לפני 57 שנה קבע יורי גגארין, היסטוריה! כאשר היה לאדם הראשון אשר הקיף את כדור הארץ בחלל. ‘סוכנות החלל הישראלית’ ב-משרד המדע של מדינת ישראל, מזמינה את הקהל הרחב לחגוג את האירוע ההיסטורי במגוון ‘אירועי חלל’ שיתקיימו בין 2 במאי ל-10 במאי ברחבי הארץ, ללא כל תשלום.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר.
סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע בראשותו של כבוד השר אופיר אקוניס, מציינת השבוע הזה את אירועי Yuri’s Night לציון 57 שנה לטיסה המאוישת הראשונה לחלל.
גגארין, היה רק בן 27 כשחצה לראשונה בעולם את גבול השמיים, שעד אז היה הגבול האחרון של האנושות. הקוסמונאוט הסובייטי גגארין, השלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ לפני שחזר לארצו, ברית המועצות, דאז.
אותה טיסה, היוותה אבן דרך משמעותית ב‘מרוץ החלל’ בין ברית המועצות לארצות הברית ועד היום חוגגים ברחבי העולם את ההישג שלו במסגרת אירועי “ליל יורי“.
█ להלן חגיגת החלל של ‘ליל יורי’ מקומות ובין האירועים;
דוברת משרד המדע, הטכנולוגיה | הגב’ ליבי עוז, מסרה לפורטל ‘כאן ישראל | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה‘ כי; בין האירועים; מיצג אמנות מרהיב של קפסולת חלל ומבנה גאודזי מואר במרכזי הערים הגדולות, קולנוע גלקטי, הרצאה על ישראלים בחלל ו”חדר הבריחה” המדמה את משרדו של יורי.
להלן האירועים במגוון ‘אירועי חלל’ הבאים שיתקיימו ברחבי מדינת ישראל ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, הצטרפו לחוויה השמימית שהכינו עבורכם;
■ ציפורל’ה בחלל – סדנת אלתור בהשתתפות חברי אנסמבל ציפורל’ה והקהל. ללא עבודת צוות ויצירתיות לא היה יורי גאגרין, חג סביב כדור הארץ. קבוצת התיאטרון ציפורל’ה, תנחה סדנת “יצירה מתוך קבוצה” לפיתוח יצירתיות, למיצוי הכישרון, ולהגשמת מטרות משותפות לצד התפתחות אישית.
מתי ואיפה: 9 במאי, 21:30-20:30, מרכז קהילתי פלורנטין, תל אביב; 10 במאי, 19:00-18:00, מרכז צעירים, ירושלים.
■ חדר הבריחה – משרדו של יורי – דמיינו שנשארו 45 דקות אחרונות לשיגור המעבורת “ווסטוק” אך לחצן השיגור אבד. עליכם מוטלת האחריות למצוא את הלחצן על מנת לשגר את המעבורת לחלל במועד שנקבע. חדר הבריחה מיועד ל-6 אנשים וההשתתפות מותנית בהרשמה מראש באתר סוכנות החלל הישראלית.
מתי ואיפה: 2 במאי, 23:00-18:00, קפה לולה, באר שבע; 3 במאי, 23:00-18:00, שער פלמר 4, חיפה; 9 במאי, 23:00-18:00, רביעיית פלורנטין, תל אביב; 10 במאי, 23:00-18:00, אברהם הוסטל, ירושלים.
■ שיח מהעולם החיצון – ערב פותח חושים לעולם החלל בהנחייתו של העיתונאי דרור פויר. הערב, יכלול הרצאה של יואב לנדסמן מהנדס חלל, פאנל מומחים בו ידונו האם אפשר להתיישב במאדים והופעה בסימן חלל של ההרכב המוזיקלי “הטרובדורים”.
מתי ואיפה: 9 במאי, 22:30-19:30, רביעיית פלורנטין, תל אביב.
