בעקבות דיווח אל בית המשפט, כי מְטַפֵּל סִיעוּדִי מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון, משכן במרתף ביתו ‘נָכֶה צהל’ בו הוא נשכר לטפל ואף גובה ממנו כסף על כך ובנוסף החתים אותו על ייפוי כוח וצוואה לפיה הוא יקבל את כל נכסיו, בעוד בני משפחתו של המטפל מתגוררים בביתו של הנכה, הורה היום (יום ראשון, כ”ו/סיון/תשפ”א) נשיא בתי משפט השלום בעיר באר שבע, כב’ השופט אלון גביזון, להרחיק מנכה צהל את שני מטפליו משום שעולה חשש, כי ניצלו ועשקו אותו במשך שנים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
כב’ השופט גביזון, ביקר בחריפות את אנשי אגף השיקום ב-משרד הביטחון, על ההתעלמות המתמשכת מן הדיווחים על ההתנהלות הקשה שמיוחסת למטפלים מול רונן (שם בדוי), נכה צהל בן 68 מבאר שבע, תוך שהוא מנוּצל ונעשק.
על פי הדיווחים שהתקבלו בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, השניים עושים בתוך חשבון הבנק שלו כבשלהם;
רוכשים על חשבונו ציוד רפואי לשימושים משפחתיים ואף העבירו אותו לגוּר ב-מרתף של אחד מהם, בעוד בנות משפחתם מתגוררות ב… ביתו של נכה צהל.
ביקורתו החריפה של כב’ השופט גביזון, באה לאחר שהמקרה החמוּר, כבר דווח בעבר לרשויות ולאגף השיקום של משרד הביטחון ולנציגי הרווחה העירוניים וגם הגיע לבית המשפט, אך הוראותיו של כב’ השופט לפקח מקרוב על הטיפול ברונן (נָכֶה צהל, פגוּע ראש) לא יוּשמו.
בתוך כך השופט גביזון, מינה את עורך דין קלריס דביר מ’הסיוע המשפטי במשרד המשפטים‘ כאפוטרופסית לדין של הנכה רונן, שכעת מייצגת אותו ודואגת למיצוי זכויותיו ואף הורה לבטל לאלתר את ייפוי הכוח שהמטפל הראשי החתים את הנכה רונן, עליו ואף לפנות מדירותיו של רונן את בני משפחתם של המטפלים, לאחר שדווח, כי הם מתגוררים בהם.
רונן, המוכר נָכֶה צהל, גרוּש ואב לבן, נפצע אנושות ב’מלחמת יום הכיפורים‘ שפרצה ביום הכיפורים ה’תשל”ד, 6 באוקטובר 1973, והוגדר נָכֶה בשיעור 100%+, עם פגיעת ראש.
בשנת 2004, החל להיות מלווה על-ידי המטפל העיקרי, שצרף אליו בתוך זמן קצר את גיסו.
הנכה רונן, מתקיים מ’קצבה חודשית‘ מטעם משרד הביטחון ו-סל שירותים המיועד להיטיב עם מצבור; טיפולים, תרופות, נופשים וכו’.
זאת ועוד; עולה, כי משרד הביטחון גם מממן את שכרם של המטפלים בו בסך של עשרות אלפי שקלים בחודש.
כדי לעמוד על חומרת מצבו כתוצאה מנכותו רונן, סובל מ-קשיים בדיבור, קושי בריכוז, בקריאה ובכתיבה, מתקשה לתקשר עם סביבתו ומאז שנת 2017, הוא תלוי לחלוטין במטפליו, אך מתקשר באמצעות משפטים קצרים, ומבין את הנעשה.
מן המידע שהגיע ל’אגף סיוע המשפטי’ מתברר, כי כבר בשנת 2012, פנו אחיו של רונן אל בית המשפט כדי שיוכלו לפקח על הטיפול בו, מאחר ולטענתם המטפלים לא פעלו כנדרש ואף ניצלו את התלוּת של רונן בהם והרחיקו אותו מאחיו.
בית המשפט, הורה בהחלטתו דאז לאגף השיקום במשרד הביטחון לפקח על המטפלים ועל רקע התלוּת שתוארה והחשש הכבד שיצרה, הורה גם על איסור דִּיסְפּוֹזִיצְיָה (העברת זכות שימוש בנכס) על נכסיו של רונן, בהם שתי דירות שבבעלותו.
חרף ההנחיות המפורשות של בית המשפט בהחלטתו מלפני כמעט עשור, מדיווחים שהתקבלו בבית המשפט בתקופה האחרונה, התברר, כי לא התקיים פיקוח מצד אגף השיקום במשרד הביטחון על המטפלים.
█ נכה צהל, הוחתם על צוואה לפיה הוא מוריש את כל רכושו ל… מטפל.
