האגודה למלחמה בסרטן, הכריזה אתמול (רביעי, ג’ בתשרי התש”פ) על פתיחת ‘חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק ב-סרטן השד’ שיימשך עד ה-31 באוקטובר 2019, ופרסמה את הנתונים המעודכנים בישראל, לקראת פתיחת חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד, אשר מצוין בישראל ובעולם במהלך כל חודש אוקטובר.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מן הנתונים המעודכנים במדינת ישראל, מטעם האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות, עולה, כי כיום בישראל חיות 23,969 נשים אשר אובחנו עם ‘סרטן השד’ בשנים; 2012-2016 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה.
כאשר 21,275 מהן שאובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,694 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת.
סגנית יושב ראש האגודה למלחמה בסרטן, הגב’ מירי זיו; “אנו מודעים לחשיבות העצומה של הגילוי המוקדם בסרטן השד.
ישראל היא בין המדינות המובילות בשיעורי הריפוי של נשים מסרטן השד, בזכות העלייה בשיעור הגילוי המוקדם, כמו גם עליית המודעות למחלה ושיפור אפשרויות הטיפול.
חשוב שהנשים תיקחנה אחריות על בריאותן ותאמצנה אורח חיים בריא, אשר הוכח מדעית כמפחית משמעותית את הסיכון לחלות.
במקביל לכך, יש להיבדק על פי ההנחיות בהתאם לגיל ולהכיר את הגוף ואת מצבו הרגיל, כך שבכל מצב, אם מתגלה שינוי, חשוב לפנות מיד לרופא ולהתעקש על בירור טיבו”.
מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות פרופ’ ליטל קינן-בוקר, האחראית בין היתר על הרישום הלאומי לסרטן ובקרת האיכות עליו, בקרת האיכות על התכנית הלאומית לגילוי סרטן השד, מסבירה, כי; “בשנת 2016, היווה ‘סרטן חודרני של השד’ כשליש מכלל הגידולים החודרניים ב-נשים; (32.9%, 34.1% ו-33.3% מכלל האבחנות החדשות של סרטן בנשים יהודיות, ערביות ו”אחרות” בהתאמה).
בסך הכל אובחנו בשנה זו 4,792 חולות חדשות עם סרטן חודרני של השד, מהן 4,029 יהודיות (84%), 490 ערביות (10%) ו-273 חולות “אחרות” (6%).
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התפלגות האוכלוסייה הכללית בישראל בשנת 2016 הייתה 75% יהודים, 21% ערבים ו-4% “אחרים“.
█ הנתונים המעודכנים ביותר, נכון באוקטובר 2019;
- סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה בכלל הנשים;
מדובר במחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל (יהודיות, ערביות, “אחרות“).
בשנת 2016, אובחנו 5,436 חולות חדשות עם גידול בשד; 4,792 אובחנו עם גידול חודרני ו-644 עם גידול ממוקד.
- עיקר התחלואה הוא בנשים מעל גיל 50 – הן בסרטן חודרני והן בסרטן ממוקד של השד;
הסיכון הגבוה ביותר נצפה בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות והוא בדרך כלל גבוה יותר ביהודיות וב”אחרות” בהשוואה לערביות.
בקבוצות הגיל הצעירות, שיעורי ההיארעות דומים בין קבוצות האוכלוסייה השונות.
- המגמה העיתית בהיארעות – מספר המאובחנות מדי שנה בסרטן חודרני של השד בשנים 2016-1996 בקרב יהודיות הייתה יציבה;
בקרב ערביות, נצפתה עלייה מובהקת במספר המאובחנות החדשות במשך כל התקופה, בקצב של כ-2% בשנה.
בנשים “אחרות” השיעור בשנת 1996, היה גבוה מאוד, ככל הנראה כתוצאה מגל העלייה מברית המועצות לשעבר, שכלל מקרי הימצאות של סרטן השד, בנוסף למקרי ההיארעות; שיעור זה, ירד עד לשנת 2003 ומאז נותר קבוע.
- המגמה העיתית בהיארעות של סרטן ממוקד של השד (שלב מוקדם במיוחד) בשנים 1996-2016 הייתה של עלייה מובהקת בכל קבוצות האוכלוסייה:
ביהודיות קצב העלייה בשנים; 1999-1996 היה של 15% לשנה, וקצב זה התמתן ל-2.5% לשנה בשנים הבאות, 2016-1999; בערביות קצב העלייה היה קרוב ל-4% לשנה במשך כל התקופה; בנשים “אחרות” קצב העלייה היה קרוב ל-3% לשנה במשך כל התקופה.
- אחוז הנשים שאובחנו עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד או מקומי) היה 64% בשנת 2016
(58% בשנת 2005); אחוז הנשים שאובחנו עם ‘מחלה גרורתית‘ היה, 3.4% בשנת 2016 (3.6% בשנת 2005).
- ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן השד בישראל בקרב נשים שאובחנו בתקופה 2011-2007 גבוהה יחסית;
89% בקרב יהודיות ו-84% בקרב ערביות (השיעורים המקבילים למי שאובחנו בשנים; 2001–2006, היו, בהתאמה, 87% ו-80, ולמי שאובחנו בשנים; 1996–2000, היו, בהתאמה, 85% ו-74%).
- בשנת 2016 נפטרו מסרטן חודרני של השד 1,038 נשים בישראל – זהו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים, האחראי ל-כחמישית מכלל התמותה מ-סרטן בנשים יהודיות, ערביות ו”אחרות“.
█ הנתונים
עיקר התמותה הוא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות. כ-13% מכלל הנפטרות (135 נשים) היו צעירות מגיל 50 בעת פטירתן.
הגיל הממוצע של הנפטרות מהמחלה היא 70.3 והגיל החציוני 70.7.
- בקרב יהודיות, התמותה מסרטן חודרני של השד בתקופה 1996-2016 ירדה במובהק, בקצב של כ-2% בשנה, בין 1996-2016.
בקרב נשים ערביות ו”אחרות” מגמות התמותה היו יציבות במשך כל התקופה.
- על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי לשנת 2018, סרטן השד הוא הראשון בשכיחותו מבחינת היארעות ומבחינת תמותה בקרב נשים בעולם.
בהשוואה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נמצאת במקום ה-26 מבחינת היארעות, ובמקום ה-64 מבחינת תמותה מסרטן השד.
האבחון המוקדם והטיפול העדכני, מובילים לשיפור שיעורי הריפוי וירידה בשיעורי התמותה.
◄ לחצו כאן לקריאת הדוח המלא של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות
▼בזכות התכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן השד שיזמה האגודה למלחמה בסרטן – עלייה בגילוי המוקדם
גילוי מוקדם באמצעות תכנית סריקה (screening) הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד ומאפשר לשנות את מהלך המחלה.
התכנית בישראל הוקמה בתחילת שנות ה-90′ ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומופעלת מאז בשיתוף משרד הבריאות וכל קופות החולים על בסיס ראיות ממחקרים קליניים וקווים מנחים של גופים מקצועיים.
התכנית כוללת נשים בגילאי 74-50 בסיכון ממוצע למחלה, עבורן מומלצת בדיקת ממוגרפיה שגרתית אחת לשנתיים, ונשים בנות 40 ומעלה בסיכון מוגבר למחלה מסיבות שונות, עבורן מומלצת ממוגרפיה אחת לשנה.
נשים שאובחנו עם מוטציה גנטית, זכאיות לבדיקה MRI שנתית, שגם היא כלולה בסל.
בקרב החולות עבורן קיים המידע ברישום הסרטן של משרד הבריאות, עלה בשנים האחרונות אחוז הנשים שמאובחנות עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד, או עם חדירה מקומית בלבד): בשנת 2016, 64% מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלה בשלב זה, לעומת 58% מהחולות שאובחנו בשנת 2005.
כשליש (32%) מהחולות החדשות בשנת 2016, אובחנו עם מחלה מפושטת אזורית (לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות הלימפה), לעומת 38% בשנים 2005. שיעור החולות שאובחנו עם מחלה גרורתית ב-2016 בירידה קלה – 3.4%, לעומת 3.6% בשנת 2005.
█ ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן
כחלק מתכנית הסריקה הלאומית, ובמטרה להעלות את היענות הנשים לביצוע בדיקות ממוגרפיה בפריפריות גאוגרפיות וחברתיות, בשנת 2001, רכשה האגודה למלחמה בסרטן את ניידת הממוגרפיה הראשונה ‘מיכל‘.
מאז הפעלתה של הניידת הוכחה חשיבות פעילותה בשטח. בעזרת ניידת הממוגרפיה, צומצמו משמעותית הפערים בשיעורי ההיענות לבדיקה בין המגזרים השונים, כגון; נשים חרדיות ועולות חדשות, והתבטלו לחלוטין הפערים בין נשים יהודיות לערביות.
כיום, ישראל, עומדת בצמרת הטבלה העולמית בשיעורי ביצוע בדיקת הממוגרפיה, תוך כדי צמצום פערים, ובין המדינות המובילות בשיעורי הריפוי של נשים מסרטן השד.
עקב הביקוש הרב לשירותי הניידת, החלה לפעול בשנת 2011, ניידת חדשה המופעלת בידי צוות מקצועי של רשת אסותא מרכזים רפואיים, בשיתוף כל קופות החולים. בשנת 2018, בוצעו כ- 20,000 בדיקות ממוגרפיה בפריפריות חברתיות וגאוגרפיות, במסגרת פעילות הניידת ברחבי הארץ.