■ מיצג אמנות “לילות יורי“ – במרכזי הערים, יוצבו מבנים בהשראת הקפסולה שבה שהה הקוסמונאוט הסובייטי יורי במסעו לחלל ומוזיאון נייד בצורת כיפה גאודזית המציג את התמונות הזוכות בתערוכה “אני בסביבה קיצונית“.
■ “ישראלים בחלל” – סיפורי הצלחה ישראלים בחלל בערב המוקדש לחגיגות ה-70 למדינה בהנחיית הסטנדאפיסט ינאי בן נוח. בין הפרויקטים שיוצגו; D-MARS – מרכז להדמיות חלל במכתש רמון; SPACE IL – ששמו להם למטרה להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח; וצוות ישראלי שמעצב פתרון לסביבת מגורים במאדים ואף קיבל על כך, ציון לשבח מנאסא.
מתי ואיפה: 10.5, 21:00-19:00, מרכז צעירים, ירושלים.
■ מרחיבים אופקים עם JOLT – הגעתו של יורי לחלל התרחשה בזכות פריצת גבולות הידע האנושי ובשיתוף מידע וידע בין אלפי אנשים שונים מרחבי העולם. “בית הספר של העולם החדש- JOLT” יעביר סדרת הרצאות בין-לאומיות על הביטקוין והארנק הדיגיטלי, תכנון אסטרטגי ומינוף רשת הקשרים ושפת הנטוורקינג. הרשמה באתר סוכנות החלל הישראלית.
מתי ואיפה: 9 במאי, 11:00, 17:00, 19:00, קמפוס JOLT, מגדל עזריאלי, תל אביב.
■ קולנוע גלקטי – מסעו של יורי לחלל וחזרתו לכדור הארץ, פתח צוהר לדמיון ללא גבולות עבור יוצרי סרטים. הסרט “בין כוכבים” (2014) של כריסטופר נולאן (טרילוגיית ‘האביר האפל‘, ‘התחלה‘) נחשב לאחד מפסגות הדמיון ההוליוודי.
מתי ואיפה: 2 במאי, 20:30, קולנוע נגטיב, באר שבע; 3 במאי, 20:00, הנמל 33, חיפה.
■ הרצאה על תוכניות החלל בישראל – הרצאה מפי דר’ דיאנה לאופר על תכניות החלל בישראל ותצפית על גרמי השמיים באמצעות טלסקופים משוכללים מגג המצפה.
מתי ואיפה: 3 במאי, 23:00-21:00, מצפה הכוכבים ב-גבעתיים.
■ הרצאה על תנאי קיום חיים בחלל – הרצאה מפי עמאד נאשף על תנאי קיום חיים “רגילים” על פני כוכבי לכת
מתי ואיפה: 3 במאי, 21:00-19:00, מרכז חלל – טייבה.
אירועי “ליל יורי” יתקיימו בישראל ביוזמת משרד המדע במועדים שונים בין 2 במאי עד 10 במאי ברחבי הארץ, חלקם בהרשמה מראש.
הפרטים המלאים ב-באתר סוכנות החלל הישראלית. ובדף הפייסבוק של סוכנות החלל הישראלית.
█ יורי אלכסייביץ’ גגארין: האדם הראשון בהיסטוריה ששהה בחלל והראשון שחג סביב כדור הארץ
יורי אלכסייביץ’ גגארין (ברוסית: Юрий Алексеевич Гагарин; נולד 9 במרץ 1934 – נספה בהתרסקות מטוס 27 במרץ 1968) היה קוסמונאוט סובייטי. האדם הראשון בהיסטוריה ששהה בחלל, והראשון שחג סביב כדור הארץ. ב-12 באפריל 1961, השלימה החללית “ווסטוק” בה טס הקפה סביב כדור הארץ והשיבה את גגארין בשלום לאדמת ברית המועצות.
