“סוכן חכם” ימליץ בזמן אמת כיצד לשתף מידע באופן בטוח פוּתח במחקר המתפרסם לקראת ‘יום הגנת הפרטיות הבינלאומי’ שיחול בסוף החודש ה-28.1 בנושא; “בינה מלאכותית בשירות הגנת הפרטיות” – כך עולה היום (יום ראשון, כ”ו בטבת התשפ”ד) ממחקר שערכו ד”ר רון הירשפרונג חוקר ומרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול ב-אוניברסיטת אריאל ו-ד”ר שני אלקובי, חוקרת ומרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול ב-אוניברסיטת אריאל.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
במסגרת המחקר נעשה שימוש במתודולוגיות הלקוחות מעולמות הבינה המלאכותית ומ’תורת המשחקים‘ על מנת לסייע למשתמש לקבל החלטות כשהוא משתמש ברשתות חברתיות כגון; Facebook או Whatsapp, או במכשירי בית חכם מבוססים IoT, ובעצם בכל אינטראקציה דיגיטלית בה יש באפשרותו לשתף מידע.
במסגרת מחקר זה, פיתחו החוקרים ‘סוכן חכם‘ שתפקידו לספק למשתמש המלצות ותובנות בתהליך ‘שיתוף המידע‘.
כחלק מהמחקר נערך ניסוי באמצעות סימולטור Facebook שפותח לצורך זה. בניסוי השתתפו קרוב ל-200 משתתפים אנושיים (אוכלוסייה מגוונת צעירה ברובה) ומספר סוכנים חכמים.
המשתתפים האנושיים, לא היו מודעים כלל לכך שאחד מהמשתתפים הוא; סוכן חכם (כלומר, לא בן אנוש – אלא מכונה).
הממצאים, הראו באופן מובהק, כי הביצועים של הסוכן החכם כמעט כפולים בהשוואה למשתתפים האנושיים.
הסוכן החכם שפותח במחקר נועד לסייע לציבור העושה שימוש יומיומי ברשתות החברתיות ובפלטפורמות שיתוף מידע ולהגן על פרטיותם וביטחון המידע האישי שלהם.
ד”ר רון הירשפרונג, חוקר ומרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל בולט במחקריו העוסקים במתודולוגיות לרתימת הטכנולוגיה להגנה על הפרטיות בעידן הדיגיטלי.
ד”ר שני אלקובי, חוקרת ומרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל, מחקריה עוסקים ב’בינה מלאכותית‘ אספקת מידע במערכות מרובות סוכנים, תורת המשחקים, תורת המכרזים, אינטראקציית אדם-מחשב, עבודת צוות, תחבורה ועוד.
█ יום הגנת הפרטיות הבינלאומי 2024;
השנה 2024, יידונו באוניברסיטת אריאל ביום הפרטיות הבינלאומי, בין היתר בנושאים ובשאלות על;
- סיכוני חשיפת מידע, כמו מידע פרטי שעלול לשמש תוקף לרכישת האמון שלנו וביצוע מתקפת דיוג (פישינג).
- חברות שעשויות להשתמש במידע כדי ללמוד על מועמד לעבודה (פרופיילינג).
- ההתנגשות בין תועלות וסיכונים, והדרכים להקטנת הסיכונים.
- האתגרים שמציבה הקידמה הטכנולוגית בפני המשתמש, וכיצד ניתן לרתום את הטכנולוגיה בכדי לסייע לו.
השימוש של חברות הטכנולוגיה בבינה מלאכותית. כמו כן, יוכלו להתייחס לנושאים הבאים (כחלק מומחיותם ולא כחלק מהמחקר).
מטעם דוברות אוניברסיטת אריאל באמצעות ע. דוברת בתחום המדעים, ההנדסה והארכיטקטורה, מסרה הגב’ מרב קליק לרנר לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי הערכות מה העתיד צופן בתחום זה (גם לאחר תקופת הקורונה);
-
- מעבר של פעילויות רבות מהעולם המוחשי לדיגיטלי (פגישות זום) לא צפוי לחזור לקדמותו.
- מתח בין ערך שמירת החיים והבריאות לערך הפרטיות (מידע על החיסונים שמועבר למחקר).
- יישום ביצוע בחינות מרחוק בעולם האקדמי ובקבלת לעבודה – המתח בין טוהר הבחינות לשמירה על הפרטיות.
█ יום הגנת הפרטיות הבינלאומי 2024;
יום הפרטיות הבינלאומי, הידוע גם בשם “יום פרטיות הנתונים” מצוין ב-28 בינואר, מדי שנה. הנו מוכר במדינות רבות ברחבי העולם, כולל; ארצות הברית, קנדה, ישראל, הודו ו-47 מדינות באירופה.
המטרה העיקרית של יום זה, היא להעלות את המודעות ולקדם את ה’הגנה על הזכות לפרטיות ולמידע אישי‘ ב’מרחב הדיגיטלי‘.
ביום הגנת הפרטיות מאורגנות פעילויות הסברה שונות, מתפרסמות מדריכים והמלצות ומתקיימים אירועים ודיונים בפורומים שונים.
יוזמות אלו, מטרתן להעלות את המודעות הציבורית ולהדגיש את החשיבות של הגנת הפרטיות. היום משמש הזדמנות לשיתוף פעולה בין מגזרים שונים, כולל ממשלה, תעשייה, אקדמיה, ארגוני מגזר שלישי, אנשי מקצוע בתחום הפרטיות ואנשי חינוך.
מועצת אירופה, הודתה לראשונה ביום הפרטיות הבינלאומי בשנת 2007 לציון החתימה על אמנת שטרסבורג בשנת 1981. אמנה זו, מסדירה היבטים שונים של עיבוד אוטומטי של מידע אישי.
