
שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), הגב’ דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות וחברי המליאה, אבלים על פטירתו של נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), מאיר שמגר זיכרונו לברכה (יום שישי י”ט תשרי תש”פ), ממעצבי חופש הביטוי והגנת העיתונות בישראל.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
נשיא בית המשפט העליון לשעבר ו‘חתן פרס ישראל על מפעל חיים‘ (1996) מאיר שמגר שהלך לעולמו בגיל 94 (13 באוגוסט 1925 – 18 באוקטובר 2019) היה משפטן ישראלי, שכיהן בין היתר כפרקליט הצבאי הראשי בשנים 1961–1968 וכיועץ המשפטי לממשלה בשנים; 1968–1975.
בשנת 1975, מונה לשופט בבית המשפט העליון ובשנים; 1983–1995 כיהן כנשיא בית המשפט העליון.
ביום שלישי, כ”ג בתשרי התש”פ, 22 באוקטובר 2019, יוצב ארונו של נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) מאיר שמגר ברחבת המבואה של בית המשפט העליון בעיר ירושלים והציבור יוכל לעבור על פני הארון בין השעות; 10:30 עד 13:00.
טקס האשכבה יתקיים ברחבת המבואה בבית המשפט העליון בשעה 14:00 ובסיומו תתקיים הלוויה בבית העלמין בגבעת שאול בחוּג המשפחה.
ביקורי תנחומים בבית משפחת שמגר, יתקיימו ברחוב אופיר 20, בעיר תל-אביב, בין השעות; 10:00-14:00 ובין 16:00-21:00.

דובר מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מר אמיר רוזנבליט, מסר לאתר’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי בין פסקי הדין הרבים שבהם ניצב איתן על משמר הדמוקרטיה הישראלית, היה גם פסק הדין שהכיר בזכותו של עיתונאי שלא לחשוף את מקורות המידע שלו על ידי חיסיון יחסי, הנתון לשיקול דעת בית המשפט (ב”ש 298/86 בן ציון ציטרין נ’ בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב).
בעצם ההכרה הרשמית בקיומה של הזכות לחיסיון ניתנה הגנה רבה יותר למקורותיהם של העיתונאים.
במספר פסקי דין, ביטא שמגר, עמדה נחרצת בזכות חופש הביטוי. סבר שמגר, כי ‘הזכות לחופש הביטוי‘ צריכה לגבור על הוראות ‘חוק איסור לשון הרע‘ גם אם הדעה שהובעה מסתברת לאחר מכן, כלא מדויקת או שגויה ובלבד שנאמרה בתום לב.
בפרט הדגיש את חשיבות ‘חופש הביטוי’ ב-הבעת ביקורת על רשויות השלטון, לרבות על נושאי משרות ברשויות אלה, בציינו, כי; “אם יחשוש האזרח, כי כל אי דיוק עובדתי, ככל שיראה פעוט וקל ערך, עלול לסבכו בהליכים משפטיים, הוא לא יהין למחות והביקורת תוחנק בעודה באיבה”. (ד”נ 9/77 בפסקה 5 לפסק דינו).
יהי זכרו ברוך לעד.