
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, הגישה היום (רביעי, ה’ בניסן, תשע”ח) אל בית המשפט המחוזי בעיר תל אביב שתי בקשות להגבלת גישה נגד אתרי אינטרנט ישראליים המפרסמים שירותי זנות. הבקשות, שהוגשו על ידי עורכת דין איתי גוהר, מהוות מהלך תקדימי, ראשון מסוגו, על פי חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עברות באמצעות אתר אינטרנט, שנכנס לתוקף לפני פחות משנה ב-26.9.2017.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
על פי החוק, יכול תובע מוסמך לפנות אל בית-המשפט המחוזי, בבקשה להוצאת צווים ל’הסרת אתרי אינטרנט המאוחסנים על גבי פלטפורמות אירוח בישראל‘ לחסום גישה לאתרי אינטרנט המאוחסנים על גבי שרתים בחוץ לארץ או להורות על סינון האתרים מתוצאות החיפוש.
עוד קובע החוק, סמכות חדשנית זו גם לגבי אתרי אינטרנט אשר כוללים פעילות עבריינית מחמישה סוגים; פעילות של ארגון טרור, פרסום תכנים פדופיליים, ארגון הימורים אסורים, סחר ב‘סמים מסוכנים’ ו‘פרסום שירותי זנות’.
לאחר כניסת החוק לתוקף, הוסמכו תובעי מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה לטפל בהגשת בקשות לצווים לפי החוק.
המחלקה משתפת פעולה עם חטיבת החקירות במשטרת-ישראל ובדיון משותף, הוחלט, לאחרונה, להתמקד תחילה באתרים המפרסמים מ’מדינת ישראל‘.
בפרקליטות, מציינים, כי תופעת פרסום שירותי הזנות שכיחה מאוד באינטרנט, כך שכיום שירותי זנות נגישים לכל דרך האינטרנט באמצעות חיפוש פשוט במנוע חיפוש, ובמסגרת אתרי אינטרנט גדולים, רחבי תפוצה ובעברית.
█ מנהל מחלקת הסייבר, דר’ ויסמונסקי; “בכוונת הפרקליטות להרחיב את השימוש בסעדים הקיימים על פי החוק החדש”
שתי הבקשות הראשונות שהוגשו היום הזה (חמישי, ה’ בניסן, תשע”ח), נוגעות לשני אתרי אינטרנט בעלי תפוצה רחבה של מאות אלפי כניסות, מישראל בלבד, העוסקים ב-פרסום שירותי זנות, ופונים אל הקהל ישראלי.
אתר אינטרנט אחד מאוחסן בפלטפורמת אירוח ישראלית ולפיכך, הבקשה לגביו היא להסרתו של האתר באופן מלא מן השרת המארח.
אתר האינטרנט השני, מתארח על פלטפורמת אירוח זרה ולפיכך הבקשה לגביו היא להגבלת גישה אליו של משתמשי רשת ממדינת ישראל באמצעות ספקיות הגישה לאינטרנט.
מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ב-3 השנים האחרונות, דר’ חיים ויסמונסקי; “בכוונת הפרקליטות להרחיב את השימוש בסעדים הקיימים על פי החוק החדש, וזאת כחלק מתפישת ההפעלה של הפרקליטות בתחום המאבק ב‘פשיעה המקוונת’.
לפי תפישה זו, יש לפעול באופן משולב, הן כלפי מבצעי העבירות באמצעות האינטרנט והן כלפי העבירות עצמן, זאת כאשר לא ניתן להגיע בנקל לחשיפה והעמדה לדין של מבצעי העבירות.
עוד הוסיף דר’ ויסמונסקי, כי; “במסגרת הפעילות המשותפת מול המשטרה, נאספים חומרים רבים לגבי אתרי אינטרנט בעלי נגיעה למדינת ישראל הכוללים פרסום שירותי זנות, ובקרוב תוגשנה בקשות נוספות לצווים לפי החוק החדש“.
█ יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה | פשיעת הסייבר מגוונת וכוללת סוגי עבירות;
יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה שהוקמה בשנת 2015, לאור הצורך שהוכר על ידי פרקליט המדינה לרכז מאמץ בהתמודדות עם הפשיעה והטרור במרחב הסייבר. יצוין, כי בשנים האחרונות ‘פשיעת הסייבר‘ נמצאת במגמת עלייה חדה מבחינת כמותה ואיכותה.