בכך, הפך, גגארין לגיבור בארצו ובעולם כולו. ב-27 במרץ 1968, נהרג – נספה הקוסמונאוט גגארין בהתרסקות מטוס מיג-15 בו טס עם מדריך טיסה. עד היום לא התבררה סופית סיבת ההתרסקות, וקיימות מספר גרסאות בנושא.
גגארין נולד ב-9 במרץ 1934, בכפר קלושינו שבמחוז סמולנסק, ברית המועצות (היום; רוסיה), למשפחת איכרים בת 4 ילדים. בזמן מלחמת העולם השנייה, נלקחו אחותו ואחיו הבכורים לעבודות כפייה בגרמניה הנאצית, לאחר שהכפר בו התגוררו נכבש על ידי הנאצים.
בצעירותו גילה גגארין עניין ב-חקר החלל. בהשראת מורו למתמטיקה, ששירת כטייס קרב במלחמת העולם השנייה, חלם להיות טייס. גגארין למד בבית-הספר להנדסאים בסרטוב, ובמקביל ללימודיו למד להטיס מטוס קל. עם סיום לימודיו, בהיותו בן 21, התגייס לחיל האוויר הסובייטי ב-1955.
אז החל בהכשרה לטיסה קרבית בבית-הספר לטיסה צבאית באונבורג, אותה סיים ב-1957 בהצטיינות וקיבל את כנפי הטיסה. כחניך מצטיין הוצע לגגארין להצטרףף לסגל ההדרכה בבית-הספר, אולם הוא סירב והוצב בבסיס חיל האוויר הסובייטי לוסטרי שבצפון המדינה, קרוב לגבול עם נורווגיה.
בשנת 1960, נבחר גגארין, בנוסף ל-19 טייסים אחרים, לקחת חלק ב-תוכנית החלל הסובייטית. חברי הקבוצה, עברו תהליך הכשרה פיזי ופסיכולוגי אינטנסיבי, במטרה להכינם לטיסה הראשונה שלהם לחלל. בסופו של התהליך נבחרו על ידי חיל האוויר הסובייטי שני המועמדים הסופיים לביצוע הטיסה; יורי גגארין כמועמד עיקרי ועמיתו גרמן טיטוב כמחליפו.
■ טיסתו לחלל
ב-12 באפריל 1961, שוגרה החללית ווסטוק 1 (Vostok 1), ובה גגארין, מאתר השיגור קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן, ובכך הפך גגארין לאדם הראשון ששהה בחלל. טיסתו ארכה כ-108 דקות, והביאה ליתרון לברית המועצות על ארצות הברית ב-מרוץ לחלל.
בזמן שהייתו בחלל זמזם גגארין את מנגינת השיר; “המולדת שומעת, המולדת יודעת” שנכתב בשנת 1951. שורותיו הראשונות של השיר הן; “המולדת שומעת, המולדת יודעת / היכן בנה טס בשמיים“. בזמן היותו בחלל קודם גגארין לדרגת רב סרן.
עם נחיתתו, הפך גגארין לגיבור תרבות, והתפרסם בכל רחבי העולם. הוא ביקר, בין השאר, ב; בריטניה, גרמניה, קנדה ויפן, כדי לקדם את ההישג של ברית המועצות במרוץ החלל.
לאחר זמן קצר בו שימש בתפקיד פוליטי בסובייט העליון, חזר גגארין ל”עיר הכוכבים” (מרכז סוכנות החלל הסובייטית), והחל לעסוק בעיצוב חלליות הניתנות לשימוש רב-פעמי (מעבורת חלל).
הוא עבד ב”עיר הכוכבים” כ-7 שנים, עד מותו, עת שימש כסגן-מנהל האימונים במרכז. במהלך עבודתו קודם גגארין בדרגות, לדרגת סגן-אלוף של חיל-האוויר הסובייטי (מקביל לאלוף משנה) ב-1962 ושנה לאחר מכן לדרגת אלוף משנה.