לחצו כאן למסלול הניידת המתעדכן על בסיס קבוע, המלווה בתכנית הסברה של האגודה למלחמה בסרטן
המלצות משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לאבחון מוקדם של סרטן השד
ביצוע סריקה בממוגרפיה לנשים בגיל 74-50;
* ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת נכון להיום, לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני ב-שד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.
* ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, נהוגה בישראל תוכנית סריקה בממוגרפיה לנשים הנמצאות בסיכון רגיל, המופעלת בשיתוף משרד הבריאות וכל קופות החולים.
במסגרת התכנית, נשלח לנשים בגיל 74-50 זימון לביצוע הבדיקה. שיעור ההיענות לביצוע הבדיקה בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD, ונכון לשנת 2017, עומד על 70.5%.
▼המלצות לנשים בסיכון רגיל;
* הכירי את שדייך. בכל גיל ובכל מצב (היריון, הנקה וכד’), אם גילית ממצא או שינוי כלשהו, פני לרופא/ה ודרשי לברר את טיבו.
* ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד (בדיקת שד ידנית לא הוכחה כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד).
* מומלץ לכל אישה מגיל 50 ועד 74 לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים.
█ לנשים בסיכון גבוה ולבעלות היסטוריה של סרטן במשפחה:
* לנשאית גנטית ולאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא.
* לנשאית מוטציות בגנים BRCA 1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע ‘בדיקת MRI‘ של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן. פירוט של כל ההתוויות המאושרות בסל, ניתן למצוא באתר משרד הבריאות.
* אישה/נערה שעברה הקרנות לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג’קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד ומומלץ, כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.
▼המלצה על ייעוץ גנטי;
* אישה שחלתה בסרטן שד או שחלה, גם אם אין לה סיפור משפחתי, חשוב שתפנה לייעוץ גנטי שבעקבותיו יוחלט אם יש צורך בבדיקה גנטית. התשובה עשויה להשפיע על אופן הטיפול שיוצע לה, אם וכאשר תאובחן, והיא תוכל לשקול אפשרויות להפחתת הסיכון שלה.
* לאישה שקרובת משפחה שלה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן שד או שחלה, מומלץ לקבל מרופא המשפחה הפניה לייעוץ גנטי. במסגרת הייעוץ, תתקבל החלטה אם על האישה לבצע בדיקה גנטית לשלילת או למציאת גורם סיכון תורשתי למחלה.
* אישה שאובחנה כנשאית המוטציות בגנים BRCA 1/2, יכולה להפחית את הסיכון לחלות. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל גם ביחס לטיפול תרופתי, המפחית את הסיכון לחלות.
◄ לחצו כאן לשאלון אינטראקטיבי בנושא אבחון וייעוץ גנטי – במסגרת התכנית “הסיכוי שבסיכון”.
האגודה מפעילה פורום סרטן השד ו-פורום נשאיות גנטיות ונשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלות, המנוהלים על ידי מיטב אנשי המקצוע בהתנדבות. לכניסה לפורומים: www.cancer.org.il/forums
▼המלצות האגודה למלחמה בסרטן להפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד
- אורח חיים פעיל ובריא; כשליש מכלל מקרי סרטן השד, ניתנים למניעה באמצעות אימוץ אורח חיים בריא ופעיל. מחקרים, מוכיחים, כי קיים קשר בין פעילות גופנית לירידה בסיכון לחלות בסרטן השד, בעיקר אחרי גיל המעבר. הפעילות הגופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד, גם ללא קשר לגורם הסיכון הקשור למשקל הגוף.
- שמירה על משקל גוף תקין; על מנת למנוע השמנה ולשמור על משקל גוף תקין – מומלץ למצוא את האיזון המתאים בין צריכת הקלוריות ובין ביצוע פעילות גופנית – “מאזן האנרגיה“. עודף משקל וחוסר פעילות גופנית מגבירים סיכון לתחלואה בסרטן השד.
- הימנעות מאימוץ דפוסי התנהגות שעלולים להגביר את הסיכון לחלות: יש להימנע מעישון, חוסר פעילות גופנית, השמנת יתר וצריכת אלכוהול שהוכחו כמגבירים סיכון לחלות בסרטן.
- הנקה; הוכח מדעית, כי הנקה מפחיתה את הסיכון של האם לחלות ב-סרטן שד. מעבר לבריאות התינוק, זו סיבה נוספת להמלצה להניק.
האגודה מפיקה ומפיצה ללא תשלום חוברת הנחיות “לבחור בריא – בריאות השד נתונה בידייך”, הכוללת המלצות לציבור הנשים בנושא הפחתת גורמי הסיכון לחלות בסרטן השד. לקריאת החוברת לחצו כאן
האגודה מפיקה ומפיצה ללא תשלום חומרי הסברה בנושא מניעה ואבחון מוקדם של סרטן שד וחומרי הסברה עבור נשים שאובחנו בסרטן שד.
◄ להזמנת חומרי הסברה יש להיכנס לאתרהאגודה למלחמה בסרטן.
