי על ידי בית המשפט.
מבין ערעורי הנאשמים שהוכרעו בשנה זו, 75% נדחו או נמחקו ורק רבע התקבלו באופן מלא או חלקי.
▼עבירות מין
הדוח השנתי, כולל השנה פרק שבו מבט מעמיק על עבירות המין (עמ’ 85-73 לדוח). הטיפול בעבירות אלו, המהוות חלק לא מבוטל מעבודת הפרקליטות, מציב אתגרים מקצועיים ומרובים בעיקר באשר לניתוח הראיות, אשר מאופיינות בעדויות מאוחרות “כבושות” ומורכבות, עדויות יחידות, לעיתים מקוטעות או מתפתחות.
בנוסף, נדרש קשר ייחודי וליווי של נפגעי העבירה לאורך ההליך בתחום רגיש זה. ניתוח הראיות בתחום זה מצריך מיומנות ומקצועיות רבה ולעיתים רבות נדרש גם מפגש עם נפגע/ת העבירה לצורך התרשמות, בטרם תתקבל החלטה על הגשת כתב אישום או סגירת התיק.
גם מצבם הנפשי, יכולתם ורצונם של נפגעי העבירה בהליך ולאורך ההליך נשקלים בכובד ראש בכל “צומת” של קבלת החלטות.
הרף הראייתי להגשת כתב אישום בעבירות מין הוא כמו בכל תיק אחר – “סיכוי סביר להרשעה” ולכן, ישנם תיקים שנסגרים בפרקליטות, בעיקר בשל היעדר ראיות מספיקות, אולם אחוז התיקים הנסגרים בעבירות מין אינו גדול משיעור התיקים הנסגרים בשאר תיקי הפרקליטות.
בשנת 2019, נפתחו בפרקליטות 4,021 תיקים אשר כללו לפחות עבירת מין אחת, ביחס ל-4,630 חשודים. תיקים אלה מהווים 15% מתיקי הפרקליטות שנפתחו בשנת זו. 28% מהתיקים הומלצו על ידי המשטרה מראש לגניזה.
בשנים האחרונות, ניכרת עלייה במספר כתבי האישום בעבירות מין המוגשים על ידי הפרקליטות.
בשנת 2019, הגישה הפרקליטות סך 696 כתבי אישום שכללו לפחות עבירת מין אחת.
ב-57% מכתבי האישום העבירה החמורה ביותר הייתה מעשה מגונה, ב-12% עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, ב-8% אינוס, ב-7% מעשה סדום וב-6% עבירה של מעשה מגונה בפומבי.
בשנת 2019, הסתיימו 691 הליכים שיפוטיים שהתנהלו כנגד 714 נאשמים בעבירות מין.
ביחס לכ-74% מהנאשמים, החליט בית המשפט להרשיע הרשעה מלאה או חלקית (לעומת 84% בכל ההליכים).
לגבי 9%, נקבע, כי הם ביצעו את העבירה, אך הם לא יורשעו (לעומת 5% בכל ההליכים) ו-5% זוכו באופן מלא (לעומת 3% בכל ההליכים).
▼ועדות שחרורים
ועדות שחרורים הן ועדות מינהליות בעלות סמכויות מעין שיפוטית ובהן הסמכות להחליט על שחרורם על-תנאי של אסירים שעונשם עולה על שנת מאסר אחת ושריצו לפחות שני שלישים מתקופת מאסרם.
על החלטות הוועדה, ניתן להגיש עתירה מינהלית לביהמש לעניינים מינהליים ועל פסק דינו ניתן לבקש רשות ערעור לעליון.
פרקליטויות המחוז הפליליות מופיעות בהליכים אלה מטעם היועמש ומציגות בפני הוועדה את האינטרס הציבורי בשאלת שחרורו המוקדם של כל אסיר.
בבקשות רשות ערעור בבית המשפט העליון, מופיעים מטעם היועמש פרקליטי מחלקת הבגצים. כ-20% מכ-74 אלף הדיונים בהם הופיעו הפרקליטים במחוזות הפליליים בשנת 2019 (כ-15 אלף דיונים) היו קשורים בהליכי השחרור המוקדם של האסיר או במאסר עצמו.
בשנה זו, התקבלו החלטות בכ-3,000 בקשות לשחרור מוקדם לאחר ריצוי שני שלישים מתקופת המאסר, 44% מתוכן התקבלו (ב-21% מהמקרים היה זה בהסכמת היועמש) ואילו ב-56% מהמקרים הבקשה נדחתה.
