בית-המשפט השלום בעיר רמלה, פסק אתמול (שלישי, י”א אב תשפ”א) בין היתר בגזר-דינו (תיק פלילי 17-10-42032 מדינת ישראל נ’ שטיינברגר ואח’) כי ‘עבירות סמים’ הן עבירות חמורות והחדרת סמים מסוכנים אל בין כתלי הכלא, במיוחד כשמדובר בסם המסוכן והקטלני שבין הסמים, חמוּרה היא שבעתיים ויש לעשות הכל על מנת להילחם ב’נגע הסמים’ ובתופעה של ‘החדרת סמים לכלא'”. הביקורת הופנתה אל עורך דין חיים אריה שטיינברג שנשלח לאחר שהורשע למאסר לאחר שנמצא כמי שהחדיר סמים ללקוחו בכֶּלֶא.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
“אשר על כן – אמר כבוד השופט, סגן הנשיאה מנחם מזרחי; “אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים;
א. 11 חודשי מאסר בפועל. לשם כך, יתייצב הנאשם עורך דין חיים אריה שטיינברג בתאריך 3.10.21 בשעה 09:00 (באופן מכוון לאחר חגי תשרי) ב”בית-הסוהר הדרים“, כשהוא מצויד בעותק מגזר-דין זה ובתעודת זהות.
ב. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.
ג. קנס בסך 5000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו והקנס, ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים – הראשון בתאריך 1.9.21 והנותרים בכל ראשון בחודש שלאחר מכן.
הסמים, שנתפסו קבע בית המשפט, יושמדו. כמו כן, ניתנה זכות ערעור אל בית-המשפט המחוזי מרכז/ לוד בתוך 45 ימים.
את סיפורו של המעשה החמור, מצדו של הנאשם עורך-דין חיים אריה שטיינברג, מביא מטעם מערך דוברות והסברה│הרשות השופטת בישראל│ רפרנט מחוזות מרכז וצפון, מר לאון קמלמן;
הנאשם חיים אריה שטיינברג, הינו עורך-דין במקצועו, יליד 1984, נשוי, בעל משפחה ולו חמישה ילדים קטינים, אחד מהם בעל מוגבלות (הוצגה תעודת נכה). הנאשם, שירת כלוחם בצהל, ומתנדב במשמר האזרחי.
עוד עלה, כי הנאשם עורך דין שטיינברג, נעדר כל עבר פלילי וזו הייתה הסתבכותו היחידה בפלילים, למרות גיליון הרשעות התעבורה שלו.
הנאשם עורך דין שטיינברג, בהיותו עורך-דין העוסק בתחום המשפט הפלילי, החבר בלשכת עורכי-הדין בישראל, נפגש בתאריך 17.4.4 עם לקוחו, אסיר באגף ההפרדה של כלא איילון.
במהלך הביקור בכלא הוציא מכיס מכנסיו שקית ובה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.9404 גרם נטו, והעביר את הסם לידי לקוחו האסיר, שנטל את הסם לידיו וצרך חלק ממנו לנגד עיניו של הנאשם.
כבוד השופט, סגן הנשיאה מזרחי, ציין, כי במסגרת הכרעת-הדין, מתח ביקורת על שורה ארוכה של מחדלי חקירה, שאין להקל בהם ראש. אזכיר, כתב השופט; את אלו;
אי תפיסת המצלמה הנוספת, אשר תעדה את הפגישה בין הנאשם ללקוחו, אי תפיסת מצלמות הפרוזדור, שיכלו אולי לאשר את הטענה, כי הלקוח קיבל את הסם מן האסיר הנוסף, העדר בדיקת ט.א. על גבי שקית הסם,
אי תפיסת מכנסי הנאשם לבדיקה, האם נותרו עליהם שיירי קוקאין, אי ביצוע חיפוש קפדני על האסיר בטרם נכנס לפגישה עם הנאשם, הראיות הלקויות הנוספות, רישום הדוחות התואמים של שני השוטרים שהתיימרו לטעון, כי הנאשם מסר “ראשית הודאה” ועוד.
█ כב’ השופט מזרחי; “בית-המשפט העליון, קבע, כי לעתים תוצאתם של מחדל חקירה להוביל לזיכויו של נאשם ולעתים הם עולים, כדי הקלה בענישה”
בנוסף, מציין, כב’ השופט מזרחי; “עיינתי בהודעות שנגבו במסגרת תלונה למ.ח.ש ובחקירתו באזהרה (במ/5) של אחד מן החוקרים שאליהם התייחסתי בהכרעת-הדין ואכן אין להקל ראש בדברים שעולים וצפים מתוך החקירה“.
בעניין זה ציין, כבוד השופט, סגן הנשיאה מזרחי, כי; “אכן, בית-המשפט העליון, קבע, כי לעתים תוצאתם של מחדל חקירה להוביל לזיכויו של נאשם ולעתים הם עולים, כדי הקלה בענישה.
