תגלית נדירה מאפשרת הצצה אל תוך עולמם הרוחני של קבוצות הציידים ה-פליאוליתיים שחיו באזורנו לפני כ- 35 אלף שנה. הסלע החרוט הוצב בכוונה תחילה בתוך גומחה בחלק העמוק והחשוך ביותר של המערה. המיקום המיוחד, הרחק מאזור המגורים בפתח המערה, מעיד על כך שתפקד כמושא לפולחן. עיצוב שריון הצב על ידי חריטות על גבי אובייקט תלת-ממדי מרמז שפריט זה נועד לייצג טוטם או דמות מיתולוגית/רוחנית כלשהיא…
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הממצאים, הכוללים סלע עתיק בצורת שריון צב, מעידים על קיומו של ‘מתחם פולחני קדום‘ – כנראה העדות הראשונה ואחת מהראשונות בעולם מסוגה בלֶבַֿנְט! שהנו מונח גאוגרפי ותרבותי, המתייחס לחלק המזרחי של אגן הים התיכון, ובפרט לחלק המערבי של אזור הסהר הפורה.
ממצאים מסוג זה, מוכרים במערות פרהיסטוריות במערב אירופה והיו בעלי חשיבות סמלית והיוו מוקד לפולחן ציבורי ופעילות קהילתית“. המחקר, מסמל את המעבר מפולחן אקראי לראשיתו של פולחן ציבורי ממוסד פורסם בכתב העת היוקרתי; PNAS.
מדובר במחקר חדש ומרתק על המתחם הפולחני ב-מערת מנות, של החוקרים ד”ר עמרי ברזילי מבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות ב-אוניברסיטת חיפה ו-רשות העתיקות, פרופ’ עפר מרדר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ’ ישראל הרשקוביץ מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב בעקבות התגלית העולמית שנערכה ובה נחשפו ממצאים מדהימים ב-מערת מנות בגליל המערבי.
◄ מה גילו החוקרים?
- סלע בצורת שריון צב; בתוך המערה, במקום חשוך ועמוק, נמצא סלע מיוחד שחוקרים מאמינים ששימש כמעין טוטם או סמל דתי.
- סימני אש; ליד הסלע נמצאו סימני אפר, המעידים על שימוש באש במהלך הטקסים. אולי הדליקו שם לפידים כדי להאיר את המערה החשוכה?
- אקוסטיקה מיוחדת; החוקרים גילו שהמערה יוצרת אפקט מיוחד של הגברת קול, מה שעשוי להצביע על שימוש בשירה, ריקוד ותפילה בטקסים.
יאמר מיד; מערת מנות נחפרת ביסודיות מאז 2010 על ידי רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון.
המערה מוכרת בעיקר בשל הנטיפים היפים שמעטרים את חלליה הפנימיים ובשל שרידים ארכיאולוגיים רבים ממספר תרבויות פרהיסטוריות מהתקופה הפליאוליתית העליונה והתיכונה.
אחד הממצאים הידועים היא גולגולת של אדם מודרני בת 55 אלף שנה שהינה המאוּבן הקדום ביותר מחוּץ ליבשת אפריקה של אדם מודרני.
במהלך החפירות הופתעו החוקרים לגלות שרידי אפר באחת הטבעות של זקיף שנמצא ליד הסלע החרוט שמאשרות את השימוש ב-אש להארת החלל הפולחני, ככל הנראה על ידי לפידים.
בדיקות אקוסטיות גילו שהמתחם ניחן באקוסטיקה טבעית מוגברת שיכלה להשרות חוויות קוליות לקהל רב בפעילויות משותפות, כגון; תפילה, שירה וריקוד.
פרופ’ הרשקוביץ; “זהו גילוי חסר תקדים של חלל מיוחד עם ציוד ‘אור קולי‘ שבמרכזו הוצב אובייקט פולחני (“צב“) ולמעשה מהווה את ה’עדות הראשונה‘ לטקסים קהילתיים בלבנט.
אין זה מפתיע שהציידים הפרהיסטוריים בחרו לקיים את הפולחן שלהם בחלל החשוך ביותר של מערת מנות, מכיוון שהחושך מחזיק בתכונה קדושה ונסתרת, הוא מסמל לידה מחדש והתחדשות.
בפליאולית העליון (התקופה הפלאוליתית העליונה (Upper Paleolithic) על פי ויקיפדיה, היא התת-חלוקה השלישית והאחרונה בתקופת הפלאוליתית או תקופת האבן העתיקה.