▼משפטים חוזרים
בשנת 2019, הוגשו 23 בקשות למשפט חוזר, בהן טיפלה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. ב-15 בקשות מתוכן, ניתנה החלטה על ידי ביהמש העליון, מהן נדחו 14 ואילו 1 התקבלה בהסכמת הפרקליטות.
עוד נדחו בשנה זו, 9 בקשות למשפט חוזר שהוגשו בשנים קודמות.
▼עבירות הסתה לאלימות, לגזענות ולטרור
מדיניות התביעה הכללית בכל הנוגע לעבירות המשיקות לחופש הביטוי היא ככלל מדיניות זהירה ומצמצמת. לפיכך, נקבעה הנחיה 14.12 להנחיות פרקליט המדינה, הדורשת אישור מראש של המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) לפתיחה בחקירה או לסגירת תיק בעניין בעל רגישות ציבורית רבה.
אישור שכזה נדרש לפתיחה בחקירה או לסגירת תיק, בין היתר, בעבירות של הסתה לאלימות, לגזענות ולטרור. נוכח חשיבותו של חופש הביטוי, המחוקק, אף קבע, כי טרם העמדה לדין בעבירות אלה, נדרש אישורו של היועץ המשפטי לממשלה להעמדה לדין.
בשנת 2019, התקבלו בפרקליטות 173 בקשות של המשטרה לאשר פתיחה בחקירה בחשד להסתה, 140 מהן בגין הסתה לאלימות ולטרור ו-33 בגין הסתה לגזענות. מדובר בירידה ביחס ל-2018.
ב-2019, אושר להגיש 20 כתבי אישום בגין הסתה לאלימות ולטרור ואחד נוסף בגין הסתה לגזענות. גם כאן מדובר בירידה משמעותית ביחס לשנים הקודמות. כמו כן, ב-10 כתבי אישום בשנה החולפת, נכללה נסיבה מחמירה של ביצוע העבירות ממניע גזעני או ממניע של עוינות כלפי ציבור.
▼אכיפה כלכלית
בשנים האחרונות השלימה הפרקליטות פריסת חוליות אכיפה כלכלית בכל המחוזות, במטרה להעצים את אפקטיביות הטיפול בשלילה של רכוש שהופק מביצוע עבירות חמורות.
כחלק מהמאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת, שמה לה הפרקליטות בשנים האחרונות כיעד מרכזי, להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי או נשללים מהעבריין בדרך אחרת בצו שיפוטי.
בחילוט סופי הכוונה היא להעברה של רכוש (הקשור לעבירה או רכוש בשווי רכוש שהולבן) לקניינה של המדינה, במטרה להגיע לתוצאה צודקת יותר, לעקר את הכדאיות שבפשיעה, למנוע המשך ביצוען של עבירות נוספות תוך שימוש ברכוש ולהגביר את ההרתעה.
במסגרת כתבי אישום שהוגשו במהלך שנת 2019, ביקשה הפרקליטות שבית המשפט יורה על חילוט רכוש מעבריינים בהיקף של כ-325 מיליון שקל (לעומת כ-262 מיליון שקל ב-2018). בקשות, אלו נוגעות, ברובן המכריע, לתפיסות שהיו בשנים קודמות.
צפוי, כי כתבי האישום ובקשות החילוט, יתבררו במהלך השנים הבאות בבתי המשפט השונים עד לקבלת החלטה סופית.
מניתוח התיקים שהסתיימו בגזר דין בשנת 2019 (כתבי האישום, הוגשו בדרך כלל, כמה שנים קודם לכן), עולה, כי מלכתחילה בתיקים אלה הוגשו בקשות חילוט בהיקף של 189 מיליון ₪ ובסופו של יום נשללו מהעבריינים בהחלטות שיפוטיות כ-168 מיליון ₪ (מהם 91 מיליון ₪ באמצעות חילוט + מיליון ₪ באמצעות שוּמות מס שיצאו על הפקת הכנסות מהפעילות הפלילית) וסכומים נוספים בהטלת קנסות.
בעמ’ 43-42 בדין וחשבון, תמצאו גרפים ונתונים נוספים בעניין אכיפה כלכלית.
