‘רק אלוהים עוזר לנחלה היפה של האדון אדיוס. אמן’ – כך נכתב בכתובת ברכה בת כ-1600 שנה, שנחשפה בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה רשות העתיקות בחודשים האחרונים במושב השיתופי צוּר נָתָן שבאזור השרון והרי השומרון דרומית לעיר טייבה השייך למועצה אזורית דרום השרון. החפירות, שהסתיימו השבוע, התבצעו לטובת הקמת שכונה חדשה, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הכתובת, הכתובה בשפה היוונית, פוענחה ותורגמה על ידי פרופ’ לאה די סגני מן האוניברסיטה העברית בירושלים והיא מתוארכת לראשית המאה ה-5 לספירה, תקופה בה הגיע ‘היישוב השומרוני’ לשיא גודלו ועצמתו באזור דרום השרון שבארץ ישראל.
מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, דר’ חגית טורגה, אמרה, כי; “הכתובת התגלתה בתוך גת מרשימה ששימשה לייצור יין.
גת היא משטח הדריכה והתסיסה במתקן חקלאי מסורתי להפקת תירוש או יין מענבים, גת זו הייתה, כנראה, חלק מנחלה חקלאית של אדם נכבד בשם; אדיוס.
הגת, היא השנייה מסוגה בארץ, בה נתגלה פסיפס הנושא כתובת ברכה המשויכת לשומרונים. גת נוספת נתגלתה לפני מספר שנים באפולוניה שבהרצליה“.
שומרונים ( Samaritansבעברית; שומרונית- שָׁמֶרִים, “שומרי התורה“) על ויקיפדיה, הם עם וקבוצה אתנית-דתית ייחודית הטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
ה’שומרונים‘ חיים רק בארץ ישראל; בעיקר בהר גריזים ובעיר חולון. שפתם של השומרונים דומה לעברית עתיקה ואורח חייהם מתבסס על נוסח ייחודי של התורה (הכתוב בכתב שומרוני, שהוא שונה מעט מן הכתב העברי הקדום ובנוסף גם מכיל שינויים עלילתיים קלים).
במהלך ההיסטוריה נתגלעו מחלוקות בעלות אופי דתי בין השומרונים לבני עם ישראל. לאורך ההיסטוריה חוו השומרונים פרעות ומעשי טבח, בעיקר על ידי הביזנטים והצלבנים.
מתוך כלל השומרונים, שאוכלוסייתם מנתה מעל למיליון נפש בימיו של מנהיגם הנערץ, בבא רבה, במאה ה-4, שרדו בתחילת המאה ה-20 כ-150 נפש בלבד
בסמוך לגת, שנחשפה באחרונה בצור נתן, איתרו הארכיאולוגים מחצבות אבנים שבהן נחצבו חורים לגידול גפנים. אלה היו, כנראה, חלק מנחלתו של האדון אדיוס.
█ נתגלו אבני ריחיים של חמור, זוג אבנים המשמשות לטחינת גרעינים, בעיקר גרעיני דגנים, לקמח ועליהן חריטה של מנורה בעלת שבעה קנים.
“אדון, הוא תואר כבוד שניתן לבכירים בקהילה, ומעיד על מעמדו החברתי הגבוה של בעליה של הנחלה החקלאית“, אומרת טורגה. “גם מיקומה של הגת, קרוב לראש התל של צור נתן, בו נתגלו בעבר שרידי בית כנסת שומרוני, מעיד על מעמדו הגבוה של אותו אדיוס“.
דוברת רשות העתיקות הגב’ יולי שוורץ, מסרה לפורטל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי; בחפירות שנערכו בעבר בראש התל הסמוך לצור נתן, נחשפו שרידי בית כנסת שומרוני אשר הוסב לכנסייה במהלך המאה ה-6′ לספירת הנוצרים.
בסמוך אליו נתגלה מתחם שבו שולבו חדרים גדולים וחדרים לתעשיית יין, שמן וחיטה.
באחד מן החדרים הללו, נתגלו אבני ריחיים של חמור, זוג אבנים המשמשות לטחינת גרעינים, בעיקר גרעיני דגנים, לקמח ועליהן חריטה של מנורה בעלת שבעה קנים.
כתובת הברכה בגת, מצטרפת לעדויות על היישוב השומרוני הנרחב שהתקיים בדרום השרון, לפני כ-1600 שנה ומוסיפה מידע על חייהם של השומרונים בתקופה הביזנטית (תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים; 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.
תקופה זו בתולדות עם ישראל, מקבילה לתקופת התלמוד וראשית תקופת הגאונים. השומרונים, הובאו לארץ במסגרת ההגליות של מלכי אשור וראשית ההתיישבות באזור הר גריזים וסביבתו.
לאורך השנים, הם התרבו והרחיבו את גבולות יישובם גם לאזור דרום השרון, תוך שמירה על המסורת והמנהגים הייחודיים להם.
במהלך התקופה הביזנטית, מרדו השומרונים בשלטון מתוך רצון לשמר את זהותם. לאחר מרידות אלה, הצטמצמה אוכלוסייתם והיא התמקדה באזור הר גריזים. כיום קיימת קהילה שומרונית בהר גריזים ובעיר חולון.
לדברי מנהל רשות מקרקעי ישראל מר עדיאל שמרון; “רשות מקרקעי ישראל פועלת למען עתיד טוב יותר של מגורים עבור אזרחי ישראל ובה בעת מחויבת לעבר ההיסטורי של ארץ ישראל ולשימור ערכים ארכיאולוגיים“.
פסיפס הכתובת הועבר אל מעבדות רשות העתיקות לצורך שימור ומחקר.
