דברי נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון, פרסם היום (שלישי, ז’ בסיון התשפ”ה) עם היוודע דבר פטירתו של הכלכלן הישראלי-אמריקני פרופ’ סטנלי נגיד בנק ישראל לשעבר (2005-2013), הלך לעולמו בגיל 81 (בין שבת לראשון) לאחר מאבק במחלה קשה. פישר, שהותיר אחריו שלושה ילדים ותשעה נכדים, רעייתו רודה נפטרה בשנת 2020. כיהן כנגיד בנק ישראל בין השנים 2005-2013.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
פישר נחשב לאחד הכלכלנים המרכזיים והמשפיעים בדורו, בזירה המקומית והבינלאומית, והותיר חותם עמוק על הכלכלה העולמית והישראלית כאחד.
דברי נגיד בנק ישראל עם היוודע דבר פטירתו של פרופ’ סטנלי פישר;
“בשם בנק ישראל, אני מביע צער עמוק על פטירתו של פרופ’ סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, שהיה מהדמויות המרכזיות בפיתוח החשיבה הכלכלית בת זמנינו.
מאמריו פורצי הדרך נחשבים לאבן יסוד בגיבוש התיאוריה המאקרו כלכלית, והשפיעו באופן עמוק על האופן שבו כלכלנים ובנקים מרכזיים חושבים על אינפלציה, ציפיות, ומדיניות מוניטרית.
תרומותיו המחקריות זכו להכרה רחבה, ושני ספרי הלימוד שכתב – עם רודי דורנבוש ועם אוליבייר בלנשאר – משמשים עד היום בסיס להוראת מאקרו-כלכלה באוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם.
בנוסף לעיסוקו הרב במחקר, פרופ’ פישר הנחה עשרות תלמידי דוקטורט, וביניהם שורת אישים שהובילו את הכלכלה הגלובלית, וביניהם; בן ברננקי, נגיד הבנק המרכזי של ארה”ב; מריו דרגי, נגיד הבנק המרכזי של אירופה; וקזו אודה, נגיד הבנק המרכזי של יפן, ועוד רבים אחרים.
כך, השפעתו ניכרה לא רק במחקריו, אלא גם בדור שלם של מקבלי החלטות שצמחו בהשראתו.
בצד פועלו האקדמי, כיהן פרופ’ פישר בשורה של תפקידים בכירים בזירה הגלובלית; ככלכלן ראשי בבנק העולמי, כסגן יו”ר קרן המטבע הבינלאומית; כבכיר בקבוצת ;Citigroup וכסגן יו”ר הפדרל ריזרב האמריקאי, תפקידים ששיקפו את ההערכה הרבה לה זכה בזכות שילוב יוצא דופן של ידע, שיקול דעת וניסיון.
כשנקרא להתמנות לתפקיד נגיד בנק ישראל, הוא לא היסס ובחר להגיע לירושלים, ולהעמיד את ניסיונו הרב והשפעתו הגלובלית לרשות הכלכלה הישראלית.
במהלך כהונתו כנגיד בנק ישראל בין השנים 2005–2013, פעל פרופ’ פישר לחיזוק מעמדו של הבנק כגוף עצמאי, מקצועי ומודרני, תוך התמודדות עם אתגרים כלכליים מהותיים בזירה המקומית והבינלאומית.
תקופה זו כללה הן התמודדות עם המשבר הפיננסי הגלובלי, והן רפורמות מבניות שנגעו למערכת הבנקאות, למערכות התשלומים ולבסיס החוקי של הבנק.
בתגובה למשבר הפיננסי העולמי, הוביל פישר מדיניות מוניטרית שקולה ופרואקטיבית, תוך שימוש בכלים לא שגרתיים.
הוא היה בין הראשונים לזהות את עוצמת הזעזוע, והגיב בשורה של צעדים ובהם הורדת הריבית, התערבות בשוק המט”ח, ורכישת אגרות חוב ממשלתיות, שלצד צעדים נוספים סייעו לשמור על היציבות הפיננסית של המשק ולהוביל ליציאה מהירה יחסית מהמשבר.
במקביל, קידם פישר את חיזוק עמידותה של המערכת הבנקאית בישראל. הוא הוביל מספר צעדים מאקרו-יציבותיים והטמעת כלים רגולטוריים מתקדמים, לצד פיתוח משמעותי של תשתיות התשלומים והצטרפות השקל למערכות סליקה בין־לאומיות.
מהלכים אלה שיקפו תפיסה מערכתית כוללת של פיקוח, יציבות והשתלבות בזירה הגלובלית.
שיאו של תהליך זה היה בחקיקת חוק בנק ישראל החדש בשנת 2010 – מהלך מוסדי רחב היקף שהוביל פישר, ושעיגן את עצמאות הבנק, הסדיר את מטרותיו, וחיזק את מנגנוני קבלת ההחלטות באמצעות הקמת הוועדה המוניטרית והמועצה המינהלית.
החוק הביא את מבנה הבנק והתנהלותו לרמת התאמה גבוהה לסטנדרטים של הבנקים המרכזיים המובילים בעולם. מינויו לאחר כהונתו כנגיד בנק ישראל, לתפקיד סגן יו”ר ה-FED העיד גם הוא על ההערכה הרבה לה זכה בכל העולם.
סטנלי פישר היה מהכלכלנים הבולטים והמשפיעים בדורנו, בתרומתו האינטלקטואלית, ובמדיניות שנקט. הוא היה מגדלור של מקצועיות, אחריות ושיקול דעת; בישראל, ובזירה הבינלאומית.
במחקריו, בעשייתו ובהתנהלותו, שילב סטנלי בין עומק מחשבתי ליכולת יישומית, בין סטנדרט מקצועי גבוה ליחס אנושי, ובין מחויבות להבנה עמוקה של המציאות המשתנה.
הוא הותיר חותם עמוק על המוסדות שעמד בראשם, על דורות של כלכלנים, ועל הדרך שבה מתעצבת מדיניות כלכלית, בעולם – ובישראל.
מורשתו תישאר נוכחת עוד שנים רבות.
יהי זכרו ברוך.
פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל.