רק לאחר שבשלב מסוים נתגלע סכסוך ביניהם ולאחר שאחד מהם עזב (ובמקומו צרף המלווה העיקרי את גיסו כ-מטפל שני) ביוני 2020, העביר המטפל שעזב מכתב מפורט לאגף השיקום במשרד הביטחון, ממנו עלה חשד ממשי שמר רונן, מנוּצל ואף נעשק על ידי מלוויו מטעם משרד הביטחון ובין היתר נטען, כי;
- המטפל העיקרי וכיום המטפל הנוסף עמו, מנצלים את רונן, כלכלית, ‘נהנים‘ בעצמם מכל ההטבות המגיעות לנכה רונן מטעם משרד הביטחון;
- המטפל העיקרי, מזמין תרופות וציוד עבור רונן, אך בפועל הציוד והתרופות משמשים את משפחתו של המלווה ואת הגן הפרטי שאשתו של המטפל מנהלת, בעוד רונן, למעשה, אינו מקבל את הטיפולים וההטבות להן זכאי;
- רונן, מתגורר למעלה מ-10 שנים בבית של אחד המטפלים שלו, ומשלם לו על כך 10,000 ₪ בחודש. על פי התרשמות עורכת הדין קלריס דביר מטעם הסיוע המשפטי שביקרה במקום בשבוע שעבר, הוא מתגורר בחדר קטן מאד בקומת ה… מרתף, המשמש כממד;
- לרונן, שתי דירות בבעלותו: מן המידע שהתקבל בבית המשפט, בבית אחד ששייך לו, מתגוררות בנותיו של המטפל והן לא משלמות על כך שכר דירה. בנוסף, דווח, כי בבית השני מתגורר קרוב משפחה של המטפל העיקרי. המטפלים, טענו, כי הבית השני, עומד ריק, וביהמש בקש לבחון את הסתירה בעניין זה;
- המטפל, החתים את רונן על ייפוי כח כללי לטובתו, הוא למעשה מנהל את חשבונותיו של רונן, ומוציא כספים כאוות נפשו, וכשנשאל על נסיבות הוצאת הכספים על ידי השופט, לא ידע להגיד מה מטרתם. כך, למשל, העיד רונן שבחודש שעבר נמשכו מחשבונו של 5,000 ₪ ולא ידע להסביר לשם מה.
- המטפל, החתים את רונן על צוואה לפיה הוא מוריש את כל רכושו ל… מטפל;
- המטפל, הרחיק את כל משפחתו של רונן, ממנו ומונע מהם להיפגש איתו – לרונן, ארבעה אחים ו-בן אחד;
לטענת המלווה שהעביר את המידע לאגף השיקום, טענות אלה נבדקו על ידי אגף השיקום ונמצאו נכונות והדבר אף היה ידוע מזה זמן גם לרשויות הרווחה בעיר באר שבע.
דובר היחידות המקצועיות באגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים מר יובל גורן, מסר לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי כמו כן, נטען, כי המצב היה ידוע למשרד הביטחון בעקבות הדיון המשפטי הקודם – אולם עד לדיון שהתקיים ביום חמישי האחרון, לא נעשה דבר בעניין, במשך שנים.
יש לציין, כי בשלב מסוים אכן, היו גורמים באגף השיקום אשר סברו שרונן, נתון לניצול כלכלי ורגשי מתמשך ופנו לגורמי הרווחה לצורך בחינת מינוי אפוטרופוס, אולם המטפלים, על פי הנטען, מנעו ממנו להגיע לבדיקה ולקדם את הנושא, ושוב לא נעשה דבר בעניין.
בעקבות פנייה שבוצעה לאחרונה לבית המשפט מצד אנשי אגף השיקום במשהבט, הורה בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע למנות את עורכת דין קלריס דביר מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים לייצג את רונן ולברר את הנטען.
עורכת דין דביר, נפגשה עם רונן בחדרו בבית המטפל, ודיווחה אל ביהמש, כי היא חשה שרונן, נמצא במצוּקה גדולה, הוא מבוהל ומפוחד, ועולה חשש כבד מאד, כי הוא נתוּן לעושק ולניצול כבד מצידם.
לדבריה, רונן, חשב שהדירות בבעלותו ריקות ואף אחד לא מתגורר בהם, הוא לא ידע את חשבון הבנק שלו, השיב בשלילה, האם יש לו שותפים או מיופיי כוח בחשבון ולא זכר מתי ראה רופא בפעם האחרונה.
עורכת דין דביר, הציעה לרונן לבוא ולפגוש בה במשרדה למחרת בבוקר והוא הסכים, אולם הפגישה לבסוף לא התקיימה, לאחר שהמטפל, טען בפני עורכת דין דביר, כי רונן, אינו מעוניין לפגוש אותה.
מיד לאחר מכן, הגישה עורכת דין דביר, דין וחשבון מפורט לבית המשפט ובקשה לקיים דיון בהול, יחד עם כל הגורמים המעורבים והאחראים במשרד הביטחון ולזמן אף את בני משפחתו שנאלצו להיות בנתק ממנו.
