“המכסים של טראמפ הם ‘משחק של סולמות ונחשים’ הם מייצרים חשש מפני תגובה של שאר העולם, שעלולה להיות קריטית, והיא מתרחשת בזמן אמת”. עם זאת, לפחות כעת השווקים מתחילים להבין את הכללים וזה מאפשר להם לתמחר את הסיכונים. כך כותבת בטור אישי, ג’והאנה קירקלנד (Johanna Kyrklund), מנהלת השקעות ראשית של ענקית ההשקעות הבריטית שרודרס (Schroders).
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
פתחנו את השנה בסערה, החל משיבוש הנרטיב של הבינה המלאכותית (AI) על-ידי DeepSeek, דרך שחרור בלם החוב בגרמניה לטובת השקעה בביטחון ותשתיות וכמובן ב”יום השחרור“.
כתוצאה מכך, חזינו בפערים משמעותיים בביצועים בין ובתוך סוגי נכסים, ולאחרונה – בתיקון חד. אבל, כרגיל, עלינו לקחת צעד לאחור כדי לקבל פרספקטיבה.
בשנים האחרונות, דיברנו רבות על שינוי משמעותי במשטר ההשקעות, הנובע מדחייה של הקונצנזוס הפוליטי ששלט במדיניות המערבית משנות ה־90 ואילך;
התמקדות בניקיון פיסקלי (משמעת תקציבית) בשילוב עם מדיניות מוניטרית רופפת וכלכלה גלובלית מאוד.
הבעיה עם המודל הזה, במיוחד בעשור השני של שנות ה־2000 כשהריביות ירדו לאפס או שליליות וצמיחת השכר דשדשה, הייתה שהוא לא עבד עבור רוב האנשים בדמוקרטיות המערביות.
כתוצאה מכך, בשנים האחרונות אנו עדים להופעתו של קונצנזוס פוליטי חדש ופופוליסטי, המתמקד במדיניות פיסקלית אקטיבית יותר, פרוטקציוניזם (הגנה על הכלכלה המקומית) והתנגדות להגירה.
ייתכן שזה נראה, כמו שילוב כאוטי של אירועים, אך למעשה זהו ביטוי לתפנית המשמעותית בקונצנזוס הפוליטי שתיארנו.
ההגדרה של הנשיא טראמפ ל”מכסים” לוקה בחסר, אך הוא היה עקבי וברור בנוגע להשקפתו על סחר בינלאומי במשך שנים רבות.
אולי איננו אוהבים את מסגרתו ואת הפילוסופיה שלו, אך המדיניות שלו עקבית. כך או כך, כל נושא המכסים מייצר חשש מפני תגובה של שאר העולם, שעלולה להיות קריטית, והיא מתרחשת בזמן אמת.
המדינות שנמצאות ברשימת המכסים (שהוקפאה בינתיים) יקבלו החלטות בהמשך, במידה ולא יימצא פתרון, אם להגיב ולהסלים את מלחמת הסחר, או לשקול צמצום הגירעון המסחרי שלהן מול ארה”ב.
עלינו לזכור שהדבר שהשווקים שונאים יותר מכל הוא אי-ודאות; חדשות רעות ניתן לתמחר. המסגרת של טראמפ, כפי שהציג אז בטבלה פיזית, ברורה.
אפשר להתווכח על הגישה – לא נעשה שימוש אמיתי בשיעורי מכסים או במחסומים לא-מכסיים, אלא לקחו את הגירעון המסחרי של כל מדינה מול ארה”ב וחילקו אותו ביצוא שלה לארה”ב.
אך באמצעות יישום העיקרון של הטלת 50% מהשיעור המחושב, הם יצרו נקודת פתיחה ברורה לכל משא ומתן עתידי.
█ על המשקיעים לטווח ארוך להישאר רגועים. מול שינוי כלכלי ודורי במשטר השווקים. קור רוח הוא שינצח.
זה אולי מרגיש כמו משחק של סולמות ונחשים, אבל לפחות אנחנו מתחילים להבין את הכללים ויש לשווקים בסיס לתמחור הסיכונים הללו.
לדוגמה, תגובה מצד סין והסלמה מצד ארה”ב מחשיכים את תחזית הצמיחה, אך שוב, לפחות כעת אנו לומדים את “פונקציית התגובה” שלהם.
אנו עוברים במהירות מסיכונים שאינם ניתנים לחיזוי לסיכונים שניתנים לניתוח. מלבד המשא ומתן על הסחר, גם תגובות פיסקליות ומוניטריות לצמיחה חלשה ישפיעו על השווקים.
נציין, כי מכסים נוטים להיות דפלציוניים עבור אירופה ולכן אם המכסים שהוצגו יחזרו לתמונה, אנו נצפה להאצה בקיצוצי הריבית שם.
המצב בארה”ב מורכב יותר בשל ההשפעה האינפלציונית הקצרה של עליית מחירי היבוא, ולכן אנו מצפים שהפדרל ריזרב יהיה איטי יותר.
בסופו של דבר, אנו מצפים שהמדיניות תיטה יותר להתרחבות כלכלית (reflation) בתגובה ל-מכסים, מה שיכול לסייע למתן חלק מההשפעה.
בטווח הבינוני, עלינו להיזהר. המגבלה הסופית של מדיניות מרחיבה תהיה ההשלכות על האינפלציה ורמות החוב, וכן נכונות מחזיקי האג”ח לקבל זאת.
אם רמות החוב, ייראו כבלתי בנות קיימא, או אם תיפגע האמונה של המשקיעים במחויבות קובעי המדיניות לאחריות פיסקלית ושליטה באינפלציה, ייתכן שנראה עלייה בתשואות האג”ח.
לעת עתה, אנו מעריכים שהסיכון הזה נמוך. עצמאות הבנקים המרכזיים עדיין נשמרת ודאגות בנוגע לצמיחה מגבילות את התשואות על אג”ח, אך אנו עוקבים מקרוב אחר תמחור האינפלציה והקשרים בין אג”ח למניות.
לא פחות חשוב, אנו רואים בכך חלק מ”האיפוס התלת-ממדי” – דה-גלובליזציה, דמוגרפיה ו-דקארבוניזציה.
עברנו ממשטר גלובלי עם זעזועים דפלציוניים בשנות ה־2010, למשטר דה-גלובלי עם זעזועים אינפלציוניים.
בטווח הקצר, השווקים, נראים כמצויים בחלקם בתת-תמחור (oversold) אך הסוגיות המבניות שמעלה “האיפוס התלת-ממדי” רלוונטיות מתמיד, ודורשות גמישות והבנה עמוקה של סיכונים, כדי להתמודד עם הכוחות המנוגדים.
בעידן זה של תנודתיות מוגברת ו-אי-ודאות גוברת, למרות שאנו מבצעים התאמות טקטיות לתיקי ההשקעות בהתאם לעולם המשתנה, על המשקיעים לטווח ארוך להישאר רגועים. מול שינוי כלכלי ודורי במשטר השווקים. קור רוח הוא שינצח.