▼המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה
המחלקה היא יחידת מטה בפרקליטות המדינה האמונה על נושא התביעה בתחום התכנון ובנייה, התביעה העירונית ברשויות המקומיות והתביעה הממשלתית במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך ובתאגידים הסטטוטוריים.
המחלקה משמשת בית מקצועי לתובעים פליליים הפועלים מכוח הסמכה מאת היועץ המשפטי לממשלה; כ-200 תובעים בתחום התכנון והבניה, כ-200 תובעים ב-21 גופי תביעה מדינתיים (במשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וכו’) וכ-275 תובעים ב-255 גופי תביעה ברשויות המקומיות, תובעים אשר מהווים חלק משמעותי וחשוב במערך התביעה הכללי.
במהלך שנת 2019, הוגשו כ-3,100 כתבי אישום בתחום התכנון והבנייה ברחבי הארץ על ידי התובעים בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, לעומת 2,800 כתבי אישום ב-2018.
סך הקנסות בתיקי תכנון ובנייה של הוועדות המקומיות עמד ב-2019 על כ-88 מיליון שקל, לעומת כ-70 מיליון שקל ב-2018 וכ-59 מיליון שקל ב-2017.
▼המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש)
המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש) הינה מחלקה בפרקליטות המדינה. מדובר בגוף עצמאי, חיצוני ובלתי תלוי במשטרה, שבו משרתים חוקרים, פרקליטים ועובדי פרקליטות ובראשו עומד מנהל בדרג של פרקליט מחוז, הכפוף לפרקליט המדינה.
זו מחלקה ייחודית, המתאפיינת בשילוב דיסציפלינות מקצועיות שונות (עבודת פרקליטות, חקירות, מודיעין) ופועלת ככוח משימה משולב. בסמכות מחש לחקור חשדות לעבירות שבוצעו בידי שוטרים ואשר העונש בצידן עולה על שנת מאסר אחת.
מחש, מוסמכת לחקור גם אזרחים החשודים בביצוע עבירה, יחד עם אנשי משטרה וכן, חשדות הנוגעים לביצוע עבירות על ידי אנשי שבכ במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועמש (ולמעט תלונות נחקרים).
מחש, מחויבת לפעול בנחישות למיצוי הדין עם שוטרים שנמצא, כי עברו עבירות ולחתור לחקר האמת מתוך גישה בלתי מתפשרת כלפי שימוש לרעה בכוח ובסמכות, כל זאת מתוך הבנה עמוקה לצורך לשמור על אמון הציבור במערכת האכיפה, בפרט כאשר מדובר במתלוננים הנמנים על אוכלוסיות חלשות.
מחש, חוקרת אירועים רגישים ומורכבים בהם נעשה שימוש בכוח, בין השאר, אגב הפרות סדר, במהלך הפגנות ובעת פינוי או הריסת מבנים. בכל מקרה, מחש פועלת אך ורק על-פי אמות מידה מקצועיות ואינה מבחינה בין אדם לאדם ובין שוטר רם–דרג לשוטר זוטר.
בשנת 2019 הגישה מחש 66 כתבי אישום, נחתמו 32 הסדרים מותנים ו-335 תיקים, הועברו לבחינת מחלקת המשמעת במשטרת ישראל.
מחויבותה של מחש למיצוי הדין עם שוטרים שנמצאו די ראיות לכך שעברו עבירות אלימות באה לידי ביטוי בנתון לפיו למעלה משליש מ-66 כתבי האישום הם בגין עבירות אלימות.
20% מכתבי האישום הוגשו בגין עבירות על טוהר המידות והסדר הציבורי (ובהן שוחד, הפרת אמונים, שיבוש הליכי משפט ובידוי ראיות) ו-18% בגין עבירות מין והטרדה מינית.
בכ-83% מכתבי האישום שהגישה מחש בגין עבירות מין והטרדה מינית, נפגעי/ות העבירה היו שוטרים/ות.
מתוך 80 תיקים שהסתיימו בשנת 2019, 63 מהם (79%) הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית, או בקביעה’ כי העבירה בוצעה אך הנאשם לא יורשע.
בשנת 2019, קיבלה מחש החלטות סופיות בכ-2,400 תיקים;
– תיקים לאחר חקירה באזהרה (23% מהתיקים בהם התקבלה החלטה); ב-539 תיקים התקבלה החלטה לאחר חקירה באזהרה של שוטר אחד או יותר.