במקביל, בהיותו סמל תרבות, השתדלו גורמים רשמיים להרחיק את גגארין ממשימות נוספות לחלל ואף מאימוני טיסה במסגרת חיל האוויר הסובייטי, מחשש לחייו. מספר שנים מאוחר יותר הותר לו לשוב ולטוס במטוסי קרב, בתנאי שילווה על ידי מדריך טיסה.
הוא שימש כטייס גיבוי לולדימיר קומארוב במשימה סויוז 1 (Soyuz 1) שהמריאה ב-23 באפריל 1967, אולם לאחר התרסקותה ומותו של קומארוב כתוצאה מכך, הוחלט סופית למנוע מגגארין להשתתף באימונים לקראת משימות חלל נוספות.
■ מותו של יורי גגארין
ב-27 במרץ 1968, התרסק מטוס מיג-15 שגגארין ומדריך הטיסה ולדימיר סירוגין טסו בו, במהלך טיסת אימונים שגרתית ושניהם נהרגו. עד היום לא ידועה בוודאות סיבת ההתרסקות. בשנת 1986, הגיעו חוקרים למסקנה, כי כניסת מטוסו של גגארין למערבולות אוויר, שיצרו המבערים האחוריים של מטוס סוחוי-11, הביאה לאי-יציבותו ולאיבוד שליטה.
ב-2003 פורסמו מסמכים מסווגים לפיהם ערך הק.ג.ב. חקירה משלו, אשר בעקבותיה דחה תאוריות שונות והגיע למסקנה, כי פקחי הטיסה בבסיס חיל האוויר, דיווחו לגגארין על מצב מזג האוויר לא מעודכן, בעוד מזג האוויר באזור הטיסה היה למעשה גרוע, מכדי לאשר טיסה.
לפי חקירת הק.ג.ב., ניסיונו של הטייס להתחמק מפגיעת ציפור או מהתנגשות עם מטוס אחר, גרמה לאיבוד השליטה שכתוצאה ממנו התרסק. ב-2005, קידם חוקר ההתרסקות המקורי תאוריה, לפיה הושאר פתח אוורור פתוח בתא הטייס על ידי צוות הקרקע או הטייס הקודם.
כתוצאה מכך, ייתכן, כי הטייסים סבלו ממחסור בחמצן שהביא לאיבוד השליטה ולהתרסקות מטוסם. ב-2007 הביא הקרמלין לביטול חקירה נוספת של מותו של גגארין ביוזמת מומחים שהיו מעורבים בחקירה המקורית.
גופתו של גגארין, נשרפה, ואפרו נקבר לרגלי החומה בבית הקברות של חומת הקרמלין, בו קבורים אנשי מפתח רבים מהתקופה הסובייטית. על שמו נקראו ערים ומחוזות ברחבי ברית המועצות, ובהם העיר גזאטסק, הסמוכה לכפר הולדתו קלושינו, ששמה שונה ל”גגארין“.
בנוסף, נקראים על שמו “מכתש גגארין” (Gagarin Crater) בצד הרחוק (“הצד החשוך“) של הירח (צולם לראשונה ב-1959, על ידי הגשושית לונה 3), האסטרואיד 1772 גגארין (התגלה בפברואר 1968, על ידי האסטרונומית הסובייטית לודמילה צ’רניש) ואוניית תקשורת וחקר חלל סובייטית.
לאחר מותו של יורי גגארין, הוצבה במוסקבה אנדרטה גדולה בדמותו בכיכר הנושאת את שמו סמוך לאקדמיה הרוסית למדעים. על שמו מוענקת מדליית הזהב על שם יורי גגארין על ידי הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה. הקוסמונאוט הסובייטי גגארין, היה נשוי ואב לשתי בנות.
◄ המידע על יורי גגארין, הובא באדיבות מתוך אתר ויקיפדיה.
