תכנית הוליסטית לפיתוח בר קיימא של נפת רמת הגולן, על מנת לחזק את ההתיישבות באזור, לעודד הגירה פנימית אליו ולהגדיל את הגיוון התעסוקתי בו, אוּשרה הבוקר (יום ראשון, כ”ב בטבת התשפ”ב) על ידי ממשלת ישראל. במסגרת זו, ישקיע משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בראשות השר עודד פורר, כ-50 מיליון ₪ לטובת שיפור ושדרוג תשתיות ביישובי האזור וקידום ‘חדשנות חקלאית’ באזור בו החקלאות היא מקור פרנסה מרכזי.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל| כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
במסגרת ההחלטה, יקצה משרד החקלאות ופיתוח הכפר בין השנים; 2025-2022, סכום של 35 מיליון ₪, מהם 50% מתקציב המשרד ו-50% מ”תקציב תוספתי” באמצעות הרשות לתכנון במשרד החקלאות, לטובת שיפור חזות יישובים, שיפוץ מבני ציבור ושיקום תשתיות ברחבי המועצה האזורית גולן.
התקציבים המיודעים, כדי לקדם איכות חיים ורווחה למרקם הוותיק, למשוך תושבים חדשים לטובת ההתיישבות הכפרית, ולשפר משמעותית את התשתית הציבורית והשירותים הזמינים לתושבים.
תוכן התכנית למתחם של 300 דונם בעיר קצרין, במסגרתה יבחן בין היתר אפשרות להקמת מוסד אקדמי ללימודי רפואה וטרינרית ובהתאם לפרוגרמה, יתוכנן פארק חקלאי שיכלול בנוסף ובין היתר גם מוקד לטיפול בבעלי חיים נטושים.
לאחר אישור התכנית, זה יוקצו בשלב ראשון של הפיתוח 4 מיליון שקלים. במטרה לייצר הזדמנויות תעסוקתיות חדשות, ובכך להפוך את נפת גולן על יישוביה השונים, לאבן שואבת עבור תעשיית האגרוטק.
המשרד, בשיתוף רשות החדשנות, יפעלו לקידום “מעבדה חיה לחקלאות” לצורך קידום בסיס נתונים חקלאיים מתקדם לשימושי בינה מלאכותית;
בנוסף המשרד, יפרסם קול קורא למיזמים העוסקים בפיתוח חקלאות עתירת ידע בנפת גולן שיהפכו למקור הכנסה משמעותי עבור כלל תושבי האזור ויגבש תכניות הדרכה בהתאם.
משרד החקלאות, מסר עוד, כי ישקיע בנושאים אלה 11 מיליון ₪, מתוכם 3 מיליון ₪, מתקציב תוספתי;
המשרד בשיתוף משרד האנרגיה, מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, יובילו פרויקטים של מתקני חלוץ לדו-שימוש בשטחים חקלאיים כמקור לאנרגיה מתחדשת ונקייה (אגרו-וולטאי דו-שימוש בקרקע גם לחקלאות וגם לייצור אנרגיה).
המטרה היא לקדם חקלאות בת קיימא, אשר תתכתב עם הצרכים האקלימיים של מדינת ישראל כולה, ואזור הגולן בפרט.
ההחלטה כוללת פעולות נוספות שיתרמו לחקלאות חדשנית בגולן ובהן פיתוח שיקדם משרד הכלכלה והתעשייה בהתייעצות עם משרד החקלאות, להקמת תעשייה משולבת בחקלאות באזור התעשייה של בני יהודה.
שר החקלאות ופיתוח הכפר, מר עודד פורר, אמר, כי; “הגולן הוא נכס אסטרטגי וכלכלי שהיום לא ממצה את הפוטנציאל הגלום בו. באמצעות החלטת הממשלה המהפכנית הזו, הגולן, יהפוך למוקד ידע וחדשנות שיספק מקומות עבודה חדשים, ימקסם את רווחת התושבים הוותיקים וימשוך צעירים להתיישבות הכפרית“.
█ נפת רמת הגולן;
נפת רמת הגולן היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה מתפרסת על מרבית חבל רמת הגולן וחופפת לשטח שנכבש במלחמת ששת הימים, מידי סוריה והועבר לריבונות ישראלית אחרי חקיקת חוק רמת הגולן ב-1981.
היישוב הגדול ביותר בנפת רמת הגולן הוא הכפר הדרוזי מג’דל שמס אשר למרגלות החרמון בצפון הנפה.
שטח הנפה הוא 1,154 קילומטר רבוע. הנפה מחולקת לארבעה אזורים טבעיים; אזור החרמון, גולן צפוני, גולן תיכון וגולן דרומי. בנפה, יש 37 יישובים. 32 יישובים יהודיים, ארבעה יישובים דרוזיים ויישוב אחד עלווי.
מטעם דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בראשות הגב’ דפנה יוריסטה, נמסר לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי נפת רמת הגולן, המשתרעת על פני כ-1,150 קילומטר רבוע,
נפת רמת הגולן, אזור שמאופיין בשיעור גידול האוכלוסין הנמוך ביותר בארץ, עם עלייה של פחות מ-14 אלף תושבים בין השנים; 2020-2005.
עובדה זו, אינה עומדת בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים במדינת ישראל, הרואה באזור זה חשיבות גיאו-אסטרטגית ממעלה ראשונה, נוכח מיקומו במשולש גבולות עם; ירדן, סוריה ולבנון.
אי לכך, ממשלת ישראל, אישרה הבוקר (א) את התכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית בת קיימא ביישובי מועצה אזורית גולן ומועצה מקומית קצרין לשנים; 2025-2022.
התכנית כוללת התגייסות רב-מערכתית מצד משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות, לטובת הנושא, בשורת פרויקטים לפיתוח הכלכלה המקומית והאזורית, ליצירת מקומות תעסוקה חדשים ואיכותיים, לשיפור איכות חיי התושבים וצמצום של פערים סוציואקונומיים.
על פי מידע שהתקבל מהמועצה האזורית אזורית גולן, החקלאות מהווה למעלה מ-50% מהכלכלה האזורית בגולן, השיעור הגבוה ביותר בארץ. תשתית אנושית זו, מהווה מרכז כובד משמעותי סביבו ניתן לקדם פיתוח כלכלי בר קיימא בהיבטים שונים.
לשם כך, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יוביל מיזמים מגוונים לחיזוק החקלאות המקומית, ההתיישבות הכפרית ופיתוח חקלאות מתקדמת, עתירת ידע ומבוססת בינה מלאכותית.
