אברהם בן עזרא אורח נעים חדשות כל הכותבים

מדוע צה”ל אינו מנצח עדיין את החמאס? | טור אישי ד”ר בן-עזרא

צה"ל מסוגל להביס את חמאס צבאית, אך הוא עושה זאת תוך איפוק, זהירות ומגבלות רבות – הן מוסריות והן פוליטיות. זו אינה מלחמה רגילה מול צבא סדיר, אלא מאבק סיזיפי, מורכב ומתמשך נגד אויב שמסתתר מתחת לקרקע ובתוך אוכלוסייה אזרחית, תוך התמודדות עם לחצים פנימיים וחיצוניים כאחד.
0
0
הדמייה של טרוריסט של ארגון חמאס ברקע: בתולות שמחות על בואו לגן עדן | בינה מלאכותית של Gemini Google | עיבוד: Photolab | עיבוד צילום: שולי סונגו©
חמאסניק ובתולות

רבים תוהים בתום לב ולא כדי להכעיס, ושואלים – הא כיצד קורה שצה”ל בכל עוצמת, הנחשב לאחד הצבאות החזקים בעולם, נלחם במשך מעל שנה וחצי נגד ארגון טרור שאפילו מטוס אין לו, מבלי להכניעו עדיין?!

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה בפייסבוקאו בטוויטר.

אכן, צה”ל נחשב לאחד הצבאות החזקים והמתקדמים ביותר בעולם, וממוקם בפסגה לפי מדדי עוצמה צבאית.

בנוסף, מאחורי צהל ניצבת מדינה איתנה מבחינה כלכלית ומדעית, ובראשה אישיות מהנבונות והחכמות בין מנהיגי העולם.

בעוד שחמאס הוא ארגון טרור עם אמצעים טכנולוגיים מוגבלים בהרבה — ללא חיל אוויר, טנקים או מערך מודיעין דמוי-מדינה.

ובכל זאת, המערכה הצבאית נמשכת זמן רב לפי כל קנה מידה. יש לכך מספר סיבות עיקריות, שחלקן מורכבות מאוד.

1. אופי הלחימה; 

גרילה, ולוחמה אורבנית (לוחמה בשטח בנוי בצפיפות). חמאס נלחם כארגון גרילה, ולא כצבא סדיר.

הוא משלב לוחמה תת-קרקעית (מנהרות אשר על בנייתן שקד שנים רבות תוך ניתוב משאבים שנועדו לרווחת התושבים – לאפיקי טרור), ירי רקטות מתוך אזורים מאוכלסים, ומסתתר באוכלוסייה אזרחית, ובמבני בריאות, דת, חינוך ועוד.

חיסול אויב מסוג זה, במגבלות הנוקשות של ארגונים בינלאומיים שישראל לא מעוניינת להינתק מהם, קשה עשרות מונים מהבסת צבא סדיר.

2. שימוש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי.

חמאס בונה מנהרות מתחת לבתי חולים, בתי ספר ומסגדים. לצה”ל יש מגבלות מוסריות, משפטיות ובינלאומיות שמונעות שימוש בכוח לא מרוסן.

הצורך למנוע פגיעה באזרחים — גם במחיר סיכון חיילים — מאריך את משך הלחימה.

מידת הזהירות בה צה”ל נוקט מושפעת מהקוד האתי של צה”ל, ואף על פי כן, יש גורמים בינלאומיים המבקרים קשות את צה”ל בעניין זה. מיותר לציין, כי כל המגבלות הללו אינן חלות כל החמאס.

3. היעדים האסטרטגיים אינם חד-משמעיים

השמדת חמאס” אינה מטרה פשוטה או מדידה. אין קונצנזוס ברור (פוליטי או ביטחוני) על מה שיבוא אחרי חמאס. המנעד הוא נע בין החזרת השלטון לגורם ערבי, כגון; אש”ף, לבין שלטון ישראלי והתיישבות בכל חבל עזה.

יש גורמים בישראל שלא רוצים לכבוש את עזה לתקופה ארוכה — מה שמגביל את עומק המבצע.

4. השפעות מדיניות ובינלאומיות.

לישראל יש אינטרס להימנע מהסלמה מול חיזבאללה, איראן, ומול הקהילה הבינלאומית.

ארה”ב ולא רק היא, מפעילה על ממשלת ישראל לחצים בינלאומיים המשפיעים על צה”ל להאט או להשהות שלבי לחימה שונים ואף להעביר מזון ותרופות לתושבי עזה שחלקם מגיע לידי האויב.