על פי משרד המשפטים, פשיעה זו, מורכבת ובעלת מאפיינים ייחודיים המבדילים אותה מן הפשיעה המוכרת במרחב הפיזי. פשיעת הסייבר, מעלה שאלות משפטיות ייחודיות ומחייבת מיומנות מיוחדת בטיפול בה.

נוכח מבנה האינטרנט המקשה על איסוף הראיות הדיגיטליות ואיתור מבצעי העבירות ולנוכח התלות הגוברת במרחב הסייבר, פשעים רבים יותר מבוצעים בתוך מרחב הסייבר או באמצעותו.
- עבירות נגד מחשב ונגד מידע – חדירה לחומר מחשב, הפצת וירוסים, סוסים טרויאניים ותולעים, הפרעה לפעולת מחשב (כגון בדרך של התקפות DDoS), גניבת מידע ממוחשב (מידע אישי, מידע בעל ערך כלכלי, מידע בעל חשיבות לביטחון הלאומי) ועוד. המניעים לביצוע עבירות אלה יכולים להיות מגוונים: טרור, ריגול עסקי או מניעים אישיים.
-
עבירות קלאסיות שהועתקו במלואן למרחב הממוחשב – המדובר בעבירות מגוונות (מרמה, זיוף, הימורים, פרסומי תועבה פדופילים, הטרדה מינית ועוד) שהועתקו מהמרחב הפיזי למרחב הממוחשב, תוך ניצול תכונותיו של המרחב כך שיתאפשר לבצען ביתר קלות ומחשש מופחת להיתפס.
-
עבירות ביטוי במרחב הממוחשב – המדובר במגוון פרסומים אסורים – הסתה לגזענות ולאלימות, הפרת צווי איסור פרסום, לשון הרע, פגיעה בפרטיות וכן תופעות כגון בריונות רשת ובּיוּש (שיימינג), שמבוצעות כיום במרחב המקוון.
█ יחידת הסייבר עוסקת בשלושה תחומים מרכזיים;
-
גורם המטה המוסמך בפרקליטות המדינה לתחום הסייבר והסיגינט (איסוף מידע אלקטרוני), לרבות נושאים של עבירות מחשב, ראיות דיגיטליות, האזנות סתר ונתוני תקשורת. היחידה מנחה ומלווה מקצועית את הפרקליטים וגורמי האכיפה בתחומים אלה, בכל הנוגע לעבודת הפרקליטות.
-
ניהול תיקים פליליים בתחום עבירות המחשב והמידע, הנחקרים בידי מחלקת הסייבר הארצית של משטרת ישראל (להב 433) ובידי הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים.
-
ביצוע מהלכים בתחומי האכיפה האלטרנטיבית למניעה ולסיכול נזקים של פעולות אסורות במרחב הסייבר, כולל פעילות להסרת תכנים פוגעניים, סינונם מתוצאות החיפוש, הרחקת משתמשי אינטרנט המבצעים פעילות אסורה ואמצעי התגוננות מניעה וסיכול במרחב הסייבר בכלים משפטיים.
במסגרת עיסוקיה, יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, פועלת בשגרה מול הגורמים הבאים: משטרת ישראל, גורמי הביטחון, מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, רשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ועדות הכנסת, ספקיות שירות אינטרנט שונות.
וכן, עמיתים וגורמים מקבילים בעולם, ארגונים בין לאומיים המטפלים בתחום הסייבר וגופי המגזר השלישי הפועלים בתחומי ההגנה מפני פגיעות במרחב הסייבר.
הבקשות להגבלת גישה נגד אתרי אינטרנט ישראליים המפרסמים שירותי זנות שהוגשו בהשמטות קלות מחויבות אל בית המשפט המחוזי בעיר תל אביב;
◄אל בקשה לבית-המשפט המחוזי לחסימת אתרים המפרסמים שירותי זנות – צו הסרה bonescort.
◄אל בקשה לבית-המשפט המחוזי לחסימת אתרים המפרסמים שירותי זנות – צו הגבלת גישה- sexinternet) 2).
Add Comment