לקראת יום הבחירות שיערך בשבוע הבא (23.3.21) על פי סעיף 10 לחוק יסוד הכנסת; ‘יום הבחירות לכנסת’ הוא ‘יום שבתון ב-תשלום’. בעניין זה, החוק אינו מבחין בין עובד שזכאי לבחור ובין כאלה שאינם זכאים לבחור – כך פרסמה עורכת דין סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה באיגוד לשכות המסחר.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
למעשה, גם עובד שאינו זכאי לבחור ונעדר מעבודתו, יהיה זכאי לשכר ביום השבתון, ואם עבד, הוא יהיה זכאי ל-כפל שכר, קובעת בחוות דעתה עורכת דין סיגל סודאי, למעט במקרים הבאים;
שירותי התחבורה ושאר שירותים ציבוריים (כפי שמפורט להלן*), אשר ימשיכו לפעול כסדרם. יצוין, כי בשירותים לעיל, יום הבחירות אינו נחשב יום שבתון.
עובדים בענפי; הסיעוד המועסקים על ידי יחיד, המלונאות, ההסעדה, הבניין והתעשייה – בהתאם לתיקון מיום 24.12.20 ל-חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה) התשפ”א 2020, עובדים בענפים המפורטים לעיל המועסקים ביום הבחירות בעבודתם יקבלו את שכרם הרגיל.
כלומר, הם לא יקבלו כפל תשלום. כאמור, עובד שנעדר מעבודתו על אף שנדרש לעבוד ב”יום השבתון” בעד אותו יום, לא יהיה זכאי לשכר אלא אם כן, מדובר בהיעדרות בשל אחת מהנסיבות הבאות; מחלה, חופשה שנתית, ימי חג; מנוחת פיצוי חלף מנוחה שבועית; אבל; היעדרות מותרת לפי סעיף 7 לחוק עבודת נשים (הריון, תקופת לידה והורות)
█ הזכוּת לתשלום שכר ביום בחירות
על פי סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת, עובד שעבד אצל מעביד לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, זכאי לתשלום שכר שהיה משתלם לו ביום הבחירות אילמלא שבת.
עובד שאינו עומד בתנאי האמּור, זכאי אומנם שלא לעבוד ביום הבחירות, אולם לא יהיה זכאי לקבל שכר עבור יום זה.
█ עבודה ביום הבחירות
אין איסור בחוק על העסקתם של עובדים ביום הבחירות ובלבד שהעסקה תהיה על פי רצונם והסכמתם של העובדים. דהיינו; מעסיק שאינו נכלל בהודעת ועדת הבחירות המרכזית (כמפורט להלן) אינו יכול לכפות על העובד להופיע לעבודה ביום הבחירות. לפיכך, ניתן להעסיק ביום הבחירות – רק עובדים אשר הסכימו לכך.
חשוּב להבהיר, כי על המעסיק לוודא שעובד שיועסק ב’יום הבחירות‘ יוכל לממש את זכותו הדמוקרטית להצביע.
█ תשלוּם שכר בגין עבודה ביום הבחירות
החוק אינו מסדיר את נושא תשלום שכר לגבי עובד שעבד ביום הבחירות.
על פי הפרשנות המקובלת עובד שעבד ביום שבתון, יהיה זכאי לשכר בשיעור של 200% משכרו הרגיל. לחלופין, ניתן להמיר את התשלום ביום חופשה נוסף. כמו כן, קיימים הסכמים קיבוצי/צווי הרחבה המסדירים את הנושא באופן ספציפי. מעביד שחל עליו הסדר, כאמור, חייב לפעול לפיו.
█ תחילתו וסופו של השבתון
שעות השבתון, אינן מוגדרות בחוק ולפיכך, נושא זה נתון לפרשנויות שונות לגבי תחילתו וסיומו של יום זה. פרשנות אחת גורסת, כי תחילתו וסופו של יום השבתון הוא בהתאם לסעיף 2 לחוק הפרשנות, המגדיר יום כתקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו.
לפי הפרשנות השנייה, יש לראות את תחילתו וסופו של יום השבתון בהתאם ל-שעות פתיחת הקלפיות, כקבוע ב-חוק הבחירות. על פי חוק הבחירות, שעות פתיחת הקלפיות, יהיו בין; 07:00 – 22:00.
█ סוּגי השירותים הציבוריים אשר יפעלו כסדרם ביום הבחירות:
- עובדי ועדת הבחירות המרכזית, מי שמבצע בעבורה תפקיד או מי שנותן לה שירות, וכן, לצרכי יום הבחירות בלבד, עובדי המפלגות, מי שמבצע בעבורן תפקיד או נותן להן שירות.
- שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק.
- בתי אוכל ומסעדות, בתי קפה וקיוסקים, בתי מלון ופנסיונים.
- מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות.
- שירותי התקשורת.
- מפעלי מים וחשמל.
- אספקת דלק והעברתו.
- תיאטראות, בתי קולנוע ובתי שעשועים אחרים.
- עיתונות, רדיו וטלוויזיה.
- הובלת לחם, פירות, ירקות ותוצרת חלב, ביום הבחירות עד השעה 11:00 לפני הצהריים.
- חנויות לממכר מזון בין השעות 06:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים (עד 6 שעות).
- אפיית לחם וייצור מוצרי חלב.
- בתי החולים ושירותי בריאות אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.
- כוחות הביטחון ושירותי ההצלה למיניהם.
- שירותי קבורה.
- מערכת בתי המשפט, לצורך קיום דיונים בסעדים דחופים, הנוגעים לאכיפה של חוק הבחירות לכנסת , התשכ”ט-1969 וחקיקת המשנה מכוחו וחוקה בחירות (דרכית עמולה), התשי”ט-1959 וכן מעצרים דחופים, בין השעות 08:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים.
- שירותים אחרים הפועלים בימי שבת וחג ב-מתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.
בכל השירותים שפורטו לעיל תינתן לעובדים אפשרות להצביע.
המידע לפורטל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, הובא באדיבות עורכת דין סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה של איגוד לשכות המסחר באמצעות אחראית קשרי עיתונות של איגוד לשכות המסחר, הגב’ הילית נעמת – מרילוס.
