מנגו, מקבל חיזוק מעניין. על פי מחקר חדש ל’עיצוב מטע בענף המנגו’ הקטיף של הפרי ייעשה על ידי רובוטים – שיטת הגידול החדשה, תעניק למגדל, גישה נוחה יותר לעץ ולפרי, ביחס למטעים כיום, ובכך תפתח את האפשרות לשילוב מיכון חקלאי מתקדם, כגון; במות קטיף המסיעות את הקוטפים בין העצים וכן רובוטים שיקטפו באמצעות רחפנים, מכונות נוסעות עם זרועות קטיף ועוד, אשר נמצאים בתהליכי פיתוח וצפויים להיכנס לשוק כבר בשנים הקרובות.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
כך עלה מסיור מקצועי למגדלים ומנהלי חברות בענף המנגו במטעים באזור צפון הכינרת, לסקירת מצב ענף המנגו בישראל והצגת מחקרים יישומיים לעיצוב מטע העתיד.
במהלך הסיור, הציג דר’ עומר קראין, חוקר במחקר ופיתוח צפון-מיגל, מחקר חדש לעיצוב מטע מנגו צפוף בשיטה של מבנה ‘קיר פירותי’ אותו הוא מוביל עם הגב’ צליל בראס, חוקרת ב’מופ צפון-מיגל’.
“המטרה העיקרית במחקר היא לעצב את מטע העתיד שיצעיד את ענף המנגו קדימה בעשורים הקרובים, תוך יצירת יתרונות כלכליים ושיווקיים למגדלים הישראליים, באמצעות מיכון, לחיסכון בידיים עובדות, יאפשר נטיעה צפופה יותר של עצים וכן חשיפה טובה יותר של הפרי לשמש, המשפרת את הפוריות והאיכות של התוצרת” אמר דר’ קראין.
המחקר, מתבצע בשנתיים האחרונות במטעי המנגו של לביא-בנימיני במושב רמות ובחלקת גוש בית אריזה יונתן, בהתבסס על הניסיון המחקרי שנצבר במ.ו.פ צפון בפרט וברחבי העולם בכלל, בעיצוב מטעי תפוחי-עץ ומינים נוספים בשיטה זו.
במהלך הסיור התרשמו המשתתפים מהדגמה של מערכת ‘אדוניס‘ של חברת ALTA, לריסוס מדייק באמצעות רחפן מדגם MG, הגורמת להפחתה של עד 90% מהיקף השימוש בחומרי הדברה, מצמצמת דרמטית את הזיהום הסביבתי, הנזקים הבריאותיים והעלויות של החקלאים.
בהמשך ביקרו משתתפי הסיור בניסוי בנושא; דישון והזנה והשקיה חכמה וברת קיימא על ידי ד”ר נתיב רוטברט, חוקר ב’מכון שמיר‘ בגולן, הנערך בשנתיים האחרונות בחלקות המנגו של קיבוץ חוקוק, הבודק את יישום מחקריו של דר’ אבנר זילבר שבוצעו בליזימטרים בתנאי שדה.
(לִיזִימֶטֶר, הינו מד-מסיסוּת; מכשיר המודד את חלחול המים בקרקע, או את כמות החומר המסיס בתמיסה או בקרקע. הוא כלי מחקר ייחודי במינו, המאפשר מעקב אחר צריכת המים היומית של צמח, וקבלת מידע מדויק על יחסי הגומלין האופטימליים שבין הצמח, המים, הקרקע והאטמוספירה.
זוהי מערכת סגורה, המורכבת ממיכל מלא באדמה שבה שתול צמח, וסביבו מותקנים מכשירי מדידה שונים).
█ מנגו; הענף נמצא בצמיחה של כ-50% בתפוקת הפרי ב-7 השנים האחרונות. קטיף המנגו החל בימים אלה
שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים, שירות ההדרכה והמקצוע (שה”מ) במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ו-מופ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, ערכו סיור מקצועי למגדלים ומנהלי חברות בענף המנגו במטעים באזור צפון הכינרת, לסקירת מצב ענף המנגו בישראל והצגת מחקרים יישומיים לעיצוב מטע העתיד.
בסיור השתתפו אלקנה בן ישר יושב ראש ‘שולחן המנגו‘ במועצת הצמחים, הגב’ חיה רק-יהלום מנהלת מופ צפון, מר מיקי נוי ממר סובטרופיים ארצי בש.ה.מ, מר שי צעידי מדריך סובטרופיים בש.ה.מ, מר ראובן דור מנהל קשרי חוץ במופ צפון, מר ירון בלחסן מנכל ארגון מגדלי הפירות בישראל, ומעל 100 מגדלים ומנהלי חברות בתחום המנגו.
מטעם ‘משרד ת ק ש ו ר ו ת – יעל שביט’ ייעוץ תקשורתי, תדמיתי ואסטרטגי, דוברות ויחסי ציבור, bמסר לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי יושב ראש שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים מר אלקנה בן ישר, דיווח במסגרת הסיור, כי; “קטיף המנגו, החל בימים אלה וימשך עד דצמבר 2022, והוא צפוי להגיע לכ-60 אלף טון מנגו וכי ענף המנגו נמצא בצמיחה של כ-50% בתפוקת הפרי ב-7 השנים האחרונות.
בשנת 2015, עמד ‘יבול המנגו העונתי‘ על כ-40 אלף טון ובעונת הגידול אשתקד, כבר נרשם יבול שופע במיוחד שעמד על כ-70 אלף טון.
כמו כן, שטחי גידול המנגו משתרעים על פני שטח של כ-25 אלף דונם בעיקרם בסובב כנרת ובעמק המעיינות והשאר בערבה, בקעת הירדן ואזור עוטף עזה. “לצד הצמיחה בתפוקה, נרשמת גם עלייה עקבית בביקוש העולמי למנגו הישראלי, שמציב אותו כענף הייצוא השלישי בהיקפו בישראל בתחום הפירות, אחרי האבוקדו והתמר.
עיקר הייצוא שעמד בעונה הקודמת על כ-18 אלף טון, מופנה מדי שנה ל’שוּק האירופאי‘ המתקרב לרוויה והתחרות בו נעשית קשה יותר ועל כן, פועל שולחן מגדלי המנגו לפתיחת שווקים חדשים במדינות המפרץ ובצפון אמריקה, במטרה להיטיב עם המגדלים ולהבטיח את המשך הצמיחה בענף המנגו“.
“ייחודו של המנגו הישראלי, מתבטא בשלל היבטים; קליפת הפרי הצבעונית המשווקת ללא פגמים, ציפת המנגו נטולת הסיבים, טעמים משובחים, חיי המדף הארוכים ושלל הזנים המבשילים במועדים שונים”. סיכם יושב ראש שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים מר בן ישר.