█ דר’ עורכת דין סגל-רייך; “בית המשפט בהחלטתו החשובה והתקדימית, קובע רף חדש בשמירת זכויות ובפיקוח על אנשים מוחלשים, ובייחוד נכי צהל…”
נשיא בתי משפט השלום בבאר שבע, כבוד השופט אלון גביזון, מתח, כאמור, ביקורת חריפה בדיון שהתקיים בשבוע שעבר על התנהלות אגף השיקום של משרד הביטחון והתנהלות גורמי הרווחה העירוניים בכל הקשור לפיקוח על הטיפול בנכה צהל, מר רונן.
ציין, כי עוד בשנת 2014, בעקבות דיון בהליך שהגיע לשולחנו כבר אז, התייחס לתפקודו של אגף השיקום בשמירה על נכי צהל והמליץ על הקמת צוות חשיבה לשיפור ויעילות הפיקוח על המלווים מטעם אגף השיקום.
כב’ השופט גביזון, ואף ביקש להעביר את ההחלטה אל שר הביטחון, למנכל משרד הביטחון ולראש אגף השיקום במשרד דאז.
למרות הנחייתו, מתברר כעת, כי לא נעשתה עבודת מטה בעניין זה, ואף לא בוצע פיקוח על התנהלותם של המטפלים של רונן על אף התרעותיו של בית המשפט והמידע שהיה קיים באגף השיקום בעניין.
בדיון נשאל רונן על ידי השופט אם הוא פוגש אנשים נוספים ורונן, השיב שלא – רק את מטפליו, והם טענו מצדם, כביכול, כי רונן, יכול לתקשר “רק איתם”, עניין שהופרך מן היסוד במהלך הדיון.
בסיום הדיון, הורה כבוד השופט אלון גביזון, על מספר מהלכים דחופים בעקבות המידע שנחשף;
- על אגף השיקום לבחון חלופות להחלפת מטפליו באופן מידי, תוך בחינת רצונו וטובתו ולעדכן את ביהמש על כך בתוך 7 ימים;
- למנות מידית אפוטרופוס זמני על רכושו של רונן למשך ששה חודשים, ועל ליווי אישי וצמוד שלו מעתה והלאה של אגף השיקום;
- להשיב את רונן לביתו בהקדם האפשרי ולבטל את ייפוי הכוח שנחתם על ידי רונן לטובת המלווה שלו מטעם משהבט;
- לבחון את ההתנהלות ברכושו ובחשבונותיו ב-3 השנים האחרונות לרבות תדפיסי חשבון בנק ובדיקתם אצל רואה חשבון;
- על האפוטרופוס לבחון הגשת תביעות אזרחיות כנגד המטפלים ובני משפחתם לצורך פינויים מדירותיו של רונן;
- האפוטרופוס, יחדש את הקשר בין רונן לבין אחיו; בדיון אמר רונן לעורכת דין דביר, כי לא הוא ניתק את הקשר, אלא הוא חשב שניתקו קשרים עמו.
- אגף השיקום, ימנה ‘קייס מנג’ר‘ לצורך מעקב ותכלול הטיפולים הרפואיים והשיקומיים להם הוא נדרש;
- השופט, הורה ליועצים המשפטיים של משרד הביטחון ואגף השיקום ליידע אותו האם בכוונתם להכליל בחוזי העבודה של המטפלים כללי התנהגות וסעיפים חוזיים שיהא בהם כדי להגן על נכי צהל, מפני ניצול והשתלטות על רכושם.
מנהלת תחום זקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי במשרד המשפטים דר’ עורכת דין מיטל סגל-רייך; “מעבר לסוגיית ההכרה בנכי צהל שנדונה ומטופלת בימים אלה, קיימת סוגיה חשובה לא פחות והיא השמירה מפני ניצול בידי מטפלים ומלווים של מי שכבר הוכרו.
עורכת הדין שמונתה מטעם הסיוע המשפטי, זיהתה מיד תלוּת קיצונית ואובדן שליטה מוחלט בכספים ובחיים ובקשרי המשפחה שנוּתקו.
פעולתה המהירה לכינוס דיון מהיר תוך זימון כל הגורמים המקצועיים ובני המשפחה הדואגים, אפשרה לשים סוף לניצול המתמשך.
בית המשפט בהחלטתו החשובה והתקדימית, קובע רף חדש בשמירת זכויות ובפיקוח על אנשים מוחלשים, ובייחוד נכי צהל, שנתונים לטיפול של מטפלים סיעודיים.
הישענות על חברת כח-אדם, קובע בית המשפט, אינה מגלגלת את האחריות, אלא זו נותרת אצל הגורם שמעניק שירות לאדם עם מוגבלות שחייב בנהלים ברורים של פיקוח.
המקרה הקשה הזה, מלמד עד כמה ייצוג משפטי הוא כלי חשוב לשמירת זכויותיו של אדם הנתון לתלות או ניצול קשים, באופן שמאפשר להשמיע את קולו”. אמרה מנהלת תחום זקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי במשרד המשפטים דר’ עורכת דין סגל-רייך.
◄ אל; ההחלטה המלאה בנושא; תיק 18975-05-21 נכה צהל שנוצל ונעשק במשך שנים – ללא פרטים מזהים של הצדדים.