באופן רחב מאוד, תחילת התקופה מתוארכת לפני כ-50,000 שנים וסיומה לפני כ-12,000 שנים (תחילת ההולוקן) על פי כמה תיאוריות שחפפו להופעת המודרניות ההתנהגותית בבני האדם המודרניים המוקדמים, עד להופעת המהפכה הנאוליתית והחקלאות).
הקמתם של מרכזים פולחניים היווה מרכיב מרכזי בהתפתחות ומיסוד הזהות הקולקטיבית, שלב הכרחי במעבר מקבוצות ציידים-לקטים קטנות ומבודדות הבנויות על קשרי דם בין הפרטים לחברות גדולות ומורכבות”.
◄ מה המשמעות של התגלית?
החוקרים מאמינים שהממצאים במערת מנות הם עדות ראשונה לקיומם של טקסים דתיים קבוצתיים בקרב ציידים-לקטים פרהיסטוריים באזורנו. הטקסים האלה, כנראה, היו חלק חשוב מהמעבר לחברות גדולות ומורכבות יותר, וחיזקו את הקשרים בין חברי הקבוצה.
פרופ’ עפר מרדר מאוניברסיטת בן גוריון, אמר; “בחפירותינו במערת מנות חשפנו בקדמת המערה שכבות ארכיאולוגיות עשירות בממצאים אורניאקיוים שכללו; כלי צור, כלי עצם וקרן, וחרוזים מקונכיות“.
באולם קטן ונסתר צמוד מדרום למתחם הפולחני, נתגלתה קרן שלמה של אייל עם סימני שימוש. “הקרניים שימשו כחומר גלם לעיצוב כלים למטרות שונות על ידי התרבויות מהתקופה הפליאוליתית העליונה באירופה, ובכלל זה התרבות האורניאקית בלבנט.
מיקומה של קרן האייל באולם נסתר הצמוד למתחם הפולחני נראית קשורה לפעילויות הטקסיות במערה” הסביר ד”ר ברזילי.
החריטות הגיאומטריות שנמצאו על הסלע דמוי שריון הצב נסרקו במיקרוסקופ קונפוקאלי ייחודי המאפשר לצפות בחתכים אופקיים דקים ביותר.
◄ מערת מנות – אוצר ארכיאולוגי
מערת מנות התגלתה כאתר ארכיאולוגי חשוב במיוחד. יצוין בעבר, נמצאו בה ממצאים מרתקים אחרים, כמו; גולגולת של אדם מודרני בת 55 אלף שנה!
“זיהינו שריטות מיקרו-לינאריות עדינות בתוך חלק מהחריצים דבר המאשר ללא ספק שה-חריטות, הנם מעשה ידיים אנושיות.
החריטות, הללו הם עדות לכשרים האומנותיים של אבותינו ולקשר העמוק שלהם לטקסיות ולסמלים” אמרה פרופ’ רחל שריג מטעם ‘המעבדה לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב‘ שביצעה את הסריקות.
עוד עולה, כי החוקרים ביצעו מיפוי צילומי תלת-ממדי של המערה; “מצאנו, כי נעשתה הפרדה ברורה בין המתחם הפולחני לבין אזורי הפעילות הרגילה (היומית) בקדמת המערה.
עובדה זו, מחזקת את ההשערה בדבר חשיבותו של המתחם והצורך בבידולו מהמתחם שבו נעשתה פעילות יום-יומית” – אמר אלכסנדר ויגמן מטעם רשות העתיקות.
המחקר החדש שופך אור על חיי הרוח של האדם הקדמון, ומראה לנו עד כמה עמוקים שורשיה של הדת והתרבות האנושית.
החוקרים, מסכמים, כי גילוי המתחם הפולחני ב’מערת מנות‘ שופך אור חדש על החיים הרוחניים של התקופה הפליאוליתית העליונה ב-לבנט.
החוקרים, מסבירים, כי הגיל הכרונולוגי של מתחם הטקסים במערת מנות תוארך ל- 37,000-35,000 שנים לפני זמננו – פרק זמן המזוהה עם הופעתה הפתאומית של התרבות האורניאקית, תרבות המוכרת מאירופה ומתאפיינת בעיצוב חפצים סימבוליים ו-ציורי מערות.
פרויקט מערת מנות, נתמך על ידי קרן דן דוד, הקרן הישראלית למדע, הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה”ב, קרן ע”ש איירין לוי סלה וקרן ליקי.
במחקר השתתפו חוקרים מרשות העתיקות, אוניברסיטת קליבלנד, המכון הגיאולוגי של ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת ברצלונה, אוניברסיטת סיינה ואוניברסיטת סיימון פרייזר.