ב-66 תיקים הוגש כתב אישום פלילי; ב-32 תיקים נחתמו הסדרים מותנים; 127 תיקים הועברו לטיפול מחלקת המשמעת במשטרה, חלקם עם החלטה מחייבת על העמדה לדין משמעתי וחלקם לבחינה או עם המלצה להעמדה לדין משמעתי.
המשמעות היא שב-42% מהתיקים בהם היתה חקירה פלילית של מחלקת החקירות במחש, החליטה פרקליטות מחש על המשך טיפול – פלילי או משמעתי.
– תלונות שנבדקו (בהליך “בדיקה מקדימה”) והתברר, כי אינן מצדיקות חקירה פלילית (15%); אלו תיקים שלאחר ביצוע הליכי בדיקה קבע פרקליט בכיר, כי הופרך בהם החשד הראשוני, בין משום שנמצא שהשוטר פעל כדין ובין אם משום שנמצא שמעשיו אינם מצדיקים את זימונו לחקירה פלילית.
ככל שעולה מתיקים אלה חשד לביצוע עבירה משמעתית, הם מועברים להמשך טיפול מחלקת המשמעת במשטרה. 49 מתוך 364 התיקים שנגנזו במסלול זה הועברו למחלקת המשמעת.
– תלונות ללא חקירה באזהרה וללא בדיקה פלילית (62%); מדובר בפניות שמתקבלות במחלקה ונבחנות באופן מקצועי על ידי ראש צוות חקירה ופרקליט מוסמך ולאחר בחינתן, כאמור, נמצא, כי אין מקום לפתיחה בחקירה או בבדיקה פלילית.
ככל שהתלונות מעלות חשד לביצוע עבירה משמעתית, הן מועברות להמשך טיפול מחלקת המשמעת במשטרה (וכך נעשה לגבי 159 תיקים ב-2019).
56% מהתיקים הללו נגנזו ב-2019 בשל היעדר עבירה פלילית או משום שאינם בסמכותה של מחש.
▼יחידת הסייבר
יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה אחראית על 3 תחומי עיסוק מרכזיים:
א. ניהול הליכים פליליים – בתיקים הנחקרים בעיקר על ידי יחידת הסייבר הארצית ו-יחידה 105 לחקירת עבירות מין כלפי קטינים ברשת בלהב 433 ומחלקת החקירות ברשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים;
ב. ניהול מהלכי אכיפה אלטרנטיבית, המתמקדים בהסרה, חסימת גישה או צמצום חשיפה לתכנים בלתי-חוקיים;
ג. לשמש כיחידת המטה בתחומי הסייבר וה’סיגינט‘ הנחייה מקצועית, ליווי וייעוץ בתחומי עבירות המחשב, ראיות דיגיטליות, האזנות סתר ונתוני תקשורת ליחידות הפרקליטות השונות, לרשויות החקירה והביטחון וליתר יחידות המשרד.
בשנת 2019, נפתחו ביחידת הסייבר 56 תיקי פרקליטות פליליים (חלק ניכר מהם מרובי חשודים ורחבי היקף או מרובי נפגעים) והוגשו כ-37 כתבי אישום (על בסיס תיקים אלה ותיקים שנפתחו בשנים קודמות).
תפישת האכיפה אלטרנטיבית שפותחה ב’יחידת הסייבר‘ כוללת נקיטת שורה של פעולות משפטיות וטכנולוגיות, שמטרתן צמצום הנזק הנגרם כתוצאה מפעילות אסורה או עבריינית המתרחשת במרחב המקוון.
האכיפה האלטרנטיבית מתמקדת בעבירה ולא במבצעהּ; בפרסום האסור ולא במפרסם.
בשנת 2019, נמשך גידול בפעילות האכיפה האלטרנטיבית במישור הוולונטרי כלפי עבירות פליליות המתבצעות במרחב המקוון והוגשו כ-19,600 בקשות להסרת תכנים, לעומת כ-14,200 בשנת 2018 וכ-12,350 בשנת 2017.
ב-76% מן המקרים התכנים נגעו לפרסומים של ארגוני טרור או מי מטעמם וב-22% נוספים התכנים היוו הסתה לאלימות ולטרור.
90% מהתכנים, הוסרו, 1% הוסרו חלקית ו-9% מהתכנים לא הוסרו.
◄אל; דוח פרקליטות שנתי 2019 – נגיש.