כבוד השופט, סגן הנשיאה מזרחי, קבע בין היתר בשיקולי הענישה, כי; עבירת אספקת הסמים שאותה ביצע הנאשם חמוּרה ביותר. אין חולק, כי עבריינות מתחום הסמים, נתפסת בחוּמרה ביחס לכלל העבירות.
ואילו מעשה של החדרת סם אל תוך כתלי הכלא נושא בחובו חוּמרה כפולה ומכופלת, ובוודאי כאשר העבירה מבוצעת בידי עורך-דין (בעברו מאבטח בבית-משפט) ללקוחו האסיר, המשתמש בסם לנגד עיניו.
סמים המוחדרים אל תוך הכלא מלבים את העבריינות, פוגעים בסדר הקיים בבית-הסוהר, מקשים על האכיפה ומעניקים כוח ושליטה לבעליהם, האסירים/עצורים.
כבוד השופט, מזרחי, מתח ביקורת קשה על הנאשם עורך דין חיים אריה שטיינברג וכתב בגזר דינו; עורך-דין העוסק בתחום המשפט הפלילי, אשר מספק סם מסוכן לאסיר, עושה זאת ביודעין, כאשר הוא מבין בדיוק את חוּמרת מעשיו על כל המשתמע מהם.
עורך דין הוא מודע היטב למתחמי הענישה, לרמת הענישה, מבין היטב שאם ייתפס לא תהא כלפיו סלחנות ואם בכל זאת הוא נוטל על עצמו את הסיכון וחוצה את הגבול מן המותר אל האסור עליו לתת את הדין במלואו.
בהכרעת-הדין, במסגרת הדיון בעדותו של הנאשם, שאותה דחיתי, כותב ומוסיף כבוד השופט, מזרחי,
█ עורך הדין אורי בן נתן; “בדעתנו להגיש ערעור על גזר הדין ובהמשך אף לפנות אל ביהמש העליון לעשות לביטול הרשעתו”
תיארתי את התנהלותו הכללית של הנאשם, אשר היה בעברו מאבטח בבתי-המשפט, אשר זלזל בנהלי שירות בתי הסוהר (“שבס“) הנוגעים לאיסורים שונים להעביר לאסירים חפצים שונים, וקבעתי, כי; “… זהו עורך-דין שהחליט להיות הצנזור של עצמו“, בכל הקשור למה מותר ומה אסור לו לעשות בתחום זה.
הנאשם, ניהל משפט עד תום, לא חסך זמן ציבורי ואין ליהנות אותו מהקלת ענישה הנהוּגה ביחס לאלו המורשעים בעקבות הודאה וחוסכים זמן ציבורי. קבע כבוד השופט, מזרחי.
“אין זה פשוט כלל ועיקר לגזור את עונשו של עורך-דין העוסק בתחום המשפט הפלילי, אשר כל חייו פעל במסגרת החוק, לעונש של מאסר בפועל, אך יש לזכור, כי הנאשם עצמו הוא זה שסיכן את מקצועו ואת שמו הטוב להחדרת הסם, כשהוא מוּדע היטב לתוצאות הישירות והעקיפות, האפשריות תולדת מעשיו ועתה עליו לתת את הדין על כך”. – כתב כב’ השופט, סגן הנשיאה מנחם מזרחי.
חיים אריה שטיינברגר, יוצג באמצעות בא כוחו עורך הדין אורי בן נתן, המומחה ב’פשיעה חמורה‘ מ-מגדל השחר, רחוב אריאל שרון 4, בעיר גבעתיים, הגיב לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה וטען, כי; “מרשי טען לחפותו לאורך כל הדרך.
לאחר שנשמעו כלל הראיות בפני כב׳ השופט מזרחי, החליט ביהמש כי יש לזכותו מן האשמה המיוחסת לו. הכרעת הדין, נפרשה על פני 80 עמודים אשר הצביעו על התנהלות עגומה של החקירה המשטרתית.
בין היתר שוטרים ונציגי שבס, למעשה, שיקרו על דוכן העדים מבלי להתבלבל. השופט מזרחי, קבע, כי המחדלים החקירתיים והתנהלות המשטרה אף הם מצדיקים את זיכויו של מרשי.
לצערנו, המדינה לא השלימה עם ההכרעה המזכה והגישה ערעור לבימש המחוזי מרכז אשר החליט להפוך את החלטת הזיכוי והרשיעו בעבירה. באופן טבעי, הושב התיק לגזירת הדין.
התנהלות המשטרה לאורך כל משפטו, היתה מבישה ולא בכדי החליט כב’ השופט מזרחי, לזכותו. נציין שאף הוגשה על ידי מרשי תלונה ל-מ.ח.ש, אשר חקרה תחת אזהרה בחשד לשיבוש הליכי חקירה את החוקר המרכזי בתיק.
בדעתנו להגיש ערעור על גזר הדין ובהמשך אף לפנות אל ביהמש העליון לעשות לביטול הרשעתו נוכח ההתנהלות המתוארת”.
◄ אל; תיק פלילי 17-10-42032 מדינת ישראל נגד’ שטיינברגר ואח’.
