למקרא החלק הגלוי של תצהירו הדרמטי של רונן בר ראש השב”כ לשעבר, אשר כיהן בתפקידו עד להחלטת הממשלה לפטרו, ולאחר מכן מתוך אינרציה ודבקות בלתי חוקית בכיסאו, מעין “מינוי עצמי” – ישנה חיוניות רבה להעלות כמה תהיות בעניין התצהיר.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
◄ גילוי בזמן הנכון – בהנחה, כי תצהירו של רונן בר הוא כולו אמת צרופה ללא רבב, על כל פרטיו וחלקיו, יוצא, כי ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, ניצל את השב”כ לצרכים אישיים ולא רק לטובת הציבור, ועוד.
ראש הממשלה מר נתניהו, חיבל בפעילויותיו בסיכוי להחזרת החטופים מהשבי, ועוד, ראש הממשלה פגע בביטחון מדינת ישראל, ועוד, ועוד.
מדוע בר ראש השב”כ לא גילה מידע חשוב ומפליל זה בזמן אמת, כדי להימנע מפגיעה בביטחון המדינה?! מדוע רונן בר, מילא פיו מים ושתק – בזמן אמת?!
מה בדיוק היה קורה, אילו לא נוצרה העילה לתצהירו של רונן בר, אילו הממשלה לא הייתה מפטרת אותו והוא היה ממשיך בתפקידו – האם במצב זה כל התעלולים, לכאורה של ראש הממשלה היו נגנזים והכול היה זורם כאילו כלום לא קרה?!
האין זו מעילה באמון?! האין זאת פגיעה חמורה בביטחון המדינה?! או שמא רונן בר משקר בתצהירו, ואז לכל השאלות הללו אין משמעות?!
◄ שתי גרסאות – אין זה התצהיר היחיד שרונן בר, הוציא תחת ידו בהקשר למועד בו הוא העיר את המערכת ודיווח לראש הממשלה על האירועים של השביעי באוקטובר.
בתצהיר מקביל, דווח על שעה אחרת בהפרש של 3 שעות, ויצוין, כי אלו 3 שעות קריטיות שמשמעותן הוא הצלה או הפקרה של חללי הטבח.
◄ צא וחשוב – בהינתן, כי ההצהרה על השעה המוקדמת היא הנכונה, ברור כשמש, כי ההצהרה המאוחרת לא הייתה באה לעולם, כי אין לה שום בסיס!!!
ואילו אם ההצהרה הנכונה היא זו שמעידה על השקמה והודעה במועד המאוחר – הכול הגיוני, כי התצהיר על השעה המאוחרת הוא תצהיר אמת וברור, ואילו התצהיר על השעה המוקדמת בא להציל את המצהיר ולכן, שונה והוקדם…
אפשר להגיש אח התצהיר הנכון אפילו ללא חקירת עדים, אלא רק על סמך ניתוח לוגי של הנאמר בתצהירים.
