מודל עבודה חדשני שיספק מענה ל’חסמים של התעשייה היצרנית’ יוצא לדרך בימים אלה בצוות משותף בהובלת מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה ו-הטכניון, הפעילות תבוצע תוך מיקוד ענפי ויצירת ‘תיק 360°’ המותאם לענף, מינוף של שותפויות אזוריות, זיהוי יתרונות יחסיים של תעשיות הפועלות באזור מסוים וחיבור למיזמים קיימים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
משרד הכלכלה והתעשייה הודיע היום (יום ראשון, ח’ סיון תשפ”ג) כי במיזם, ישתתפו כל היחידות הרלוונטיות בטכניון ויופעלו מועדוני חדשנות ייעודיים לפי תחומי מחקר וענפים. בשלב זה, הוקצו למיזם סך של 4 מיליון ₪, ועלוּת התוכנית לכל מפעל, נאמדת בסדר גודל של 70-35 אלף ₪.
צוות משותף בהובלת מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה והטכניון, ערך בשנה האחרונה בדיקה מעמיקה של צורכי החדשנות בתעשייה באזור הצפון ושל יכולתה של האקדמיה לתת מענה לצרכים אלה.
הבדיקה כללה מפגשים בכ-100 מפעלי תעשייה באזור צפון הארץ בהשתתפות חוקרים מטעם הטכניון. בפגישות, זוהו החסמים המונעים מימוש של שיתופי הפעולה כיום ומוּפו כיוונים פוטנציאליים לעבודה משותפת.
ממצא מרכזי שעלה מעבודה זו, הוא, כי תעשייה יצרנית, בדגש על תעשייה לא עילית, אינה מצליחה להגיע למיצוי הפוטנציאל הטמון בשיתופי הפעולה עם האקדמיה.
בזמן שחברות הייטק וחברות תעשייה עילית מעורבות בכ-90% משיתופי הפעולה עם האקדמיה, חברות תעשייה לא עילית מתקשות להתגבר על חסמים שונים ומגיעות לאחוזים נמוכים ביותר של שיתופי פעולה.
בין החסמים שזוהו: פערים במשאבי הניהול, פערי שפה בין אנשי התעשייה לאנשי האקדמיה, פערים בתמריצים של הצדדים השונים לקדם שיתופי פעולה וכן מורכבות בירוקרטית הכרוכה ביצירת שיתופי פעולה מסוג זה.
השוואה בין-לאומית של נתוני הוצאה על מחקר ופיתוח בתעשייה נותנת משנה תוקף לפערים שזוהו.
מניתוח נתוני השקעות במחקר ופיתוח בקרב מדינות ה-OECD, עולה, כי בעוד ישראל, מובילה בעולם בשיעור הוצאה על מחקר ופיתוח בכלל ענפי המשק, היא משתרכת מאחור בשיעור ההוצאה למחקר ופיתוח בתעשייה היצרנית שאינה עילית.
בענפי תעשייה אלו ישראל, ממוקמת במקום ה-17 בלבד בקרב מדינות ה-OECD, עם שיעור הוצאה של 3.3% ביחס לתוצר באותם ענפים, זאת בהשוואה ל 8%-9% במדינות המובילות.
האצת החיבורים בין האקדמיה לתעשייה מוטת הייצור תוביל להאצה של הטמעת החדשנות בענפים אלו, לצמצום הפערים הקיימים מול העולם ולהגברת כושר התחרות ורמת הפריון.
מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה מר עוז כ”ץ; “לאחר עבודה מאומצת עם שותפים רבים ובחינת עומק עם מעל 100 מפעלים. זיהינו אתגרים מורכבים המעכבים את שיתוף הפעולה בין התעשייה לאקדמיה.
תוכנית זו, באה לתת מענה ייחודי לבעיות שנוצרו. משרד הכלכלה והתעשייה מחפש באופן תדיר פתרונות שתואמים את אתגרי המשק.
מנכל משרד הכלכלה והתעשייה מר אמנון מרחב; “זהו מיזם משמעותי ושיתוף פעולה חשוב לאקדמיה ולתעשייה, אשר יוביל לחדשנות, למחקר מתקדם ולייצור מתקדם.
אני מברך את נשיא הטכניון שהרים את הכפפה, ויחד נרתום את היתרון היחסי של ישראל – הגורם האנושי – לטובת קידום התעשייה“.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון; “הטכניון, חש תמיד אחריות לחברה, לביטחונה ולכלכלתה של מדינת ישראל ובמסורת זו, אנו רואים פוטנציאל רב ברתימת המחקר המתקיים בטכניון לטובת קידום התעשייה היצרנית במדינת ישראל. אנו גאים לחבור למשרד הכלכלה במיזם חשוב זה”.