5. מורכבות מודיעינית.

למרות עליונות טכנולוגית, ברור וידוע, כי חשיפת כל מנהרה, כל מפקדה וכל טרוריסט – דורשת זמן, דיוק והקרבה. המודיעין משתפר, אך לא כל-יכול — ויש לחמאס יכולת הסוואה ויתרון בהיותו חי שם מלכתחילה.

6. חטופי 7 באוקטובר.

העובדה שיש חטופים חיים בעזה, יוצרת מורכבות מבצעית, מוסרית ופוליטית. יש צורך “ללחום עם יד אחת קשורה“, כדי לנסות להציל חיים ולא לסכן את בני הערובה.

7. גיס חמישי;

הגורם השביעי, הוא הכי מפריע למלחמה, והוא, גיס חמישי בו נוקטים שונאי הממשלה והעומד בראשה מבית.

יש לדעת, כי קבוצה זו שנכללת בהגדרה, אינה רק הקפלניסטים והאלופים במילדימוס, אלא גם אנשי “ימינה מהימין” הדוחקים בראש הממשלה לפעול ביתר עצמה.

כלומר, הוא מותקף תוך שנאה בוערת ע”י אנשי השמאל על כך שאינו מפסיק את המלחמה ונכנע לתכתיבי החמאס, ומצד שני נתניהו, מותקף תוך שנאה יוקדת וקנאה המעבירה אותם על דעתם, ע”י אנשי “ימינה מהימין” על שלא מחסל, הורג, עכשיו, עכשיו.

שתי קבוצות אלו פוגעים בממשלה, פוגעים במו”מ להחזרת החטופים, ומקשים על השגת מטרות המלחמה והכנעת הטרור האש”פי.

לסיכום;

צה”ל יכול להביס את חמאס צבאית, אך עושה זאת באיפוק מתמיד, בזהירות רבה, ובמגבלות רבות – חלקן מוסריות, חלקן פוליטיות.

זו לא מלחמה רגילה מול צבא, אלא מאבק סיזיפי, מורכב ומתמשך נגד אויב שמסתתר מתחת לקרקע ובתוך אוכלוסייה אזרחית.

בנוסף, צה”ל והממשלה שמעליו נאלצים להתמודד עם גיס חמישי פעיל ולא אחיד – מצד אחד קורא להפסקת המלחמה וכניעה, ומצד שני – להעצמתה עכשיו, עכשיו…

צה”ל מסוגל להביס את חמאס צבאית, אך הוא עושה זאת תוך איפוק, זהירות ומגבלות רבות – הן מוסריות והן פוליטיות.

זו אינה מלחמה רגילה מול צבא סדיר, אלא מאבק סיזיפי, מורכב ומתמשך נגד אויב שמסתתר מתחת לקרקע ובתוך אוכלוסייה אזרחית, תוך התמודדות עם לחצים פנימיים וחיצוניים כאחד.

0
0



אודות הכותב

ד''ר אברהם בן עזרא

תושב זכרון יעקב הוא בעל תואר ראשון; BSc בהנדסה בנאית - הטכניון. תעודה בלימודים אורבניים - אוניברסיטת תל אביב. תואר שני; MA במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. תואר שלישי; PhD בהנדסה אזרחית אונ/ PWU ארה"ב ■ עיסוקים; "בן עזרא מתכננים ויועצים בע"מ" ברחוב שער פלמר 1 חיפה ■ תחביב עיקרי; מתימטיקה ■ ספרים; רשימה חלקית: שעור חופשי, מחשבה תחילה,- הוצאת "קרטוב", אמר אברהם המחבר - הוצאת "אקדמון, על הנסים - הוצאת "נמרוד", תבונת העדות - הוצאת "שי", ספרי משפט בהוצאות הספרים "אתיקה", "בורסי", "שי" ועוד ■ ספרי הדרכה בתכנון ובבנייה בהוצאות הספרים; "קרטוב", "כתר", "שי", "מודן", "פרולוג". ועוד...

ברכת ראש הממשלה ליום העצמאות ה-77 למדינה

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

פתיחת חגיגות יום העצמאות ה77 בהר הרצל

תפילה ליום העצמאות ה-77 תשפ”ה

חגיגה ישראלית – מוסיקה ליום העצמאות ה- 77

רמיקסים לחגיגת יום העצמאות 77

דילוג לתוכן