“משרד החקלאות פועל ללא לאות במהלך תקופה זו (“מלחמת חרבות ברזל”) להבטחת תוצרת חקלאית טרייה מקומית לטובת אזרחי מדינת ישראל…” כך אומר היום (יום ראשון, כ”ז בכסלו התשפ”ד) מנכ”ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מר אורן לביא.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
“… תמיכה זו, תבטיח המשך גידול גזר ו‘תפוחי אדמה‘ שבימי שגרה גדלים בעיקר באזורים שכעת יש קושי ביטחוני לעבד אותם, לאזורים אחרים כדוגמת; לב הנגב” הוסיף מנכ”ל המשרד, מר לביא.
כידוע, החקלאות הישראלית נמצאת ב’מַשְׁבֵּר‘ מהגדולים שידענו מאז קום המדינה. לנוכח המצב הביטחוני, כאמור, הכולל הכרזת אזור קו הגבול עם רצועת עזה, ו-אזור קו הגבול עם לבנון ואזורים נוספים כשטח צבאי סגור שהכניסה אליהם אסורה.
באזור קו הגבול עם רצועת עזה נותרו שטחים רבים שיועדוּ ל-זריעת גזר ו-שתילת פקעיות תפוחי אדמה של עונת הסתיו, ואין אפשרות למגדלים לזרוע אותם.
כדי להבטיח את ביטחון המזון ולשמור על רצף האספקה של תפוחי אדמה וגזר לתושבי ישראל וכן במטרה לאפשר שימוש בזרעי הגזר ו-תפוחי האדמה, יש לזרוע אותם בתוך מספר שבועות.
לכן, הודיע משרד החקלאות כי הוא תומך במגדלים שלהם שטחים חקלאיים, העשויים להתאים לגידול גזר ותפוח אדמה לצורך הכנה, התאמה והסבת שטחים אלו.
מניתוח של משרד החקלאות, עלוּת הסבת השטח לגידול תפוח אדמה וגזר, עומד בממוצע על סך של כ-950 ₪ לדונם.
התמיכה בהתאם לנוהל זה, תהיה בסכום אחיד של עד 950 ₪ לכל דונם שיזרע בעקבות התקשרות שתעשה בין מגדלי תפוחי אדמה וגזר מ-האזורים הסגורים בסמוך לרצועת עזה, ל-מגדלי גידולי שדה באזורים אחרים.
לצורך כך, משרד החקלאות, מעודד יצירת התקשרות בין מגדלי תפוח אדמה וגזר ששטחם נמצא בשטחים סגורים לבין מגדלי גידולי שדה ששטחם עשוי להתאים, לאחר התאמה והסבה לזריעת גזר ותפוח אדמה והמעוניינים בכך.
█ על חשיבות רציפות תפקודית ו-בְּטִיחוּת מָזוֹן;
המשכיות פונקציונאלית ו’בְּטִיחוּת מָזוֹן‘ הם היבטים מכריעים בכל תעשיה הקשורה למָזוֹן. המשכיות תפקודית מתייחסת לזרימה בלתי פוסקת של פעולות בתוך מערכת ייצור או הפצה של מָזוֹן.
היא מבטיחה שכל התהליכים, החל מרכישת חומרי גלם ועד אספקת המוצר הסופי, יהיו יעילים ואמינים. זה לא רק עוזר לעמוד בדרישת הצרכנים אלא גם תורם ליציבות ולרווחיות הכללית של העסק.
מצד שני, בטיחות המזון, היא מעל הכל, שכן היא משפיעה ישירות על בריאותם ורווחתם של הצרכנים. הדבר כרוך בשמירה על איכות ושלמות מוצרי המזון לאורך כל שרשרת האספקה, ממשק ועד מזלג.
זה כולל טיפול נכון, אחסון, עיבוד, אריזה והובלה של מזון, כדי למנוע זיהום, קלקול והתפשטות של מחלות הנישאות במזון.
גם המשכיות תפקודית וגם בטיחות מזון קשורים זה בזה ותלויים הדדית. לשיבוש בהמשכיות התפקודית, יכולה להיות השלכות חמורות על בטיחות המזון, כגון; עיכובים בעיבוד או ניטור לא הולם של איכות המזון.
מצד שני, בטיחות מזון שנפגעת, עלולה להוביל לחוסר אמון של הצרכנים, לבעיות משפטיות ולהשפעות שליליות על המוניטין של המותג והבריאות הפיננסית של חברה.
כדי להבטיח המשכיות תפקודית ובטיחות מזון, צריכים עסקים ליישם אמצעי בקרת איכות חזקים, לדבוק ב-תקנים רגולטוריים מחמירים ולשמור על תקשורת ושיתוף פעולה יעילים בתוך שרשרת האספקה שלהם.
הדבר כולל בדיקות סדירות, ביקורת ותוכניות הכשרה, כדי לחנך את העובדים על נוהלי היגיינה נכונים ו-פרוטוקולי בטיחות מזון.
על ידי מתן עדיפות להמשכיות תפקודית ובטיחות מזון, יכולים עסקים לא רק לשמור על בריאות הצרכן אלא גם לשפר את שביעות רצון הלקוחות, לבנות אמון ולשמור על יתרון תחרותי בשוּק.
